כשאריאל התעורר, הוא ראה בעיקר קירות לבנים. מכונות קוצבות-לב צפצפו בעקביות, ותאורת ניאון חלשה סיפקה לו כמקור אור. כשניסה להתיישר, כאב חד פילח אותו על-יד כתפו. הוא הושיט את ידו, […]
היי, אז מה קורה? מאז שהתחלתי לכתוב את הסיפור עשיתי מעקב אחריי ההודעות של כולן, כי בשבילי כל הסיפור הזה הוא ניסוי מאוד מעניין ואני מאוד מרוצה מכל התגובות, ביקורות […]
דיאנה ליקקה את אצבעה המורה, ונתנה לרוח לקרר את הלחות הדביקה. "צפונה," לחשה ללברדור השחור שלה. "אחריי, חץ." היא רכנה מאחוריי השיחים, ועקפה קרחת יער קטנה. היא לא רצתה לחשוף […]
זואי ווינברג – יותר נכון האלה אתנה – שכבה על מיטת השינה שבחדרה. היא התבוננה בתקרה, שהייתה משובצת במדבקות זוהרות בחושך בצורות כוכבים. חבריה לא שאלו למה או לאן היא […]
אריאל התעורר בפראות, ובחן את סביבתו. הדיבור על הספינה היה דיי נכון, אבל הוא לא היה בטוח שהם בכפר ורדים יותר. כל העולם סביבו היה שרוי בחשיכה מוחלטת; הסירה אפופה […]
צלליתה המכונפת של מע'ת חסמה את אור החמה. זה בסדר. שִינִיתוּ גם כך הסתנוור ממנה בלאו-הכי. הוא צמצם את עיניו במשטמה, והביט בדמותה הדקיקה רחבת הנוצות של אלת הצדק. צדק? […]
הממ… התחושה הזו של אדמה לחה מלחכת את הרגליים… אריאל לעולם לא יוכל להיפטר ממנה. היה משהו ביניקת אדמה רטובה עם כפות הרגליים שפשוט הביאה לו סיפוק. זה למה הוא […]
הספרייה הייתה למעשה חדר אחד גדול ועגול. מדפי ספרים מפלדה היו מפוזרים, והחזיקו עותקים מגוונים ושונים, מחולקים לפי ה-א"ב. הם צחקו קצת, עד שנרגעו. "הייתי שמח להכיר את שאר החברים […]
האוויר החם נשא עמו ניחוח אורנים רענן. השמש עמדה במרכז השמיים בשעת הצהריים העצלה, מספיגה את קרניה החמימים בזרדי העצים המלבלבים. דיאנה מתחה את אצבעותיה, וחשה את המשב החמים מלטף […]
השמש גססה באופק האדום. דמות, ניצב רם-קומה עמד כצלליתו של פסל קר כנגד הגורם השמימי. הוא ראה את הים ממערב לו, בולע אותה כענק כחול ורעבתני. משחשף את עצמו לאור […]
