(מציעה לשמוע את המוזיקה בחלק הזה) "אמא לא,בבקשה אמא תסתכלי עלי, אמא אל תלכי ממני!" צעקתי ביאוש ובכאב,הרגשתי את לבי נשרף מכאב ונשבר לרסיסים, "אמא אל תעזבי אותי אני מבקשת,אני […]
כשכואב את לוקחת כדור היזהרי בל תקחי מנת יתר, נכון, לא יכאב לך למרות פיך הפעור נסיכה לא נסיכה בלי כתר. אהיה כדורך, אשכך ואם אשכחך, דעי לך שישכחו כאביי, […]
היו לה עיניים של ינשוף, שזהרו כמו עששיות בלילה והאירו היישר לנקודות הכי אפלות בנשמתי. היו לה רגליים של איילה, ארוכות וקלילות, שברגע היו מדלגות בחינניות אל מעבר לשדה ראייתך, […]
פריצה ~פרק 1~ ככה זה אצלנו, יש שעת עוצר הדברים נראים שונה, אסור להביע את דעתך ברבים אסור להתרועע עם אנשים, אוכל? זה בגדר המלצה, כמו שרוב הדברים פה עבדו, […]
העבודה של משה הייתה משעממת מכל הבחינות. כל יום הוא היה קם בשבע בבוקר, מתארגן ומתייצב בשער משמונה ושלוש עשרה דקות בבוקר עד שש ושבע דקות בערב. כל יום, מלבד […]
השקט קרב, כן הוא בא, מחלחל אט אט אל חיי חסרי הישע. הוא בא לקחת אותי איתו, הוא רוצה לקחת אותי לחיקו, להוסיף אותי לרשימה שלו ואני חושקת להיות בה […]
"עזור לי." דמעה מלוכלכת זולגת במורד לחיו ומאטה כשהיא מגיעה לסנטרו. פניו חיוורות והדמעות השאירו אחריהן שובל צהוב ומלוכלך. הצבע הלבן של עיניו כמעט חום והצבע שתמיד היה ירוק ויפה […]
כבר הרבה זמן שלג'ורג' לא הייתה חברה. לא כולם מכירים אותו, אבל אני דווקא מכיר אותו מצויין. הפעם האחרונה שהייתה לו חברה זה היה בכיתה ח או ט, כי עבר […]
השיר הראשון שהיא כתבה לא היה משהו. היו בו המון מטאפורות, אבל שום דבר שם לא היה באמת עמוק. משהו על דרקונים ונסיכות ותפוחים מורעלים. גם היא לא הייתה מרוצה […]
מכירים את ההרגשה הזאת של לשבור שיא? הרגשה כזו של אופוריה וגאווה עצמית בלתי ניתנת לעצירה. הרגשה שהכל בעולם הזה אפשרי. כשיונתן שבר את השיא שלו, הוא דווקא לא הרגיש […]
החלטות. החיים שלנו מורכבים מהחלטות וכול החלטה מביא תוצאות אחרות, אולי בגלל זה כול כך קשה לנו להחליט לפעמיים, כי אנחנו מפחדים מאיך שהתוצאות יראו. אנחנו עושים החלטות כמעט בכול […]
אצבעותיה עכביש, רוקדות מרחפות על פני האקורדיון מרתיחה את התה וממיתה עוד תיון שום דבר לא חשוב, לא ראוי שתצפה לו בכליון עיניים פחם, מתרגמות שורות שורות מספרי עיון לראש […]
״I have searched for you In the darkness of a dozen dingy dance halls In countless queues in cafes in the suburbs In the bed clothes of a thousand stranger's […]
הנה כמה קטעים קצרים (דיי ארוכים בשביל להיות קצרים…), שחשבתי עליהם בלילה….. אז מקווה שתהנו :) ~~~~~ קטע 1: רצתי. בתוך היער, בלי להסתכל לאחור. מסלע לסלע, כשהדמעות שוצפות את […]
חיי השתנו / קים / דרמה הייתי אז בן 14. ילד קטן, לומד בכיתה ח', ביישן מתמיד, אך רגיל. תמיד היו לי חברים, אמנם לא 200 אבל היו לי. אף […]
הרגת אותי, אבל נשארתי בחיים מתקיימת מעוד ריק של כלום לקחת לי את הדמעות אבל נשאר לי המלח- אותו מפזרת בסמטאות של הלב האמנתי שתהיה הקפטן איתו אשוט לחוף מבטחים […]
בני אדם.. כל כך מטופשים אתם. כל כך מפחדים מהמוות וחושבים מה יהיה כש… אולי אוכל כבר עכשיו לספר לכם מה יהיה, הלא אתם בני אדם, רעבים וחושקים למידע בכל […]
אני זוכרת את עצמי בכיתה ג', לפני שבע וחצי שנים. יום הולדת 8 כמו כל יום הולדת שלי, היה גרוע. ואז אימא נכנסה עם כלוב כחול שבתוכו התוכי הכי יפה […]
אני זוכרת את עצמי בכיתה ג', לפני שבע וחצי שנים. יום הולדת 8 כמו כל יום הולדת שלי, היה גרוע. ואז אימא נכנסה עם כלוב כחול שבתוכו התוכי הכי יפה […]
אני זוכרת את עצמי בכיתה ג', לפני שבע וחצי שנים. יום הולדת 8 כמו כל יום הולדת שלי, היה גרוע. ואז אימא נכנסה עם כלוב כחול שבתוכו התוכי הכי יפה […]
היי, אני דיי תקועה ולא יודעת איך להמשיך אז אשמח לביקורת על הסיפור עד עכשיו ולרעיונות להמשך העלילה :) ההורים שלי נפרדו כשאבי שלי גילה שאמא שלי בהיריון. מאז אמי […]
נמאס לי מהחיים אלה. אני בתת משקל (אלא אם 19 קילו זה לא תת משקל בשביל ילדה בת 13), לא משנה כמה אני אנסה לאכול אני אקיא ואז ארד עוד. […]
°•נסיון כושל•° – פרק 45 סילם "סילם." עיניה רשפו. "באת." ליחששה. קולה הדהד, למרות שעמדנו בשטח פתוח. הבטתי בעיניה הרדופות, חלולות כאילו אין מאחוריהן אלא אפלה. היא חייכה חיוך זוועתי, […]
ארו "חתיכת דחליל." קראתי, משועשע למרות המצב. "אל תרד עלי, לך קרתה בדיוק אותה הטעות." התגונן. "יש הבדל." הרצנתי. "אה נכון, אתה עשית את זה במודע, סתם מתוך רשלנות." גיחך. […]
°•כמו רוח רפאים•° – פרק 41 ארו אין לנו מספיק אוכל. בדרכים סילם תמיד הייתה הציידת, כשסהר ואני מנסים להרשים אותה במנחות קטנות. כעת לא הייתה לנו סילם, והמניע השתנה. […]
°•צבא•° – פרק 40ב סילם רצתי, לא הצלחתי להפסיק לבכות. החרטה והגעגועים הכו בי כמו הצלפת שוט. "את חייבת להמשיך.." קולה של אגאדה דחק בי. צייתתי. "יותר מהר סילם, את […]
°•מילוט•° – פרק 40א סהר "סהר! אתה לא נשאר? למה?" אווה נחתה לידי. "אווה, אני לא…" אמרתי. "חשבתי שאתה רוצה להישאר פה, להיות ביחד, במסדר." אמרה בבילבול. "אני לא רוצה […]
ישבתי על הספסל בתחנת הרכבת הנטושה. ככה קראנו לה בשכונה: לא היה לה שם אחר בשבילנו. היא כמעט תמיד הייתה עזובה ותמיד הייתה שם תחושה של בדידות באוויר. למרות זאת […]
כאן היה פרק ו' של הסיפור שפורסם אמש. בדיעבד החלטתי שקפצתי עמו קצת מעל הפופיק ופתחתי קו עלילה של פנטזיה גבוהה שמצריך עיסוק רב בבניית עולם שבקלות יתפרס על פני […]
