"מה?! השתגעתם?! נתתם להם להכניס לגוף שלי עין של עוף מגעיל?! מה עבר לכם בראש?!". צרחתי כמו שבחיים לא צרחתי. אני לא מאמין שאאלץ להרכיב כל חיי משקפי שמש כדי […]
-למה דווקא אני? מה עשיתי שזה מגיע לי את זה? איך הסתבכתי בדבר הזה? שאלתי את עצמי שוב שוב למרות שידעתי שאין לי מענה אליהן. הכל התחיל מבוקר אחד "פשוט" […]
הילד שהציל אותה, קורט, היה מלא בכוויות. הפנים שלו, פנים יפות, היו מצולקות גם הן. הוא סבל המון, היא שמעה אותו גונח בלילות. ניה לא העזה להראות שהיא חזרה להכרה. […]
קורט לא הבין על מה כולם מתלוננים. החיים על אקסודוס היו גן עדן. שם, בסקוטלנד, גלאזגו, הוא היה חבר בכנופיה. הוא לא רצה לעשות את זה, בדיוק כמו שהוא לא […]
בשעה שהוא הולך אל עבר הקומה הרביעית, לצד חבריו הטובים, אך הוא עדיין שקוע במחשבות, האם היה זה חלום או מציאות. ההרגשה הזאת שיש ביניהם בוגד הרסה בהתחלה, אבל מה […]
ניקו עמדה מול הראי בחדר השירותים הנעול והאפל שבקומה הרביעית. חדר השירותים כאן היה המלוכלך ביותר, ולכן גם הנטוש ביותר. היא הסתכלה על בבואתה במראה המלוכלכת ובתאורה החיוורת. מולה הביטה […]
חג המולד היה החג השנוא עליו מאז ומעולם. האורות, השמחה המזויפת, הבזבזנות הבלתי נגמרת. אפילו כאן, על החללית, בזמן שיש נערים שגונבים רק כדי שיהיה להם מה לאכול ביום למחרת, […]
היא הייתה הפופולרית ביותר בקבוצת החדרים 4000 עד 4050. לא בגלל שאהבו אותה. לא בגלל שהיא הייתה יפה ולא בגלל שעל כדור הארץ, ההורים שלה היו שחקנים מפורסמים. סאמר האריסון […]
בוקר, או לילה, זה כבר לא משנה. העיקר שמתעוררים עם כולם, וחוזרים לישון עם כולם. אתה לא רוצה להיות בחוץ אחרי שהאורות כבים. אז באים הגנבים, המתנקשים. מי היה מאמין […]
תופים בבקשה… אז בחרתי את החוקים לעולם המשותף שלנו (אם זה ילך טוב, תציעו אתם חוקים לעולמות הבאים). הסיפור צריך להיות בעל עשרים פרקים או פחות! לא יותר! מיקום: חללית […]
אני נושמת עמוקות כמה פעמים עד שאני מצליחה להתעשת, אני הולכת במורד המסדרון ומחפשת את החדר שלי, חדר מספר 335669. כשאני מגיעה למול דלת המתכת יש עליה מכשיר מוזר, נראה […]
השתיקה שקיימת בחדר רועשת יותר מתמיד, אני מפסיקה לנגב את דמעותיי בידיעה שחדשות ימלאו את פניי בכל מקרה. אני חושבת שאפילו סבתי שמעה את דופק ליבי, מעולם לא חוויתי תחושה […]
אני נכנסת למסעדה שהכתובת שדניאל שלח לי הובילה אותי אליה, עיניי מגששות בחיפוש אחריו וכאשר הבחנתי בו לחיי האדימו. הוא קם מכיסאו וחייך חיוך רחב, מתקדם לכיווני בעוד שהרגשתי את […]
"הוא היה מדהים, כלכך רומנטי. והמכונית שלו! אלוהים אדירים אנה, גם בחלומות שלי לא הייתי מרוויחה כזו!" היילי צועקת בהתרגשות, בעודי מגלגלת את עיניי ונאנחת, בוחנת את המסעדה ומחכה שדניאל-הגבר […]
אנחנו לא מקבלים מספיק זמן להתפעל וכבר מכניסים אותנו לתוך חדר ואומרים לנו לעמוד בשורה, אני נדחפת בין אנשים כדי להיות ראשונה. כל זה כל כך מרגש ואני מוכנה להתחיל […]
פתיחה : מכירים את כל האגדות של הירח המלא ? בהלאווין יוצאים כל המפלצות המפחידות או שבירח מלא יוצאים כל הערפדים ואנשי זאב ? אז הסיפור שלי קצת שונה מכל […]
"אף פעם לא ביקשתי ממך שום דבר! אני מתחנן, תעזרי לי!" ג'יימס נשמע נואש, כה אומלל. אני לא יכולתי שלא לצחקק, הוא כזה אדיוט. "מה לגבי הפעם ההיא שביקשת שאני […]
"אסור עלייך להתערב." קולה של אימי מתנגן בראשי מידי יום, מזכיר לי שלכל אדם נקבע גורל משלו. "את מיוחדת, אנה. ובגלל שאת מיוחדת, אסור לך לספר על כך לאף אחד." […]
הרכבת המוזרה מאטה ועוצרת בלאט, אני מביטה על התחנה המוזרה. היא עשויה מאותה מתכת כחלחלה שממנה עשוי הבניין, אנו יורדים לרציף ואני מביטה סביב. "ברוכים הבאים נבחנים יקרים, הגעתם לבית […]
רובי : להתעורר , להתלבש ,לאכול וללכת לבית הספר . כך עשתה רובי עד להיום היא לא ידעה שהכל הולך להשתנות . רובי מעולם לא הבינה את השיגרה ותמיד הסתקרנה […]
חלק ראשון(: סופי: התיק הקטן שלי נגרר אחריי בדרך אל הקומה השלישית, וסלסילה של מאפים בריח מצוין מחזיקה ידי האחרת. אני גאה בעצמי שחשבתי על הסחת דעת כה מתוקה. אני […]
אני עומדת בין כולם, המזוודה נחה ליד רגליי ואני מביטה בסובבים אותי. אני מזהה כמה פרצופים בכיכר, אנשים שבאים והולכים. מגדל השעון בכיכר מטיל צל על פניי, אני נושמת עמוקות […]
אני מתעוררת בבית הוריי, זאת הפעם האחרונה שזה יקרה. חלחלה עוברת בגופי כשאני מבינה את מה שעובר להתרחש בשבועות הקרובים, אולי אפילו חודשים. מי יודע? אני משפשפת את עניי ומורידה […]
אחרי המלחמות הגדולות שהרגו את רוב בני האדם על כוכב הלכת שלנו הנותרים החליטו להקים ארץ חדשה, השליטים והמנהיגים שלה לא יבחרו או יכריזו על עצמם כמלכים וכדומה לכך. אנשים […]
אל תתעצבנו עליי עדיין אוקיי? אני עדיין כותבת את אחוות הפגיון פשוט הסיםור הזה לא סובל דיחוי. מכירים את זה שמכה בכם ההשראה בקנה מידה קולוסאלי? אתמול חלמתי משהו שפשוט […]
לונדון, כדור הארץ, 08:10 . הטארדיס סיימה להופיע ברחוב מרגרט, ממש ליד הביג בן. הדלת הכחולה נפתחה והדוקטור הביט אל השמיים הכחולים וחייך. הדוקטור נשכב על הדשא הירוק על יד […]
סופי(: מזמן לא השתוקקתי להיות בחדרי כמו שאני עכשיו. אני מתאפקת שדמעות צורבות לא ייפלטו לי מהעיניים. כמה זמן אני כבר כאן? אני ממשיכה לשאול את עצמי שוב ושוב, ואני […]
"תומס! תומס!" תומס נפל על רצפת המסדרון. עיוותים ופירכוסים עזים תקפו אותו. הוא פשוט שכב שם ורעד- ללא יכולת שליטה. סביבו אנשים התאספו וצעקו. אבל הוא לא ממש שם לב. […]
החדר ריק מאדם אחר. זאת ההזדמנות שלי. אני מתיישבת בחיפזון ליד השידה הנקייה ונוטלת את הנוצה מהקולמוס המלא בדיו מחודש בעזרת אצבעותיי השחורות כעת. פוצחת בכתיבה חלקה ומהירה, בשיטה של […]
כולנו רוצים להיות גיבורים. כבר מגיל קטן כשאנחנו קוראים חוברות קומיקס וסיפורים ואגדות ברור לנו שזה נהדר להיות גיבור. כבר בימי האבירים כולנו שמענו לקוד הטהור והמהפנט של עלמה במצוקה. […]
