4:42 לפנות בוקר. אני כבר יכולה לשמוע את העורבים שהשכימו רגע קט לפני הזריחה. אני יושבת מול החלון הפתוח לרווחה, מאזינה למנגינות ישנות של לנה דל-ריי ובידי אוחזת בכוס יין […]
האפלה סביבי קיבלה משקל מעיק יותר ויותר עם כל רעש צלצול הטלפון. כשהצלצול עלה, בסאונד, ובאנרגייה כך הרגשתי את גופי כבד יותר ממש כאילו שכבה דקה דקה של חומר כבד […]
יש רגע כזה, כשהציפורים כבר מצייצות אבל השמש טרם הגיחה מבעד לבניינים. רגע אחרי שסיימת לבכות. אתה אמור להרגיש טוב יותר עם עצמך, אבל אתה לא. רק סיימת להרגיש רע. […]
אחרי שנים ללא מעש, עולה התחושה שנמאס. בשעת לילה לאחר חצות, מפצה על שנים בלי חריזות. אך מה עושים כשאין סיפור? או כשאין מסר שנון וברור? איזה תוכן נכניס לכתיבה? […]
לפעמים אתה חושב שהנה, מגיע הסוף. אולי אתה רק מדמיין, ממצמץ פעמיים, צובט טוב טוב את היד.. רק כדיי לוודא שזה לא באמת קרה. או שאתה מנסה לשפוך הכל, לשחרר […]
בית א. יוֹשֵׁב לִי, בֵּין הָרִים וְשָֹדוֹת. חוֹשֵׁב לִי, עַל כָּל הַפְּלָאוֹת. יוֹשֵׁב עַל הַחוֹל, מַבִּיט אֶל הַתְּכוֹל. מוֹדֶה וּמוֹדֶה, תָּמִיד עַל הַכֹּל. פזמון. תוֹדָה, שֶׁהֶאַרְתָּ דְרָכָי בַּלֵּילוֹת. שֶֹשָמַעְתָּ קוֹלִי, […]
בית א. יש דברים מבלבלים, ששולחים את השיקולים. כה רחוק הרחק הרחק, ואתה כבר לא בודק. זה ודאי כלל לא בריא, השועל הופך ארי. המרור כמו מתמתק, ואתה קצת מתנתק. […]
בית א. היו ימים, חלפו עברו. בחצרות כגד לבן. עם ישראל, לא דאגו. יום יום היה, יורד המן. פזמון. נסו כל, שונא ונזק, העם צעד ביד רמה. מן לאכול, והר […]
בית א. אל תזלזל, בדברים הקטנים. הם מצטרפים, יחד עם השנים. תזדרז תתאמץ, לאסוף קניינים. תשמרם לבל תגיע, לבושת פנים. פזמון. גם אתה יכול, לצמוח ולגדול. גם אתה יכול, לרוץ […]
בית א. עת להחליק, עת לא לנוד. עת להדליק, עת להציל את האוד. עת לפחד, עת להעז. עת לאבד, עת לתמוך יד מועד. פזמון. ובין כל חלופת העתים, לנו קשה […]
עצים חולפים נגד עינינו, אנו חולפים על פניהם. במרכבה שתישאנו, קול דוב שוקק ארי נוהם. ביערות גדל הפחד, הלב דרוך חרב שלופה. האווירה דרוכה מותחת, הולכים על כל הקופה. השודדים […]
בית א. איש לא יגיד לי מה ואיך, איש לא יגיד כיצד. אחרי לבי תמיד אלך, ברחבה ולא בצד. נשמתי דברי אשמע קולך, כי את-אני, איתך לעד. האזין אל נועם […]
בית א. רוחי תישאני אל על, מעל ומעבר לדעת. גבוה אף מן המושכל, מפה ומאוזן שומעת. ללא הגבלה מעשית, ללא כל חיבור אל החומר. בלי כל גישה נימוסית, משיג בלי […]
בית א. כל החיים רצים, אל עבר רגע של נחת. כאש בשדה קוצים, קנאה קרניה שולחת. אל מנוחה ונחלה, איש לא מרגיש שהגיע. זוהי ברכה או קללה, שאף אחד כאן […]
בית א. השלך הפסולת, בחר את הסולת. זו דרך לכל החיים. אסוף שיבולת, ועוד שיבולת. תיצור מהן משהו טעים. לך למכולת, קנה ובלול את. העיסה עם כל התבלינים. קח מאכלת, […]
בית א. כל אדם הוא יהלום, לפעמים גם מלוטש. רוצה תמיד בתום, אך מהיצר הוא מותש. פזמון. אם אותו נלטש, הוא יאיר כמו אש. את האפילה, יאיר באורה. בית ב. […]
בית א. יש לי חזון, כיוון ורצון. שאני הקטון, אהפוך לאדון. לא כזה שרודה, כן כזה שמרים. חיים אנשים, בתים והרים. עם עודף של כוח, ועודף ממון. אגלה בכל איש, […]
בית א. להגן ולשמור על הבית, להגן ולשמור הון יקר. להגן ולשמור עץ של זית, להגן ולשמור כל דבר. להגן ולשמור על האושר, להגן ולשמור על תקווה. אם תיתן ותיתן […]
בית א. מהצד השני, עומדים מנפצי החלומות. מביטים לכיווני, בידיהם נשמות. הם חונקים וחונקים, ואוויר לא נותר. הן נופלות אין מקים, נמקות במאסר. מי יבטיח שכך, גורלי לא יהיה?! אין […]
בית א. אנשים שונים, מטרות קרובות. מבקשים קונים, מידות טובות. להאיר פנים, לקרב לבבות. להשיב בנים, על לב אבות. הקדמה לפזמון. לא למעט, לא להרבות. הטוב שולט, כשהמידות שוות. ובמשקל […]
בית א. נחתתי, בעולם לא מוכר. גיליתי את עצמי, התחלתי במחקר. מי אני? לאן אלךְ? עד שניצבתי למולךְ. פזמון. תורת חיים משנות הזוהר, של התגלות האמונה. בקודש עוז וטוהר, לנו […]
בית א. נכון נכון, אני חולם המון. טס ומרחף כמו עפיפון. מתנתק ונעלם מהמציאות. את החיים שומע כמו פיוט. פזמון. מה עמקו המים ושמים, מה יהיה תמיד ומה בינתיים. לא […]
בית א. אנא א-לי, א-ל נורא. לב טהור לי ברא. תן לי עוד יום טוב, ללא כל מכאוב. פזמון. כל ימינו נישא, עינינו לך. בימים של שמחה, גם בימי מועקה. […]
בית א. צעד אחר צעד, אות אחר אות. אתקדם אל היעד, ואזכה עוד לראות. אותי מגיע, למקום הנכון, ואז אניף דגל של ניצחון. פזמון. יש בי יכולת, יש בי עֹצְמה. […]
בית א. כישרונות כה גדולים, טובעים בשטף גלי החיים. מחכים הם לצאת אל הדרור, אך אותם כמעט לא נזכור. פזמון. את פתח לו, את פתח לו, את הדרך אל ההצלחה. […]
בית א. גשם שנוטף, אור שמלטף. שמש שעולה, דגים שבמצולה. מליוני פלאות, ועוד יש לגלות. קסם של שירה, בסוד היצירה. פזמון. מרחבים של שדות, יערות אגמים. העבים הרוחות, העצים הרמים. […]
בית א. אש אהבתי תבער, לגלות סודות חיי. ובדרך אם נשבר, אז שמח עם שיריי. שר על ים על כל דבר, שמזכיר לי את הטוב. מתעודד וכך נשאר, רק שמח […]
בית א.-מתייחס לאביב ולקיץ לעקוף את המחסומים, ולצאת אל המרחב. אל הקיץ החמים, המאיר בחוץ עכשיו. תתייבש כל התבואה, תיאסף אל הגרנות. זה יפה שבשנה, יש כמה תחנות. בית ב.-מתייחס […]
באמצע הלילה, ראיתי יתושה. עוקצת ועוקצת, אותי בלי בושה. רדפתי אחריה, הרגשתי נמושה. עשתה לי תרגילים, ממש מלחמת התשה. הדפתי אותה ככה, עם קערת ההגשה. הצצתי בחלון, והנה באה חדשה. […]
אני לא ישן. העולם מסתובב לו, ואני עוד ער. לילה הוא יום, וגם יום הוא יום. לא נרדם. לא קם. חווה את אותו יום לנצח. יום שלא נגמר. מתי כבר […]
