"נמאס לי לאכול את הקבב הזה!", אמר עזרא עמיר בעצבנות לאשתו ולשתי בנותיו, ולאחר ביס נוסף, הוסיף- "כמו תמיד, לבשר הזה יש טעם מוזר. מי יודע איזה זבל הם מערבבים […]
"3765421, זה שימך מהיום. אסיר מספר 3765421, מובן?!". פניו של הסוהר כבר מביטות היו הלאה, אל פני הבחור שצעד עירום מאחרי. אני כבר עומד הייתי, סמוך אל התור הבא, כדי […]
40 אחוז עדיין? יכול להיות עלה או ירד, אבל למי באמת אכפת זה לא קרה לנו אז למה שזה יזיז אותנו בכלל. את הכאב של הנוער אנחנו לא שומעים למרות […]
במקום לבהות בנופים ירוקים, או לישון כמו בן אדם לפחות, אני יושב פה בבית הסוהר ושובר את ראשי שעות על שעות. אמרו לי שהעולם בנוי על גבולות אבל מה עם […]
היי מרי, זה המכתב שלי אלייך, אחרי כמה חודשים שלא יכולנו להתראות. אני רוצה לספר לך דברים שאני לא מסוגל לספר לך בפנים… לאכול כל יום אותו הדבר, לראות כל […]
"בסדר" הוא אמר בטון שגרם לי להיות בספק האם באמת בסדר. "אתה רעב?" שאלתי בדאגה "צמא?" ציינתי שנית. "מרי" הוא הגה שמי עם חיוך שזה עתה התלבש על פניו. חיוך […]
הסתכלתי על טומי ונלי. איך הם השתנו. שיערה של נלי ארך וכולה הייתה נראית מוזנחת. כנראה שהכול בגלל הכלא. הכלא שגם אני הייתי אמורה להיות בו. אני ואנדרס. את טומי […]
"מרי" דפיקות חזקות נשמעו על החלון שעל ידי. הסתובבתי לעבר הרעש וזה היה ניקו. הוא היה נלהב וניסיתי להבין מדוע. הוא הצביע לעבר הכביש וראיתי כבר את כוחות ההצלה בדרך […]
"אנדרס!!" צרחתי. גופו של לוקאס התרומם מאנדרס ומשך את צווארי בחוזקה לחיקו. "בואי" הוא משך עוד ועוד. הסתכלתי לעבר אנדרס ודמעותיי זלגו באופן אוטומטי. כתפו של אנדרס דיממה כולה. אנדי […]
הנשיקה הייתה כמו שראיתי אותה בחלומות. תשוקתית וסוערת. היא הביעה בתוכה המון רגש והיא גם ענתה לי על כמה שאלות. היא פוגגה לי את ההתרגשות והלחץ. היא מילאה את החסר […]
אנדי בחן מבטו של אנדרס, רצה לראות כנראה עד כמה הוא רציני. "נו אנדי" גערתי בו "תענה לו" נתתי לו את הדחיפה. רציתי שהוא ירגיש שהוא מחליט על זה. הוא […]
אנדרס הגיש עם ידיו את המתנה לאנדי. הוא תפס אותה מידו והתבונן בה. "זה בשבילך" אמר אנדרס בקולו הצרוד. התקדמתי לעברם, עמדתי מאחורי אנדי כשידיי עוטפות כתפיו. חייכתי לעבר אנדרס. […]
אנדרס השתחרר ממנו ונכנס בחזרה לחדרי כשידו בוערת ומלאה בדם ששייך לכריס, אני חושבת. הסתכלתי על כריס שהיה שרוע על הרצפה. לוקאס הסתכל עליי במבט חטוף ואז ירד בישיבת צפרדע […]
"תעזוב אותו!" צעקתי. עומדת במקומי, חסרת אונים. לא יכולתי לעשות כלום. "מרי תחליטי" אמר כריס בשאננות. הוא היה לגמרי שלו, כאילו שאינו מצמיד עכשיו סכין חדה לעבר גרונו של ילד. […]
הוא שחרר את ידיי והלך אחורנית בצעדים קטנים. פחדתי להרים את ראשי, פחדתי לראות את מבטו. הרמתי את ראשי לאט לאט והסתכלתי עליו. מבטו היה מפוחד ושונה. מבט שלא ראיתי […]
"אנדי" חייכתי שוב מנסה להקל על הכעס שלו, על המערבולת שמתחוללת בבטני. הוא הסתכל עליי באותו מבט. לא מחייך. לא רץ לחבק אותי, את אימא שלו! "מי שם?" קולה של […]
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בגמגום. היד רעדה לי והסכין כמעט החליקה מידי. "שאלתי אותך שאלה" הוא אמר בקול צרוד והתקרב אליי. "גם אני" כולי הייתי מלאה בביטחון. אני חושבת […]
"אימא אני רוצה שתדעי שאכזבת אותי. השארת אותי לגמרי לבד. אנה היא באמת טובה אליי וכיף איתה, אבל היא לא את. אני גם מרגיש את הצורך להגן עלייך, את לפעמים […]
"אמ.." פי נשאר פעור, לא ידעתי מה לענות. לא ידעתי איך להגיב. "אה מרי?" הוא התקרב אליי עוד יותר. עד שלא היה לעיניי לאן לברוח, הן הביטו רק בעיניו השחורות. […]
"שב" הרפיתי את ידי ממנו והתיישבתי בחזרה על המיטה. הוא התבונן על עיניי כמה שניות בודדות ואז התיישב בכיסא שלו. "אתה באמת לא זוכר?" הסתכלתי עליו בחשש. פחדתי שיתפרץ עליי […]
"אנד.." התנתקתי עוד יותר מלוקאס וזה גרם לו להסתובב אחורנית להבין על מה עייני פערו. לוקאס הסתכל במבט מבוהל והעביר יד על שפתיו, מנקה את נשיקתי. הוא הסתובב אליי בחזרה […]
הוא התנער מהחיבוק שלי והשתעל. "לוקאס" הנחתי ידי על ברכו "בבקשה" ניסיתי להתחנן, ניסיתי להראות לו עד כמה שיכולתי את חוסר האונים שלי. "סתם" הוא מלמל והשתעל עוד קצת "סתם […]
השפה התחתונה שלי התחככה בשפתו. עיניו איבדו שליטה וכמעט ונעצמו. ואז הגיעה הדחייה הגדולה. הוא הניח ידו על שתי כתפיי והרחיק אותי ממנו בעדינות. "מה את עושה?" הוא שאל כשעיניו […]
ראשי קצת הסתחרר ועיניי בקושי ומצמצו. התהלכתי באופן אוטומטי לעבר הדלת כדי לצאת מהמועדון. כשיצאתי ממנו שמעתי את זאק אומר לעברי "עוד חצי שעה תהיה אזעקה שוב לאן את הולכת?" […]
"לוקאס" גמגמתי. התרחקתי ממנו והנחתי ידי על שפתיי בעדינות, חוקרת את מעשיו. הייתי מופתעת ולא ידעתי מה לומר. "אני.." גם קולו נקטע "אני מצטער" הוא חשב בעצמו על המעשה. הוא […]
עיניי מצמצו בקושי, בהיתי בו. על איך הזיפים בפניו התרבו. על איך שהתבגר. על איך שנהיה מנופח. הוא נשאר רציני כמו שהכרתי בהתחלה. הוא היה נראה חסר כל רגש. הנחתי […]
ישבתי על המיטה כשרגלי רועדת. מתבוננת בשעון בקוצר רוח, השעה חמישה לאחת בלילה. לוקאס אמר שהוא יגיע ונדבר על איך עושים את זה. בקושי הצלחתי להירדם בלילה-בוקר שעבר. כל הזמן […]
כריס הדליק את האור במשרד והתבונן בי. הנחתי את המפתח בחזרה בארון הברזל. כריס התקדם אליי ואני לקחתי צעדיי אחורנית, כאילו שזה מה שיגרום ממנו להיות רחוק ממני. עד שנתקעתי […]
לוקאס נעמד והתהלך ימינה שמאלה ושיגע את ראשי. חיכיתי שיאמר את תשובתו לשאלה ששאלתי. הוא נעצר ונאנח "אני לא מבין" קיבע את מבטו עליי "הוא לא מת?" השפלתי מבטי. מתביישת […]
אזעקה נשמעה ברחבי הבניין וגם בחדרי. אני יכולה להישבע שזה הזכיר לי את אותה תקופה שבה הייתי חברה בארגון. כשפתחתי את דלת חדרי, מתחילה בחיפושים אחר המועדון שלהם נתקלתי בלוקאס. […]
