זו היתה עיירה בה כולם כמעט עצובים הם אף פעם לא שמחים, לפעמים הם כועסים הם לא בוכים, הם לא נופלים, הם נשארים עומדים כי הם ריקים משוטטים חסרי מעש […]
לפני שנים מספר, היה בטחונו העצמי נמוך במיוחד – היה הולך שפוף ממקום למקום ולא מישיר מבט לעולם. כל זה קרה עד שינוי בגישתו, שלאחריו החל להישיר מבט ולהביט קדימה […]
שאיפה למרחק רב היא מה שמאפיין אותו יותר מכל, הוא אפילו אלוף העולם בזה. הוא כל כך טוב בלשאוף לדברים שהוא פשוט ממשיך לעשות את זה המון, אבל לעולם לא […]
למה דווקא אני? למה כל זה קורה לי, אמנם זה קורה לעתים גם לאחרים – אך נראה שאין זה אלא במקרה, אצלי זה נראה כי הכל מכוון וזה איזושהי תכנית […]
“כוס אמא של הבן זונה הזה", אמרתי. “אני לא מאמין; אבא שלו מת אתמול; איך שאני מקנא בו. ועוד לא דיברתי על זה שגילו שהוא חולה סרטן לפני חודשיים". בטח […]
אני פרפקציוניסט. בטח כולכם חושבים עכשיו – "יופי עוד אחד שחושב שהכל חייב להיות מושלם רק בשבילו, או שחקן כזה , שרוצה להראות שיש לו תכונה חיובית כשאין לו אותה". […]
היה היה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, אדם, או ראוי יותר להגיד ממציא, בשם תומאס אדיסון. יום אחד הגיע פן שלי לבקר אצלו, וראה אותו באמצע ניסיון פיתוח של רעיון חדש […]
הנה עברה לה עוד שנה; שום דבר לא השתנה. עדיין רץ כמו אוגר בגלגל; פשוט עייף יותר וטיפה מתוסכל. עד מאה ועשרים אומרים כולם, שתצליח ותטייל הרבה בעולם. אני רק […]
הם הגיעו למשרות בכירות, בעודו עובד בתפקידו הזוטר במשך זמן רב. הם כבר עם ילד בן שלוש וילדה שנולדה לפני מספר שנים, והוא עוד בחיי הרווקות שלו – גם בהם […]
כשהייתי קטן, הייתי צייתן מאוד. הייתי עושה כל מה שביקשו, אך כשטעיתי וסטיתי מרצונם, בכל זאת כעסו – בעוד לאחרים סלחו בן רגע. כשבגרתי מעט עדיין שגיתי בבחירותי, שהיו להיות […]
כשאלוהים סוגר דלת, נפתחת אחרת. במקרה שלי אין כך הדבר, הדלת מעולם לא נסגרה – אך המפתח שלי לא התאים לה. במסלול אותו אני מנסה, הדלתות דורשות דרישות רבות – […]
גאון! אמרו עליו לא מעט. השמועות עליו כרופא שהגיע לגילויים פורצי דרך במחקריו פשו כאש בשדה קוצים. משוגע! אמרו אחרים על פועליו; במיוחד על האחרון שבהם – שהביא לשלילת רישיונו […]
רגשות של געגועים הציפו אותי כלפיו,אבל לא היו אלא רגשות של אהבה, של געגועים של האהבה. הוא עמד בספרייה של בית הספר,ושאל אותי לשלומי,אחרי המון זמן שלא דיברנו,כמה אירוני,הרי אנחנו […]
פרק 13 ואחרון. סמי או אדם? רשע או פשע? "את בסדר, כן?" – שאל אותי סמי במבט מודאג. פניו החווירו. היה ניתן להבחין בפניו המודאגות. וכמובן, הוא שינה נושא. "כן.. […]
פרק 12: תחושות לא שגרתיות. לפעמים את לא מבינה היכן את נמצאת, מה התרחש, מה מצבך. את לחוצה מבפנים, מרגישה לחצים חזקים… "לין, קומי. נו, קומי! בבקשה!" -ניערה אותי בכוח […]
פרק 11: סמי. מאז ומתמיד, כל מה שהעסיק את גרושתי "נעמה", הייתה שפת הסימנים וכל מה שנלווה לה. היא התעסקה בזה רוב הזמן, ובכל פעם שחברתה לין התארחה אצלנו בבית, […]
פרק עשר: נעמה. אני נעמה, בת שלושים מכפר סבא. עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ולמרות זאת אני ממשיכה לעבוד ב"מילים בחשכה". אני בחורה מאד שקטה, אך מאד משמחת את הסובבים. מעולם […]
פרק תשיעי- לטרוף את החיים. אני טורפת את החיים, זה נכון. מאז ומתמיד הוריי היו מעירים לי על כך שאני ממהרת מדיי. זה נכון. יש לי מין תחושה עמוק בפנים […]
פרק שמיני- ההודעה. מכירים את הימים האלה שאתם לא מרגישים עצמכם? כשה"אני הקשוח" שלכם נכנס לתמונה? כשהרחפנות מתחלפת בהתפקסות על המטרה? זה בדיוק מה שקורה לי כרגע. התחושה הזו שיש […]
פרק שביעי- שיגעון רגעי. השיגעון הרגעי הזה, מטלטל אותי, בפנים, הופך את חושיי, את עורי מערפל, את גופי משקשק מצד לצד. בכל פעם שאני מוטרדת מהעתיד שלי. מאהבה שאין לי. […]
פרק שישי- 2030. אח… 2030… הקדמה הזו פשוט משגעת אותי. אם פעם עיוור לא היה מסוגל לתפקד בצורה מעולה, היום הוא מתפקד מדהים! זה פשוט לא ייאמן איך הכול מתקדם, […]
פרק חמישי- בגילוי לב. התחושה הזו שמישהו דואג, מישהו נמצא שם, נמצא בשבילך. ההרגשה הטובה והמחממת כמו שמש חמה מעליי, השומרת עליי, ודואגת לי, ומחממת את כל כולי ואת לבי. […]
פרק רביעי- מתח מהו? לפעמים המתח הורג אותי מבפנים, מתגלגל עמוק בלב, מנפח את המחשבות, מעסיק את הראש. מנער את כל כולי, עצבים עוטפים את נשמתי, והמתח, מהו מתח? ממה […]
פרק שלישי: "פוקר פייס". מכירים את זה שאתם עסוקים במחשבות רוב הזמן, עד כדי כך שפניכם מציגות רק מצב אחד, מצב בו אתם לא מראים מה אתם באמת מרגישים, אלא […]
פרק שני- כשהייאוש פוגש בתקווה אז כן… קיבלתי שוב שיחת טלפון מאותה החברה שסדרה לי דייטים כושלים על ימין ועל שמאל. התלבטתי אם לענות, כשלבסוף… "נעמה… מה הפעם? בחור ישיבה […]
פרק ראשון- בחיר לבך. לא פעם עלתה במוחי השאלה: "כיצד אמצא את בחיר לבי, והיכן? ." זוהי מין שאלה שאני שואלת את עצמי בכל פעם שמדברים אתי על רומנטיקה מכל […]
מה היה קורה אם לא הייתי כאן? יושבת, כותבת, על המקלדת מקלידה, ושוב מוחקת… מישירה מבט קדימה, אוספת את עצמי, קוראת תיגר על מחשבותיי, ולא מאפשרת לאף דמעה קטנה לזלוג […]
אולי כבר התייאשתי, אני מניחה. כל הניסיונות שנגמרו בכישלונות, כל האכזבות שהצטברו לכדי אחת גדולה שנושאת את שמי, כל הפנים המבקרות, כל מוסכמות חברתית שמחלחלת אל עצמותיי, כל הייאוש שמטפס […]
לפעמים אני חושב מה היה קורה אם הייתי על הנגמ״ש הראשון. בגיל 20 נכנסנו לעזה, בקצרה- הנגמ״ש שלפניי עלה על מטען. לקח שבועיים לאסוף שאריות של כל אחד מההרוגים. אתם […]
כמה כאב הלב יכול עוד להחזיק ליפני שהוא מתפרק סופית? כמה חבלות שברים ופגיעות עוד אצטרך לתת לליבי הקטן לעבור עד שהמוח יקח שליטה על העיניינים ויפסיק את העינוי המתמשח […]