הספר מעלה חיוך על שפתיה של סופיה. 'כמה קיטשי!' היא חושבת לעצמה, וממשיכה לקרוא: *** " "כבר ניגשת לשכנה שלך?" אני מסתקרנת פתאום, "זאת שדיברנו עליה כשבאת אלי אתמול?" "אה, […]
סופיה מעבירה דף וממשיכה לקרוא… "אמי תמיד היתה אומרת שטיול קצר מרגיע את כל הלחצים. אז אני מחליטה להתלבש ולצאת מהקרון להתאוורר קצת ביער. אני לובשת שמלה פשוטה עד הברכיים, […]
"…מיד לאחר שנסגרת הדלת מאחורי ריצ'רד, אני שומעת מבחוץ קולות דיבור. קול אחד שייך לריצ'רד, ואת השני איני מזהה. "ריץ'!" קורא הקול האחר, "האם היית אצלה? איך היא? איך היה?" […]
סופיה המשיכה לקרוא… "הדלת הרעועה נפתחת בחריקה מצמררת ובחור צעיר נכנס במבוכה. "שלום," אני אומרת בקול המעורפל ביותר שיכולתי להוציא מפי. "שלום," הוא עונה. בזמן שהוא סוקר את פנים הקרון […]
סופיה התחילה לקרוא… "אני מתעטפת בצעיפים דקיקים בצבעי האש, מעל שמלת הבורדו הארוכה שלי ונעלי העקב החומות בעלות הקצה המחודד. אני אוספת את שיערי לפקעת רופפת על עורפי ולסיום עונדת […]
הייתה זו שנת 1417, וסופיה ישבה בחדרה בעיירה קטנה באנגליה, סנטרה מורם ועיניה כועסות. לאחר שטרקה את דלת חדרה, הרגישה טוב יותר כי פרקה מעט מזעמה. אבל היא עדיין היתה […]
שנים רבות עברו מאז נפלה האימפריה הרומית. כולנו חיים ביבשת הגדולה אירופה. צרפת, ספרד, גרמניה, הונגריה ואוסטריה נלחמות על השליטה. בימינו יש עוני ורעב. מלחמה נמשכת כבר למעלה מחמישים שנה. […]
