לקראת רדת הליל של אותו היום, שב טימותי אל בית משפחתו. הוא החנה את מכונית המרצדס השחורה שלו ליד מזדה אפורה ולא מוכרת. בתהיות רבות, הכניס את מפתחו למנעול הדלת […]
הוא התעורר למשמע צחקוקים ודיבורי סרק. הקול ששמע היה הקול שרצה לשמוע כל אותו הערב, טרם נרדם. מה לעזאזל הייתה השעה? לא ממש היה אכפת לו, כל שרצה היה לראותה. […]
לפני שיצא לעבודתו, אמר לי עורך הדין להרגיש בבית ולהסתובב היכן שבא לי. החלתי לחקור את בית עורך הדין אריקסון… החדר בו שהיתי ניראה כבית בובות לעומת שאר הבית החלול […]
היה גשום וסוער בחוץ לכן חיפשתי מחסה חמים בבית קפה קטן ומוכר. קניתי לי קפה ואיזה קרואסון שהיה שם בטח עוד כמה ימים לפני. ישבתי לי בשולחן מבודד בפינה, במילא […]
"אם תגלו שנעלמתי לפתע, אל תטרחו לחפש אחרי. אין לי דבר… לא כסף, לא השכלה, לא דירה ומסתבר שגם לא משפחה. אין אדם המרחם עליי, לא אכפת להם אם איעלם […]
