המונית עצרה. שילמתי לנהג ועליתי לדירה המפוארת של סילביה. הכנסתי את המפתח למנעול וסובבתי אותו, הדלת נפתחה. נכנסתי פנימה, הכל היה שקט ומסודר. התאכזבתי קצת. כבר במטוס דמיינתי איך סילביה […]
הופתעתי מאוד לשמוע שבכוונתה לחזור לאמריקה. הבנתי שאהבתה הפכה לשנאה, שאיבדתי אותה לגמרי. הרומן שלנו הסתיים בערב זה. בבת אחת אבדו לי גם מאהבת לוהטת וגם מזכירה מעולה. אבל לא […]
הייתי חייב לספר לה אמת מעוותת אך משכנעת למדי. סיפור כאילו שנפלתי קורבן בגלל נסיבות שאינן תלויות בי. כאילו מעדתי בלי כוונה, לפעמים זה קורה במערכת יחסים. לדוגמה כמו סטוץ […]
למחרת, קמתי בעשר עם תחושה די מוזרה. ליתר ביטחון, החלטתי להתקשר להוריי. הטלפון צלצל עוד ועוד ואף אחד לא ענה ,נדיר ביום שבת בבוקר. הדאגה גברה בי, התקשרתי לאחי. אשתו […]
חודשים חלפו, שנת 1992 הגיעה ושום דבר לא השתנה. לאורך כל הזמן הזה, חסר לי את האומץ להתוודות בפני נטלי שרציתי להיפרד ממנה. מה שהתחיל כמו משחק, הפך עם הזמן […]
בערב שבת אספתי את נטלי כמתוכנן. היא הייתה מהממת, סקסית בטירוף. השמלה שלה שהייתה שחורה, צמודה וקצרה, הבליטה את קימוריה והדגישה את רגליה היפות. כשהגענו למסעדה, המארחת הובילה אותנו לשולחן […]
כשחזרתי מחופשה בארצות הברית, החלטתי לשים קץ ליחס המוזר לנטלי. כן, לוותר על הלילות המטורפים שלנו, על משחקי המין שלנו ועל כל מה שכישף אותי במשך חודשים. אך כרגיל, שום […]
חודשים חלפו. בין העבודה לבין סילביה ונטלי, לא הפסקתי לחשוב על המצב הלא רגיל הזה. לנהל חיים כפולים דורש המון זהירות והמון נחישות. נטלי עזרה לי בזה בצורה יוצאת מן […]
חיים חדשים החלו עבורי. הפכתי לאיש בעל אישיות שונות. לחלופין, הייתי בן הזוג של סילביה, המאהב של מזכירתי נטלי, המנכ"ל המצליח של חברה פורחת. בלי לשכוח להישאר את הבן האהוב […]
כשהגענו למשרד, הבנתי שהפגישה בין סילביה לנטלי לא תהיה כל כך קלה. הן הביטו זו בזו כמו שתי יריבות. נטלי פנתה אלי ישירות ואמרה: – שלום פיליפ, אני מקווה שהבאת […]
למחרת, הגעתי די מאוחר לעבודה. יום שישי היה היום שבו הייתי מנהל את ישיבת ההנהלה השבועית. במהלך הישיבה נהגתי לשאול כל משתתף שאלות נוקבות, אבל הפעם לא שאלתי שום שאלה. […]
חזרתי למשרד, נטלי לא אמרה מילה, לא העזה לשאול שום דבר. בדממה, בלי להביט בי, היא הושיטה לי ערימת הודעות. היה לי קשה להתרכז או בכלל לתפקד. חשבתי כל הזמן […]
לא הצלחתי להגיד מילה, אפילו שלום לא יצא מפי, גם היא שתקה. הבטנו זה בזה במשך זמן רב בדממה. יופיה היה מדהים והמראה שלה היה מתוחכם בדיוק כמו בעבר. עור […]
פרולוג: כבר סיפרתי לכם איך הפסקתי להיות חוקר באוניברסיטת סטנפורד והצטרפתי לחברת מחשבים בעמק הסיליקון. הסברתי לכם איך חזרתי לפריז כמנהל המפקדה האירופאית של אותה חברה. למעשה, המתמטיקאי הצנוע הפך […]
יצאתי החוצה ועליתי על הסיפון העליון. הלילה היה קפוא כמו הלב שלי. שמתי לב שבפינות, כמה זוגות התחממו בחיבוקים. לי לא הייתה אף אחת לחבק. חזרתי למסיבה. בשעה שלוש השיט […]
שעת המסיבה הגיעה. הכל עבר כמתוכנן. נטלי ארגנה את האירוע בדייקנות כמו מבצע צבאי. היא הזמינה חדר לרוברט במלון יוקרה ברובע השמיני. בשבע בערב, בבר של המלון, נפגשנו עם אנה, […]
ידעתי שרוברט היה מוכר כרודף שמלות, אבל לא עד כדי כך. איזו חוצפה! "תעני לו שאני מנהל פה חברה, אני לא סרסור". נטלי צחקה אבל אמרה לי ברצינות רבה: "פיליפ […]
נטלי הציעה לערוך את המסיבה בלילה בסירה המפליגה בסין. הסכמתי לרעיון הנפלא הזה והודענו לכולם על האירוע. שבוע לפני המסיבה, נטלי ביקשה ממני לתת לה את שמה של בת זוגי. […]
למחרת, פקחתי את עיניי וראיתי את נטלי ערומה לידי. הערצתי את קימוריה המושלמים דקות ארוכות. (גם עם סילביה נהגתי לעשות את אותו הדבר.) התקרבתי אליה וניסיתי ללטף אותה. היא התעוררה […]
בסוף 1988 חזרתי לפריז, שם כולם קיבלו אותי בחום ובאהבה. כשהודעתי להוריי שהייתי צריך להקים חברה, הם הופתעו מאוד. הם הבינו שהמתמטיקאי הצעיר והתמים, המנותק מהמציאות, שעזב לפני עשר שנים […]
בתחום האהבה, הכרתי כמה נשים, אבל זה לא החזיק מעמד לזמן רב. זאת לא הייתה אהבה אלא רק תשוקה מינית. בערבי יום שישי ,במקום ללכת לבית כנסת, הסתובבתי עם אנשים […]
חיי השתנו בצורה דרסטית. במחלקת מחקר ופיתוח עשרות אנשים עבדו תחת פיקוחי. כמנהל בכיר הייתי צריך מדי יום לפתור בעיות מורכבות, להשתתף בפגישות רבות ולקבל החלטות חיוניות לעתיד החברה. התמקדתי […]
לא הצלחתי להתאושש מהפרידה מסילביה. באותו הזמן ידעתי כמה הייתי בר מזל לחיות בקליפורניה. ידעתי כמה אנשים היו חולמים להתחלף איתי. החיים שם היו כמו גן עדן עלי אדמות, עם […]
פּרוֹלוֹג. הגיבור, פיליפ, יהודי מצרפת, עלה ארצה בקיץ 1979. הוא עושה את הדוקטורט שלו במתמטיקה בטכניון. ביולי-80 הוא פוגש ומתאהב בסילביה, נערה צרפתייה נוצרייה יפהפייה. אבל בסוף השנה, למרות אהבתו […]
עזבתי את הארץ בחיפזון, עם לב כבד. נפרדתי במהירות מהפרופסור שלי, מעמיתיי ומהסטודנטים שלי. אף אחד לא ארגן מסיבת פרידה עבורי. אף אחד לא התעניין בעבודתי החדשה בארצות הברית. בקיצור, […]
בסופו של דבר יצאתי בלי נזק מכל האירועים האלה. הכל עבר בשלום. מעולם לא חזרתי לפקולטה לארכיטקטורה. איילת נעלמה מחיי. מירי לא התקשרה אליי ואני לא התקשרתי אליה. התעמקתי במחקרי […]
עצרתי את נשימתי, רגע האמת הגיע. אם מירי לא הייתה מסכימה לתכנית שלי, הייתי אבוד. לאחר נצח, היא ענתה לי: "בסדר פיליפ, אבל אני סומכת עליך, אתה מבטיח לי שאקבל […]
בערב התחלתי לבדוק את הבחינות. ברֹאש ובראשונה, חיפשתי את המבחן של איילת. רציתי להיות מסוגל לזהות את העותק שלה, כדי להעלות לה קצת את הציון. אבל לא ידעתי כיצד למצוא […]
בערב של יום חמישי שלאחר מכן התקשרתי לאיילת כמו שהבטחתי לה. עוד פעם, אחותה ענתה לי: "מה אתה רוצה?". התחלתי לגמגם: "רציתי לדעת אם… הכול בסדר?" המילים לא היו מסוגלות […]
תקופת סוף ינואר הפכה לסיוט בשבילי. מצד אחד לקחתי כדורים כדי להתגבר על האובדן הנוראי של סילביה. מצד שני, נאלצתי לחזור לשגרה ולהכין את תוכן המבחן הסופי לסטודנטים לארכיטקטורה. דבר […]
