מבחינת כולם הכל אותו דבר, כלום לא השתנה. רק אתה מצליב רגליים וידיים ושרוי בסיוט ודימויים, פן לא תראה המורה. אבל עזוב את המורה שעומדת ממש מולך, אפילו הילדה שנמצאת […]
אני זוכרת את היום הראשון בכיתה א'. נכנסתי יחד עם כל הילדים למקום המוזר הזה, בית הספר, כביכול שווה להם (אולי קצת יותר גבוהה), אבל מבפנים ידעתי שאני שונה מהם […]
הקדמתי ללכת לבית-הספר ובדרך החלטתי לרכוש לעצמי קפה. ראיתי אותך שם, כרגיל. ידעתי שתהיי שם, את כמעט תמיד שם. לי זה נראה כאילו יש לך התמכרות קשה לקפה, אך למה […]
כאמור מיהרנו אל חדרו של ג'רארד. הוא אץ במהירות הבזק לפניי, דבר, כולל שלל העציצים והפסלים בביתו לא עצר בעדו. לבסוף מצאתי אותו בחדרו, מעיין באחד מהספרים המוזרים שכתובים בלטינית […]
אינני מבינה מהי הטעות המרה. מביטה אני במראה ומרוצה. חושבת על כך שאני חושבת ומפנימה. אני אינטליגנטית ויפה. הדמות האהובה על כולם, כיף ליראות ולהקשיב, כולם בי מקנאים. היו רוצים […]
אתה, זה עם העיניים התכולות הגדולות שבוהה בי בזמן שאני עוברת לידך ובוהה בך בעיניי התכולות הנוטות לאפור. זה עם הקול השקט והמאופק, אך יחד עם זאת גברי ומפותח במידה. […]
הלכתי הביתה כולי מלאת חרטות. למה לעזאזל הייתי צריכה לערב את הילדה שרק דקה לפני כן הייתי בריב איתה בעצם העובדה שצמח לי ירח על המצח? היא גם ככה אינטרסנטית, […]
הבטתי בחתולה דקות ארוכות ללא הבנה כיצד יכלה להגיע אל ביתי כל הדרך מביתו של ג'רארד. היא הייתה חתולה שקטה, לא ייללה כלל, ומבטה היה אנושי בצורה מפחידה. כאבי השריטה […]
בעודנו מתגנבים אל חדרו של ג'רארד בשקט מופתי, הרגשתי מעין כאב חד במצחי וצרחתי בלחישה. לג'רארד לא היו אחים וחדר השינה של הוריו היה בקומה מעל הקומה של חדרו של […]
היה זה כבר מאוחר להתרועע בחוץ בגשם. לא היה לי שמץ מה הייתה השעה, אבל הרגשתי שהשעה שבע עברה ממזמן. בלב רחב, אמו של ג'רארד הסכימה להסיע אותי הביתה. חזרתי […]
נערה צעירה עברה לגור אצלנו בשכונה. היא הייתה נראית בשנות העשרים לחייה. היא נראתה מקסימה לחלוטין- גוון עורה היה לבן כשלג ושיערה היה ארוך, מפותל ושחור כלילה ללא כוכבים. פניה […]
