בדרך כלל, אני שונא את החוף, במיוחד בקיץ בשבתות ובחגים, יותר מדי אנשים, רעש, ילדים, מטקות וכו'. אבל כמו שאמרתי לפני, הסכמתי הפעם ללוות את החבר שלי מישל כי רציתי […]
אחרי שישה חודשים, הדברים התחילו להשתפר בשבילי בשני תחומים: בראשונה: רבקה, אישה נהדרת, שמה לב כמה החובה להישאר כל השבת אצלה הייתה נטל עבורי. קצת לפני פורים, ערב שבת אחד, […]
הפסקתי ללכת לתלמוד תורה די מאוחר ,בגיל 16 בערך. במקביל אנחנו, שלושת הבנים, התרחקנו מהיהדות בצעדים קטנים. מחוץ לבית הייתי כמו כולם. בדרך כלל אפשר לזהות יהודי ממוצא צפון אפריקאי […]
ביולי 1980, ביום שבת חם מאוד ,הסכמתי ללוות את השותף שלי לחוף "בת גלים" בחיפה. שנינו היינו סטודנטים לדוקטורט בטכניון מישל היה חוקר בפרויקט של פיתוח גנרטור בעזרת אנרגיה סולרית. […]
היא תחזור. אני יודע שהיא תחזור. זה יהיה בלילה חורפי קר מאוד. היא תהיה בדירה, ישובה על הספה. היא תצפה בטלוויזיה בעוד ידה תחזיק את השלט. היא תעביר ערוצים לעתים […]
אני שומעת את אוושת הלב שלי.. ווש ווש.. השקט בחדר כל כך חזק, לקח לי זמן להבין מה אני שומעת. ברגע שקלטתי שהאיוושה החוזרת על עצמה זו משאבת הלב שלי, […]
דודה יקרה למה היית צריכה ללכת . את כל החיים נתת , אז למה המחלה הזו לקחה אותך . עוד לא נגמר השבוע ואני כבר מתגעגע . נאחז בתקווה שעכשיו […]
כשהייתי ילד קטן, לא הייתי מוכן ללכת לישון בלי שסבי היה מקריא לי סיפור לפני שינה. באותה התקופה סבי וסבתי גרו במרחק של פחות משלוש דקות הליכה מבית הורי ומבחינתי, […]
כבר ארבעה חודשים שאנחנו כאן, ואני כבר יודע שלא נצא מהתעלה הזו. אולי נשרוד את הקרב, אבל לעולם לא נעזוב את המקום הזה. הריח הזה, זה משהו שנשאר אתך. ריח […]
כי מה אני אמור לעשות ? מה אני אמור להגיד ?. כי את כנראה לא מבינה , הלכת והשראת אותי פה בלי סיבה . את פאקינג כל כך חסרה שלפעמים […]
כול פעם מחדש להיזכר מעלה בי כאב נוראי, כאילו יש לי בלון שמתנפח ומתנפח בתוך הלב ומאיים לפוצץ אותו מבפנים. הנשימה שלי הופכת למוצקה, ובקושי רב עולה בגרון שלי. אני […]
בצהרי היום עת שכבתי במיטה לנמנם וניסיתי לישון, חלמתי חלום, חלום על סוכה לבנה, סוכה של שלום. סוכה גדולה, מקושטת ומהודרת עד מאד. מעל סכך ירוק מעץ הדקל ובפנים משתלשלים […]
אני עדיין את זוכרת הקיץ שפגשתי אותו. הוא היה מהכרמל ועם דיבור כזה של העולם הגדול שלא ידעתי. אחר הצהריים היה הזמן האהוב שלנו איתו. כשהיו נשארים מעט כתמי אור […]
חרוט עליי שם באותיות דפוס חומות, אני כרית לבנה ותפוחה עשויה שיש בז'. פעמיים בשנה אני פוגש בהם. באנשים המשתנים, הם משתנים תמיד. אני לא, אני רואה תינוק הופך לילד, […]
זו פרידה מעצמי . מהעצמי שלי כשהייתי איתו . זו פרידה מכל מה שגיליתי על עצמי כשהייתי שלך . זו פרידה ריקנית, ריקנית מרגש . ובכל זאת, היא משאירה חלל […]
פרק 28 – – "איפה אבישג? היא התעוררה?" שמעתי מבעד לדלת. – "ניראה לי שהיא עוד ישנה." ענו לה ולאחר מכן השקט חזר. חשבתי שאני יכולה לחזור לישון אך אחרי […]
לפני כמה חודשים נסעתי לבקר את אחד מחברי שנפל בקיץ האחרון, ובזמן הביקור פגשתי מישהו שהסביר לי דבר או שניים על החיים. כשפגשתי אותו לא ייחסתי יותר מדי חשיבות לדבריו, […]
יום חורפי, גשום, חשוך בחוץ ורק הירח מאיר. מביטה בחלון שבחדרי וחושבת, 'כמה טובים החיים, כמה כיף לחיות עם אנשים שאוהבים אותך, משפחה וחברים…' אך עצרתי לשנייה את המחשבה ונזכרתי […]
אתה קם בבוקר ומוחק שיירי חלום מהעיניים ובודק בפלאפון אם היא שלחה הודעה במהלך הלילה. היא לא. אתה מצחצח שיניים ומכין שוקו כי למי אכפת שאתה כבר בן 25 אתה […]
הזיכרון הראשון שלי אני בת שנתיים, יושבת על הכיסא הקטן מול דלת הכניסה ושומעת את הצעדים של אבא שלי כשהוא מתרחק משם. שניה לפני שהוא הולך אמא אומרת לו לחבק […]
רוח חמה ושרבית, רוח של קיץ של אוגוסט, נישבה במורד השביל שברחוב. החופש הגדול נתן את אותותיו בשכונה, ומאות ילדים היו רובצים ומתרוצצים מחוץ לכניסות הבניינים. שלא תטעו, החופש הגדול […]
'חוקים הן קבעו, וחיים נקצבו לצאצאי האדם – ונקבע גורלם' (ולוספו 20) במרכז העולם, בין העולם של מעלה לבין שאול תחתיות שכן לו אוגרסדיל, עץ העולם. היה אפשר לבלבל אותו […]
העשבים נעים הלוך ושוב. כמו המחוגה מעל הפסנתר של אימא, כשאני משכנעת אותה לנגן. למרות השטח הפתוח הם סוגרים עליי, אני בטוחה בכך. אני מנסה להתעלם מהם ולרוץ. לרוץ מהר […]
"כל כך הרבה שאלות שרציתי לשאול אותם" טענה באדישות כשהגיעו חזרה לביתם הקט והצנוע, אך אומרים שהבית נימצא איפה שהלב ואכן הלב שלי היה כאן ליד רון, "מאמי את בטוחה […]
