כואב לי הלב הראש הבטן העיניים, שלא מספיקות להתייבש לפני הדמעה הבאה, זה מתיש לחבוש מסכה שמחה. וכל כך כואב. זה מרגיש כמו מסיכת אבן, אם אני אהדק את החוט […]
אני לא אשכח את הבוקר כיתה ההוא. כשהבנות בכיתה שלי החליטו לארגן בוקר כיתה, הן חיפשו מקום לעשות אותו בו, ומישהי נידבה את הבית שלה. היא וחברות שלה נשארו שם […]
התקף חוזר ומשתנה, תחליט לבד מה תעשה. קול אחד דרוש בלבד, פחד יתעורר מיד. חבל שכלום לא יעזור, רק לחכות, זה יעבור. די! אתה צועק. הרי קשה להתאפק.
