לא מצליחה להירדם. אני מזיזה את השמיכה והולכת לכיוון השולחן עבודה של המפקד. אני עוברת דרך המראה שעל הדלת של הארון הגדול, אני מסתכלת על עצמי, עם גופיה לבנה ושקופה […]
"גו'נתן היקר, (מכתב מספר 1) ראשי שעון על החלון הגדול, ואחת מרגליי על הכסא הצמוד לצידי. הדרך נראת כלכך ארוכה באוטובוס לביתך. עולות בראשי כלכך הרבה שאלות גו'נתן. אבל אני […]
"לא."אני אומרת בקול רם וכואב. "אני לא יכול יסמין." מוריס נאנק מלראות אותי כלכך נואשת לדעת מה עם המפקד. "עבר יותר משבוע!" אני צועקת, ההד במשדרו של המפקד נשמע. "זה […]
(רציתי להסביר לגבי הפרק הקודם. השלב שפתחתי בו שעברו שבועיים לאחר מה שקרה, ושהביאו לה יועצים ופסיכולוגים- יש חיליים שאחרי שהם הורגים מישהו הם נהפכים לחולי נפש, והם בעצם לא […]
המפקד יוצא במהירות מן האוהל שלו כשבידו המכשיר קשר, המסתננים רואים אותו ורצים לעברו, הוא בלי כלי הגנה ואני מכוונת כמו שהמפקד לימד אותי, לא חושבת על ההשלכות ויורה 4 […]
מייקל תופס ברגלי, הוא נצמד אלי ולאחר כמה שניות נאנח בעצבים. הוא מטה לאט הצידה את ראשו ומהנהן בשלילה. אני מסתכלת עליו, פתוחה וחשופה מתמיד. לבי מצתמק ממבוכה ואני מחסה […]
המבטים שלנו לא חולפים, הוא הגורם .. הוא גרם למשפחתי למות. המפקד ממשיך להסתכל עלי ומנסה לומר משהו שיתקן את המצב,, אך המחנק בגרונו עוצר אותו מלדבר. הנחל זורם בחוזקה […]
אני מחבקת את גופי, מרגישה כלכך חשופה בתוך התא הקטן, יושבת על הרצפה הקרה ונותנת לאיפור לכלכך את פניי. "תפתחי כבר." המפקד אומר, אני שומעת אותו כלכך קרוב, הוא יושב […]
לאחר 20 דקות של נסיעה הגענו לתל אביב, לא חשבתי שבאוטו זה כלכך קרוב, בטח זה מאוד נוח. אנחנו נכנסים אל תל אביב, השעה 9 בערב והכל זורם, הכבישים מלאים […]
העיניים של המפקד מתרוממות אלי ומתסכלות עלי בפליאה, הוא לא יודע איפה לקבור את עצמו. ״איך אתה עושה את זה.״ העיניים שלי פקוחות למכתב שהוא רושם בשם אשתו, המפקד מזיז […]
העיניים שלי נפקחות, אני לרגע מסתכלת על החולצה המכופתרת החגיגית שלו, "אתה לא צריך ללכת לאירוע?" אני אומרת בשקט, מרימה את מבטי מהסתכלות על בגדיו החגיגיים "אל תדאגי יסמין." הוא […]
מביט בי, בעייניו לא נראה כל תגובה למה שאמרתי. הוא ממשיך להסתכל עלי, נועץ את מבטו "המפקד!" סטס קורא לו, בלונדי עם עיניים כחולות ויפה תואר בעיקר. הוא ממשיך להתקדם […]
אני עומדת בח׳ , מסתכלת על המפקד ״איך הייתה השבת שלכם.״ מאיה מרימה את ידה ומחייכת, המקפד מסמן לה עם הראש לדבר. ״קרה לי משהו ממש מוזר ״ היא צוחקת […]
המפקד ממצמץ בעיינים קלות ומתעשת ממה שאמרתי, "במה היית צריכה עזרה?" אני ממשיכה להסתכל לו בעיניים הירוקות, יש בו משהו. שאני לא מצליחה לבטא בעצמי. "במטבח" אני ממשיכה להסתכל על […]
"אני פוקחת עיניים מטושטשות ולא מבינות, אני מסתכלת לצד שמאל לכיוון הדלת ואני מבינה שאני בחדר שלי, הראש שלי מתערפל ואני נאנחת מעט עד שאני מרגישה קרח על הראש שלי. […]
אנחנו, בני האדם, ביצר טבעי למדי, תרים אחר הדבר המורכב. אנחנו אוהבים את האתגר, הקושי, הצלחת הפענוח והרגשת הניצחון שהיינו מקעקעים על עורנו. אנחנו לוכדים את האנשים שיעבירו אותנו לילות […]
לכל אחד יש חלום. וכל חלום יוצר יחד איתו תקרת זכוכית, המכשול הגדול ביותר בדרך אליו. הרבה מתייאשים ומאבדים תקווה כאשר הם יכולים לראות את חלומם אך יודעים שהדרך אליו […]
בס"ד היה היתה פעם – ממש לא רחוק – ילדה אחת. שמה של הילדה היה אליס. היו לה תלתלים רכים וארוכים בצבע ארגמן שגלשו עד מעבר לכתפיה הקטנות. עיניה הירוקות […]
בזמן שנפלתי מטה, ראיתי אותך, לא היית בדמות איש או אישה, לא היית בדמות שהעין יכלה להיאחז בה. היית אני, אתה, נפש טהורה, היית הפשטות של כל דבר, העדינות, הרגש, […]
הסתובבתי בין התאים. לאחרונה אני מוצאת את עצמי חוזרת לפה כמעט כל יום. עצמתי את עיני והעברתי את ידי על הקיר. מול עיני הבזיקה נערה, שיערה כתום דהוי ועיניה עגולות […]
משפט ראשון, משפט שני, קבוצת מילים חסרות היגיון. אני כותבת, מנסה. מקליקה ומקלידה פסיק ונקודה. ואז, בסוף סיפור, קוראת ומתעמקת. ואחרי הכול – מוחקת. אבל למה זה לא עובד, למה […]
-בחורה אבודה מחפשת אותך- אז אם את מרגשת, אם את חכמה אם, את יצירתית, כנה או מצחיקה אם את מסקרנת או בעלת ערך מוסף. אם יש בך את היכולת לעביר […]
התראות
