לפני שנים מספר, היה בטחונו העצמי נמוך במיוחד – היה הולך שפוף ממקום למקום ולא מישיר מבט לעולם. כל זה קרה עד שינוי בגישתו, שלאחריו החל להישיר מבט ולהביט קדימה […]
שאיפה למרחק רב היא מה שמאפיין אותו יותר מכל, הוא אפילו אלוף העולם בזה. הוא כל כך טוב בלשאוף לדברים שהוא פשוט ממשיך לעשות את זה המון, אבל לעולם לא […]
למה דווקא אני? למה כל זה קורה לי, אמנם זה קורה לעתים גם לאחרים – אך נראה שאין זה אלא במקרה, אצלי זה נראה כי הכל מכוון וזה איזושהי תכנית […]
דני הלך ברחוב, הוא ראה מולו רק דבר אחד. הוא ראה רק את המטרה; הוא ממשיך בקו ישר, העולם עובר לידו, הכל מתפספס. הוא חי רק את זה, הוא ישן […]
"וַיַּעַשׂ הַפֶּרְפֶּקְצִיוֹנִיסְט אֶת הַדָּבָר הַהוּא בַּפַּעַם הָרְבִיעִית, וַיַּרְא הַפֶּרְפֶּקְצִיוֹנִיסְט כִּי-טוֹב, אֲבָל לֹא מַסְפִּיק, וְיַחְלִיט לְשַׁפֵּר; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר …” “אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים” נכון […]
“כוס אמא של הבן זונה הזה", אמרתי. “אני לא מאמין; אבא שלו מת אתמול; איך שאני מקנא בו. ועוד לא דיברתי על זה שגילו שהוא חולה סרטן לפני חודשיים". בטח […]
אני פרפקציוניסט. בטח כולכם חושבים עכשיו – "יופי עוד אחד שחושב שהכל חייב להיות מושלם רק בשבילו, או שחקן כזה , שרוצה להראות שיש לו תכונה חיובית כשאין לו אותה". […]
היה היה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, אדם, או ראוי יותר להגיד ממציא, בשם תומאס אדיסון. יום אחד הגיע פן שלי לבקר אצלו, וראה אותו באמצע ניסיון פיתוח של רעיון חדש […]
גם אני תומך בהוא שרוצה להתחתן ולא מאפשרים לו, אך יושב בבית ומגיב לאוויר. גם אני רוצה שינוי גרנדיוזי, וגם אני לא אלך לעצרת שתהיה. גם אני רוצה להצליח, אבל […]
יש את ההוא שכולם אוהבים; הוא פשוט מסתחבק עם כולם, אף פעם לא רב עם אף אחד – פשוט "מיסטר פרפקט". איך אני לא סובל אותו; איך כולם יכולים לפספס […]
הנה עברה לה עוד שנה; שום דבר לא השתנה. עדיין רץ כמו אוגר בגלגל; פשוט עייף יותר וטיפה מתוסכל. עד מאה ועשרים אומרים כולם, שתצליח ותטייל הרבה בעולם. אני רק […]
לפני מספר שנים המציא איזה חוקר מוח מכשיר מוזר ומעניין כזה – אתה חובש אותו על הפנים, ומחבר למוח בעזרת אלקטרודות שמוחדרות אליו. המסכות האלה מופלאות לחלוטין – הן גורמות […]
הם הגיעו למשרות בכירות, בעודו עובד בתפקידו הזוטר במשך זמן רב. הם כבר עם ילד בן שלוש וילדה שנולדה לפני מספר שנים, והוא עוד בחיי הרווקות שלו – גם בהם […]
כשהייתי קטן, הייתי צייתן מאוד. הייתי עושה כל מה שביקשו, אך כשטעיתי וסטיתי מרצונם, בכל זאת כעסו – בעוד לאחרים סלחו בן רגע. כשבגרתי מעט עדיין שגיתי בבחירותי, שהיו להיות […]
כשאלוהים סוגר דלת, נפתחת אחרת. במקרה שלי אין כך הדבר, הדלת מעולם לא נסגרה – אך המפתח שלי לא התאים לה. במסלול אותו אני מנסה, הדלתות דורשות דרישות רבות – […]
איך אחד מגדיר הצלחה ? איך הוא מגדיר בראשו את הנימוקים וההצדקים לה? הוא עוצר רגע ואומר :"הצלחתי!" בשמחה והתרגשות ששמורים רק לה. ואז נשאלת שאלה, התפרסמתי, התעשרתי, פרצתי דרך, […]
גאון! אמרו עליו לא מעט. השמועות עליו כרופא שהגיע לגילויים פורצי דרך במחקריו פשו כאש בשדה קוצים. משוגע! אמרו אחרים על פועליו; במיוחד על האחרון שבהם – שהביא לשלילת רישיונו […]
אנשים תמיד מחפשים את התואר, הסטטוס. “היי, אתה הבעל של הדוגמנית ההיא"; “וואו, אתה ההוא שזכה פעמיים בנובל ובנוסף גם באוסקר אחד"; “היי, את הפרופסור לקרדיולוגיה שפיצחה את מנגנון הלב […]
רגשות של געגועים הציפו אותי כלפיו,אבל לא היו אלא רגשות של אהבה, של געגועים של האהבה. הוא עמד בספרייה של בית הספר,ושאל אותי לשלומי,אחרי המון זמן שלא דיברנו,כמה אירוני,הרי אנחנו […]
הרבה שנים הייתי עובר ליד פארקי שעשועים שונים, תמיד היה משהו נורא מקסים ומהפנט במתקנים המסתובבים, האורות הזוהרים וכמובן המראה וה"סיפור" של כל מתקן. לא מפתיע שהמון סרטים ספרים ושירים […]
תמיד, מאז שהייתי קטן חלמתי על הרגע הזה, הרגע הו אחזיק את הדבר הנפלא הזה – תעודת. סיום הלימודים של המקצוע הכי עתיק, ועם זאת מעובד בעולם – רופא. עם […]
גבוה. כה גבוה הבניין, ואני ממש על הקצה. לטפס ברגל את כל זה, כשאין מעקה, סחט ממני את כל הכוחות. זה היה טיפוס מפרך וכואב, אבל כמו לטפס על הר […]
פרק 13 ואחרון. סמי או אדם? רשע או פשע? "את בסדר, כן?" – שאל אותי סמי במבט מודאג. פניו החווירו. היה ניתן להבחין בפניו המודאגות. וכמובן, הוא שינה נושא. "כן.. […]
פרק 12: תחושות לא שגרתיות. לפעמים את לא מבינה היכן את נמצאת, מה התרחש, מה מצבך. את לחוצה מבפנים, מרגישה לחצים חזקים… "לין, קומי. נו, קומי! בבקשה!" -ניערה אותי בכוח […]
פרק 11: סמי. מאז ומתמיד, כל מה שהעסיק את גרושתי "נעמה", הייתה שפת הסימנים וכל מה שנלווה לה. היא התעסקה בזה רוב הזמן, ובכל פעם שחברתה לין התארחה אצלנו בבית, […]
פרק עשר: נעמה. אני נעמה, בת שלושים מכפר סבא. עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ולמרות זאת אני ממשיכה לעבוד ב"מילים בחשכה". אני בחורה מאד שקטה, אך מאד משמחת את הסובבים. מעולם […]
פרק תשיעי- לטרוף את החיים. אני טורפת את החיים, זה נכון. מאז ומתמיד הוריי היו מעירים לי על כך שאני ממהרת מדיי. זה נכון. יש לי מין תחושה עמוק בפנים […]
פרק שמיני- ההודעה. מכירים את הימים האלה שאתם לא מרגישים עצמכם? כשה"אני הקשוח" שלכם נכנס לתמונה? כשהרחפנות מתחלפת בהתפקסות על המטרה? זה בדיוק מה שקורה לי כרגע. התחושה הזו שיש […]
פרק שביעי- שיגעון רגעי. השיגעון הרגעי הזה, מטלטל אותי, בפנים, הופך את חושיי, את עורי מערפל, את גופי משקשק מצד לצד. בכל פעם שאני מוטרדת מהעתיד שלי. מאהבה שאין לי. […]
פרק שישי- 2030. אח… 2030… הקדמה הזו פשוט משגעת אותי. אם פעם עיוור לא היה מסוגל לתפקד בצורה מעולה, היום הוא מתפקד מדהים! זה פשוט לא ייאמן איך הכול מתקדם, […]
