לפני שהפרק מתחיל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה ענקית לכול מי שקרא והגיב אצלי. אתם מדהימים! אף פעם לא חשבתי שבאמת אסיים את הסיפור הזה אבל נתתם לי […]
במשך כול התקופה שבה הכרתי את לוסי למדתי אלפי מושגים ברפואה. עם הזמן התחלתי להבין מה בדיקות הדם שלה אומרות עוד לפני שהרופא דיבר איתנו. בזמן שהייתה בטיפולים או בבדיקות […]
אנדרו סקוט. הבן אדם ששנאתי יותר מכול בן אדם חי אחר, והקטע המצחיק הוא שזה אבא שלי. אחרי שאמא שלי נפטרה, הסתגרתי בחדר שלי במשך חודש. לא רציתי לראות אף […]
"בוקר טוב!!!", צעקתי כשפתחתי את דלת חדרה של לוסי, מוצא אותה יושבת על המיטה וקוראת ספר. "היי! ", עניה זרחו ברגע שראתה אותי ואני נכנסתי לחדר עם צלחת ענקית שעליה […]
השעה הייתה קרובה לשתיים לפנות בוקר כשהגעתי סוף סוף הביתה. שילמתי לנהג המונית ואז מיהרתי לרוץ לכניסה הראשית, נרטב עד לשד עצמותיי מהגשם השוטף שירד. רעדתי מקור, המדים הקצרים שלי […]
המדים המיוזעים נדבקו לגב שלי. הייתי ספוג בזיעה והאוויר הקר שחדר לאמבולנס גרם לי לרעוד קלות. לוסי שכבה על גבה על האלונקה, היא הייתה מחוברת למוניטור והפראמדיק לא הפסיק לשאול […]
התעוררתי בגלל ציפצוף המוניטור של לוסי. הציפצופים היו מהירים מידי והתערבבו לי בחלום, פקחתי את עניי ונעצתי בלוסי מבט, היא עדין הייתה שקועה בשינה עמוקה, החזה שלה עלה וירד בקצב […]
"בבקשה תפסיקי לבכות", לוסי עמדה מול המראה המלוכלכת של השירותיים וניסתה לסדר את שערה מחדש בקוקו. שני שבילים שחורים נראו על לחייה; האיפור שלה נמרח והיא ניסתה נואשות לסדר אותו […]
***********************לפני שאני מפרסמת את הפרק אני מזהירה מראש לאור כול ההודעות שנפתחו כאן לאחרונה שהפרק יכיל קצת דיבור גס וקללות**************************************** תהנו :) ——————————————————————– בבוקר שלמחרת קולה של אדיסון היה זה […]
בכול שנה, בערב ראש השנה החדשה, רחוב ה'חבלים' נראה כאילו יצא מספר אגדות של ילדים, כול עץ ופרח היה מקושט בשרשראות צבעוניות או באורות זוהרים. 'החבלים' הוא אחד הרחובות הכי […]
בשלושים ואחד בדצמבר שריקת הסיום באיצטדיון אנפילד שבליברפול נשמעה בשעה אחד עשרה בבוקר, מלווה בשריקות וצהלות שמחה. הימנון הקבוצה נישא באוויר וכול אוהד ליברפול היה גאה בקבוצתו באותו יום. ניצחנו […]
ביום חמישי חזרנו למגרשים אחרי החופשה ה"ארוכה" שאיגנסיו נתן לנו. לבשתי שני מכנסי טייץ אחד על השני ועדין לא הצלחתי להרגיש את הרגליים שלי מרוב הקור. בשמונה בבוקר כבר עמדתי […]
קפצתי מעל לוסי בת אחת והיא מיהרה להתיישר ולקום, סומק קל התפשט על לחייה. "אה..אני…אני להצטער", אדין גימגם ובהה בנו כאילו הרגע יצאנו מתוך חללית שנחתה מהחלל. "זה בסדר אדין", […]
הרגשתי את העולם הקטן והפנימי שלי מזדעזע וקורס תחת רגלי. לא יכול להיות שפול הומו. פשוט לא יכול להיות. התהלכתי בחצר החשוכה שלנו כסהרורי, יש גבול לכמות הדברים שאני יכול […]
אחרי עשרים וחמש דקות על כר הדשא התחלתי להרגיש לא טוב. עיגולים קטנים ושחורים התחילו לצוץ לנגד עניי ולהפריע לריכוז שלי ובנוסף סחרחורת קלה תקפה אותי. ניסיתי לנשום; מה שהתברר […]
"אז פול מארגן ארוחת ערב?", לוסי שאלה בחיוך ענק ולאחר מכן פרצה בצחוק המתגלגל שלה. השעה הייתה שש וארבעים בערב, ואני ולוסי נפגשו בנמל של העיר. " ורוצה שכולנו נעזור […]
לוסי בסדר. היא שרדה את זה. בעצם ברור שהיא תשרוד את זה, היא תמיד שורדת. היא הבן אדם הכי חזק שפגשתי בחיי, הרבה יותר חזקה ממני מין הסתם. ילדה בת […]
