ועצמתי עיניים במדיטציה וכל מה שחשתי הוא לא דבר. זה חומר ללא כל מאפיינים. מוזר וחשבתי: כך זה החוסר. והוא כוח טהור המחכה לממש את עצמו בעולם
בין התפזרות לבין אינטגרציה יש שם מקום מדומדם שם דימויים מופיעים רצוא ושוב, שם מחשבות מחפשות חושב, ולא החושב מחפש מחשבות. אפשר לקרוא לו "השראה"
בית א. חבל על הזמן, חבל על כל רגע. חבל על אבדן, מיופי הטבע. חבל על כל פוטנציאל, בלי מימוש. אז הבה נגאל, עוד כח כבוש. פזמון. עורו כוחותי, צאו […]
בית א. לא לקחת ללב. לא להתרגש. העבר מתקלף. בעתיד הוא פוגש. יש בי משהו חזק. שדוחף ודוחף. וממשיך לא נפסק. ואותי הוא סוחף. פזמון. החיים חזקים, מכל עצב ושכול. […]
פתיחה. רוצים עוד ועוד עוד ועוד עוד ועוד, פשטות החיים מלאה הוד והוד. ולמה נרדוף אחרי העתיד. בעוד ההווה אינסוף יופי יגיד?! בית א. אומרים אי אפשר במקום לעמוד, תשאף […]
בית א. בין אם אני עני, בין אם אני עשיר. רוצה להיות אני, זך אמיתי ישיר. רוצה להיות כנה, וחי עם כל הלב. שונה לא משתנה, מרוח שנושב. פזמון. שוחה […]
בית א. פעם חשבתי, כי כשאמות, ימות גם כל העולם. אח"כ הרגשתי, חסר משמעות, נחפר וגם בוש ונכלם. האם ישמחו או שיבכו, כשאמות ואובד. האם יצעקו או שילכו, ישאירו אותי […]
בית א. אילו היתי מנהל את חיי באופן אחר, אילו הייתי יוצא ומעז יותר משחרר. אילו הייתי מרשה לעצמי, ולא מוותר. אילו הייתי משנה גם את שמי, משיג עוד יותר. […]
בית א. אני בלי כלים, מרגיש כה חסר. כמעט בלא כלום, חסר לא יתר. כמוס ובלום, עצור מסתתר. נחבא ועלום, ולא מתקשר. פזמון. ובשימוש נכון בכלים, אלומתי תרום ותרים. הכוכבים […]
בית א. על גגות בתי העיר, הגשם יורד. הפוגות, כמו בין שיר לשיר, ושוב הדלף טורד. איש אשר ביתו אטם, בזפת וסיד. לא ידלוף מים גגו, נכסיו לא יפסיד. פזמון. […]
