בגלל שלא צפיתם בסיפור "הבלוג שלי", ולא הגבתם, החלטתי להפסיק אותו. אני לא יכולה להמשיך לכתוב סיפור שלא קוראים ואוהבים אותו. מצטערת, הבלוג שלי-סוף.
אחרי שהם הלכו, הדלקתי את הטלויזיה ובדיוק שודרה התכנית האהובה עלי. לפתע, נשמע צלצול הטלפון שלי, על המסך היא כתוב "שירי ג'יין". עניתי בחוסר ברירה. "הלו?" אמרתי. "את לא מאמינה […]
רוח נעימה נשבה מחלון חדרי. לרגע אחד הרגשתי נהדר, אבל אז חזרו כאבי הראש ויחד אתו הזיכרונות. פקחתי את עיניי. בבית שרר ריח תה נעים, התה הנהדר של אימא. קמתי […]
התעוררתי בבית חולים. אני שומעת נשימות כבדות, כנראה שלי. הכל מטושטש, אני לא רואה כלום. פתאום חשתי בכאב ראש נוראי. "היא מתעוררת!" קרא מישהו, אני לא יודעת מי. "לינוי, את […]
אך, לפני שהספקנו לעשות אפילו צעד אחד, אימא שלי אמרה: "אולי תישארו לאכול? הבאתי כריכים טעימים!" "כריכים?!" אמר רמי ועיניו יצאו מחוריהן, "כן, כן, כן, כן!" הוא קרא. "אוקיי, אני […]
ההורים של שירי באו לאסוף אותה, ואלעד הלך הביתה. אני ורמי נשארנו לבד. "מה קורה?" שאלתי את רמי. "לא קורה כלום." הוא ענה. "למה אתה לא רוצה לבוא איתנו?" שאלתי. […]
"אוף," אמר אלעד, "לא כתוב איזה יער הכי קרוב לפה בשום מקום." "תסתכל במפה, אולי רואים משם." אמרתי. "בדקתי כבר, אם היה אפשר לראות, כבר היינו יודעים." ענה לי אלעד. […]
כל מה שמצאנו בתוכן המיילים היו כל מיני מילים חסרות משמעות, כמו 'גשגלגוגםג'. לא הבנו כלום. לפתע, ,מילמל רמי: "שלום…" "מה אמרת?" שאלה אותו שירי. "שלום!" ענה לה רמי, "עליתי […]
"נו, אלעד," אמרתי, "הצלחת לאתר אותו?" "לא." השיב לי אלעד . "אוף ככה בחיים לא נמצא אותו!" אמר רמי בעצבנות. "סבלנות," אמרתי, "אני לא מבינה איך הוא הצליח להכנס לבלוג […]
קוראים לי לינוי, מאז שאני בת 6 אני כותבת בלוג (יומן באתר שכולם יכולים לראות), הרבה מגיבים לי ומשתפים אותי בחוויותיהם. לכתוב בלוג זה ממש כיף! אני ממליצה לכולם. אבל […]
