סיפורים על דרך

אלים רדומים, פרק 4: הקשיש מתקלח

קשיש זה מתקלח באיטיות. ללא חשק הוא מחליט לבצע את המאמץ הדרוש בשביל להתקלח. הוא משתדל לעשות הכל בעצמו. הוא מכין בגדים נקיים שילבש לאחר הרחצה. הוא מוציא מן הכיסים […]

מחסום כתיבה

אני נאנח; אני לא יכול יכול לכתוב. כלבים נובחים, ילדים קוראים זה לזה מתוך משחק – ואיזה משחק אני משחק? … מה אני עושה פה? אני עייף מכדי לחשוב על […]

ארבע הסגולות | 22 – אדון המחוללים והרעש המסתורי

הדלתות נפתחו עוד לפני שסיימה חיננית לנקוש עליהן. מאחוריהן הופיע פרח־אור, חסר סבלנות, ובפניו מבט מאשים על העיכוב שגרמו לאדונו. חיננית התעלמה מהבחור הצעיר ועטתה על פניה את ארשת השלווה […]

ארבע הסגולות | 21 – מחוללת הברק וציור הקיר

אחאיים שלף את גרזנו והחל לעקוף את דיה לעבר מקור הקול, אך קולה של חיננית בלם אותו. "אין צורך במריבה, ניאל. יכין ובועז אישרו את כניסת הזרים, ועלינו לקבלם כאורחינו. […]

על דרכים ושטיחים / השרוט

שטיח אדום, כזה כמו של הוליווד ושל הפרסים הנלווים, היה פרוש בפני לעתים לא מעטות. במהלך חיי גם נבנו לא מעט דרכים רק עבורי, ונשתלו מדשאות רכות עליהן יכלתי לרוץ […]

חי לפי השורות / השרוט

כל עת אני מותח קו, מתחיל לרוץ לפיו; מעין שורה כזו – לפיה אני חי. מותח קו למטרה, וכחץ מקשת אני טס אליה; לא מביט ימינה ולא שמאלה, אלא רק […]

אוטומט / השרוט

תכל'ס, זה הרבה יותר קל מלשלוט בהכל בעצמי – לשנות את המהירות על פי רגש; תכל'ס, אוטומט עדיף ולא ידני – זה מצריך פחות מאמץ והתעסקות. החלטתי לחיות על אוטומט […]

ארבע הסגולות | 19 – זיזי ההרים והשער בסלע

ישון תפס מחסה מאחורי סלע גדול והביט מעלה, לעבר הצווחות מהשמיים. כמה עשרות מטרים מעל מדף הסלע דאו שני יצורי ענק אימתניים, מטילים מטה סלעים וצווחים בקולות ניחרים. רעד אחז […]

תחיה / עירבון מוגבל

תחיה, היא אמרה לי – אתה לא נורמלי. כל היום רק חי בשביל הצלחה, אבל מתי עשית משהו בשבילך? רק רץ כל היום מנסה לשפר, את הסביבה, את עצמך – […]

ארבע הסגולות | 18 – הצעידה העיוורת וקיר הסלע

החבורה התעוררה לפני עלות השחר לבוקר קר וחשוך. אחאיים העיר את ישון ושתי הנערות, ואילו חיננית התעוררה מעצמה. השריונאי האיץ בהם לקום ונאלץ להבטיח לדיה שיעצרו בדרך לארוחת בוקר. "למה […]

פרס על הניסיון / הנעלם הגלוי

כשאלוהים סוגר דלת, נפתחת אחרת. במקרה שלי אין כך הדבר, הדלת מעולם לא נסגרה – אך המפתח שלי לא התאים לה. במסלול אותו אני מנסה, הדלתות דורשות דרישות רבות – […]

ארבע הסגולות | 17 – מגדל המחוללים והסוד שכולם יודעים

הארוחה – אם אפשר לקרוא כך לאכילת שורשים, פטריות ופגר קר של ארנבת – עברה בדממה. חוסר האמון בין כל הנוכחים היה כבד ומעיק. הם אומנם ישבו יחד במעגל, אך […]

כמעט חדש / דוקטור לפט

“אין חדש תחת השמש", נחרש המשפט מאות, אלפי ואף מילוני פעמים. אהבה, שנאה ואפילו נושאים סתמיים ביותר מוצו עד תום ונסחט מהם כל המיץ. בשירים – כל רצף מילים וצלילים […]

ארבע הסגולות | 16 – הפגישה הלא מרגשת וסעודת המלכים

"מי את?" שאל אחאיים בנימה מאיימת והחל להגביה את גרזנו. האישה התעלמה מדבריו. היא המשיכה להביט בערגה באורות הצבעוניים שהסתחררו בין טיפות המים באוויר. "יצור המים הזה חבר שלכם." היא […]

ארבע הסגולות | 15– סונרתה ומחול האור והצבע

ישון התעורר ראשון. הגוף שלו דאב. השריטות מהיער הסבוך הצטרפו אל החבלות שספג בחציית המחנה שהפך לשדה הקרב. הצלעות שלו עוד כאבו מהטחתו בידי החתולר הענק. אבל הוא חי. הנערה […]

ארבע הסגולות | 12 – תשישותה של המחוללת ותקיעתה של דיה

דיה ישבה על שרידי הבתים שבקצה הכפר. היא הביטה לעבר ההרים הגבוהים שבצפון. מעולם לא ראתה הרים גבוהים כל כך. היא עקבה במבטה אחר הדרך האפורה היורדת מן הכפר ומתפתלת […]

ארבע הסגולות | 10 – המשרתת החצופה והילד השליח

"משרתת?!" הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]

ארבע הסגולות | 6 – הנווד הזר ומחנה הפליטים

ישון נפרד מאחותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, הוא חשש לשלומה של האישה הגבוהה שנחתה משום מקום, ומיהר ככל יכולתו למצוא את הגמד. מצד שני, מילאה אותו הרגשה נעימה ותחושה בלתי […]

ארבע הסגולות | 4 – יצור המים ושביל האור

שני האחים צעדו בשקט אחרי הגמד הצולע בשביל הנראה אין־סופי. אפילו דיה נזהרה ולא העזה לפצות את פיה. הם מעולם לא ראו בעיניהם קרב אמיתי. אחאיים אומנם הצליח להבריח את […]

ארבע הסגולות | 3 – הגמד הנאמן והחתולה הנסיכותית

האחים מיהרו אחרי הגמד הרוטן. ישון לא הבין איך רגליים קטנות כל כך יכולות לצעוד במהירות שכזאת. הגמד הגיע בקושי לגובה סנטרו של ישון, הוא היה לבוש בשריון זהוב כבד […]

מסע

טיפות הגשם נקשו בעדינות על תקרת הקרוואן, מכורבל בתוך שמיכת צמר גדולה הוא התעורר לעוד בוקר גשום בין ההרים של מונטנה. אם מישהו היה אומר לו שהוא הולך לגור בתוך […]

הַשְּׁבִיל שֶׁאִתִּי בִּצְעָדַי יְבָרְכָהּ וַאֲנִי אֶתְהַלֵּךְ בִּפְעִימוֹת צוֹלְלוֹת דַּרְכִּי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת עַל כָּל דְּרִיכָה אַאֲמִין בָּהּ בִּתְכוּנוֹתֶיהָ מְהֻלָּלוֹת חָכָם שְׁבִילִי מִמֶּנִּי בּוֹ אֵלְכָה לֹא אֶעֱזוֹב מַחְשְׁבוֹתַי נִבְהָלוֹת וַאֲנִי פַּעֲמָי עֵת דַּרְכִּי מוֹלְּכָה וְרַגְלַי מֵעִשְׂבֵי שׁוֹטִים כּוֹשְׁלוֹת וְהִיא דַּרְכִּי חֲכָמָה כִּמְלוּכָה טוֹבָה מִמֶּנִּי בְּתוֹבָנוֹת קַלּוֹת בְּבִרְכַת וּבִתְפִלַּת וּמְלָאכָה תִּשָׂאנָה בִּתְשׁוּאוֹת צוֹהֲלוֹת © כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

הַשְּׁבִיל שֶׁאִתִּי בִּצְעָדַי יְבָרְכָהּ וַאֲנִי אֶתְהַלֵּךְ בִּפְעִימוֹת צוֹלְלוֹת דַּרְכִּי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת עַל כָּל דְּרִיכָה אַאֲמִין בָּהּ בִּתְכוּנוֹתֶיהָ מְהֻלָּלוֹת חָכָם שְׁבִילִי מִמֶּנִּי בּוֹ אֵלְכָה לֹא אֶעֱזוֹב מַחְשְׁבוֹתַי נִבְהָלוֹת וַאֲנִי פַּעֲמָי עֵת […]

עולם חדש כל רגע בא

בית א. עולם חדש כל רגע בא, עולם לא פוסק מללדת. נר נדלק, נר כָּבָה, נפש חדשה שוב יורדת. גוף כָּלֵּה ושביר, יוצר אדם קטן מאיר. שימשיך את העולם, עוד […]

זִכְרוֹנוֹתָיו

אָדָם-כְּמוֹ נָהָר, הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ דּוֹהֵר כְּזֶרֶם וְסָחַף גַּלֵּי הַיָּם גּוֹרֵר אוֹתוֹ מִכָּאן וּלְשָׁם. הוּא נִזְכַּר, כָּל טִלְטוּל וּנְטִישָׁה. אֱמוּנָתוֹ אוֹסֶפֶת אוֹתוֹ מְלַקֶּטֶת אוֹתוֹ לְמַהוּת וַהֲוָיָה. בְּבֵיתוֹ הַבִּטָּחוֹן אוֹפֵף […]

הדרך הקצרה וארוכה

בעבר בתקופת חכמינו, חי רבי יהושוע בן חנניה. והוא סיפר את סיפורינו, מעשה שהיה כך היה. הרבי בין השבילים הלך, אך הייתה לו מטרה בטיול. הוא חיפש את הדרך לכרך, […]

אֲנַחְנוּ

עַכְשָׁיו דִּמְדּוּמֵי הָעָרֶב יַמְלִיכוּ צִנַּת לָיִל וְרוּחַ אֲבוּדָה. בַּשָּׁמַיִם יָאִירוּ כּוֹכְבֵי דֶּרֶך רְצוּפָה. לָנוּ הַחֲלוֹם לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר אַך מַה לָנוּ כִּי פָשַׁעְנוּ, הֵיכָן נִפּוֹל וַנִּכְרַע בֶּרֶךְ מוּל תֵּל הַסְּלִיחָה. וְאִם […]

צוֹבֵר כֹּחוֹת

מוֹרֵחַ אֶת הַקֹּשִׁי וְעוֹבֵר מֵעָלָיו. מוֹרֵחַ אֶת הַשָּׁעוֹת הַמְּבַשְּׂרוֹת עַל הַשָּׁרָב. שׁוֹמֵר עַל אֹרֶךְ רוּחַ, הֲבָנָה, מַאֲזִין לַקּוֹלוֹת. מַקְפִּיד עַל צְחוֹק וְחִיּוּךְ, מַדְלִיק אֶת הָאוֹרוֹת. פּוֹרֵשׂ יָדַיִם חֲזָקוֹת, צוֹבֵר כֹּחוֹת. […]

ערימה של אבנים כבדות

השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת כשהאיש יצא לדרכו, לגופו תיק ריק וקטן ותו לא. השמש רק החלה את מסעה היומי ברקיע, ורבות היו הציפורים שעוד נמו בקניהן. פתלתל ואינסופי היה […]

לאן?

לאן אני הולכת? לאן אני עומדת ללכת? לאן אני מיועדת ללכת? האם ישנה דרך שמיועדת רק לי? האם אני צריכה לבנות אחת לבדי? האם אצטרך לבחור מתוך משלל? האם אלך […]

ממתקים

תן לפטפט איתך בממתקים זה הזמן הצהוב הגעת לפנייה בשביל המסתעף תרמיל על גבך, ומקל בידך ובאמת לא ידעת אם להמשיך ישר, או לפנות שמאל-ימין ישבת על אבן ושתית מים […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך