(שיח בין הבמאית לשחקית, שטח מגולגל בפינת הבמה) במאית: ספרי לי מה את חושבת עכשיו מה זה מוערר בך אני סקרנית. חברה: אני קצת בשוק אני לא… (מבולבלת) במאית: מה […]
"מה יהיה איתך?" שאל אותי שמואל. "ממתי נהיית כזה אצן?" המשיך. "עוד מעט תגיע למרתון". "כן…" עניתי לו. "זה לא שהתחלתי בזה בשביל הכושר, פשוט פתאום הבנתי שזה עוזר לי […]
פתאום היא החלה לדבר אלי, אי אפשר היה להתווכח עם יופייה הקורן – אך בכל זאת אמרתי לה שאין זו אלא טעות, ושלא אלי היא התכוונה לפנות – הרי היא […]
-"איך אפשר לשחרר מזה ?איך אפשר פשוט ככה לעזוב הכל ?את כל העבר ,את כל הסיפור ?איך אפשר פשוט לא לחשוב על ההמשך ? איך אפשר לפעול לפי ההיגיון ?" […]
"איזה בן-זונה זה, ייקח אותו אלוהים. אני לא יכול לעבוד בתנאים כאלה!" "מה קרה, אדון שפיץ? האוזון מתחיל להשפיע עליך על המחשבה?" "לא, זה לא האוזון, עכבר ביבים מטונף שכמוך, […]
+ איזה מוזיקה מפגרת… איך אתה יכול לשמוע את זה? – לא יודע, אני משתדל. + איפה הראש שלך? – אם כבר מדברים… בא לך לעשות מיש-מאש? + מה זה […]
"אולי ניסע לאנשהו, רחוק מכאן". "רחוק ממני?" "אל תקחי את זה באופן אישי, אין לי בעיה איתך, הנוף פשוט משעמם". "זהו נופי". "נו, לא הנוף, הנוף. התכוונתי לאנשים, חטטנים, רועשים […]
"אתה אוכל את העוגה?" – "לא אוכל את העוגה." "אתה לא אוכל את העוגה?" – "לא, אני לא אוכל את העוגה." "למה אתה לא אוכל את העוגה?" – "כי אני […]
– "קנטטת גירושים" זה ספר מדליק – את מי הוא מדליק? – את התאים שלי במוח, התאים שלי במוח הופכים למזרקה של צבעים, כדאי לך, תנסה גם – אני לא […]
"אתה לא מכבד אותי כמו פעם…" היא אמרה, ועיניה נשטפו דמעות. "אני מצטער מאוד," אמרתי, "אבל האמת היא שנמאס לי ממך." "אבל אני מתוקה… וחכמה… ויפה… ואתה אוהב אותי…" "את […]
"איני משלה את עצמי. אתן לך כל מבוקשך אשר בו תחפוץ." אמרה שארלוט בעודה מסרקת את שיערה האדמדם-חום. "פיך הבל-הבלים, אינך מבדילה בין פנטזיה למציאות, הפער שסורר בינינו יובילנו לאבדון […]
