אני אעלה מתוך אפר, מחשבותייך, ואזכיר לך שוב ושוב, את העבר, את מה שניסית להסתיר, ואני לחשוף. את עפה בלי דאגות, באטיות, כמו עש הנמשך אל האש, ממוקדת מטרה, בלי […]
תחבקי אותי כאילו שאין אף אחד אחר בחדר, רק אני ואת. הבדידות והכאב שלך, תני לי אותם למשמורת. אני לעד אגן עליך. אם את צריכה כתף לבכות עליה או סתם […]
היא מחכה לראותו כאילו שעברו שנים מאז הפעם האחרונה. היא מדמיינת את פניו, את החיוך העדין שבו התאהבה, את הסומק שצובע את לחייו באדום מן הקור, את קולו הציני והשנון. […]
"תספרי לי מה מפריע לך," הוא מבקש, עיניו מתחננות שלא אתעלם ממנו גם הפעם ואברח. אני מביטה בו בשקט ומנסה למצוא את המילים והאומץ שבתוכי, אך נשברת. איך אוכל לספר […]
"זה יחלוף עוד לפני שתשימי לב," היא אומרת לי בזמן שהיא מלטפת את שערי. הדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג, ונראה שהן גם לא מתכוונת. העיניים שלי בטח נורא נפוחות ואדומות, […]
אז צפיתי בו קצת יותר מידי זמן כשהוא הרים את החתולה השחורה הקטנה והכניס אותה אל תוך הקופסא, כדי שיוכלו להוציא אותה לבחוץ מבלי שהיא תשרוט אותם. הוא היה אמיץ […]
כל כך הרבה, חלומות, הוגשמו במו ידיי, לבד, למרות הבכי, למרות הכאב, במאבק למען זכויותיי; ואפילו שניצלתי כל קשר שהיה לי, בכל זאת איש לא קם, לא הרים את ידו […]
רגשות הם דבר עדין. הם מתפרצים לפעמים, בין אם אנחנו רוצים ובין שלא. אתה צריך לדעת איך לא לתת להם להשפיע עליך יותר מידי, איך לא ללכת לאיבוד בתוכם. אז […]
האור נכבה. המסך יורד. נקודות זוהרות מציפות את הבמה ואני מנסה להבין איך הגעתי לכאן. לפני שנייה הייתי מול חנות כלשהי קרוב לביתי והדבר בא שאני זוכר זה שפקחתי את […]
היא אומרת שקשה לה, שהיא לא יודעת מה לעשות, הוא פגע בה קשה בכמה תקופות. כששמעתי את הסיפור, עיניי בכו דמעות, איך הוא מעז ככה לה לעשות? זה עבר את […]
