[…] "הוא יצא והוא לא חזר.. וכל שבלב נותר הוא הכאב המר. הוא יצא אבל הוא לא חזר, והוא לא יחזור יותר לעולם.. הוא יצא ולא חזר וכל, שהוא מחזיק […]
בארון הבגדים במדף העליון מאחורי הסווטשרט הבלוי, החולצה שקצת קטנה והמכנס שלא נסגר עליי יותר, חבויים שם זיכרונותיי. בתוך שקית צלופן מצהיבה שם הם נמצאים, מחכים לרגע בו ארצה לעיין […]
"משרתת?!" הילד המרופט היה נראה נבוך. כשישון שלח אותו עם מסר למשרתת שלו, הוא לא דמיין אותה כך. המשרתות והמשרתים בכפר היו תמיד צעירים מהאדונים והגבירות שלהם, והם היו הולכים […]
בית א. באתי לנצח, באתי להגשים. בלבי מפתח, אל לב אנשים. יש בי ים של מרץ, ושמחה רבה. האיר את כל הארץ, את כל הסביבה. פזמון. מצאתי את הדרך, לטוב […]
היא מתיישבת על הכורסא, נאנחת. דמעות של געגוע מציפות את עיניה. אני מביטה בה, זוהי סבתא שלי, תמיד יש לה משהו מעורר השראה. מלא תובנה. מלא הבנה על החיים ומה […]
בית א. חלומות עמוקים, התפתחו בקרבי. עוד לבנות להקים, ולרוץ כמו הצבי. המציאות שוב טפחה, על פני בהכרח. עודך ילד קטן, לא מנוסה תם ורך. לא בגבול האפשר, רצונך המתוק. […]
בית א. פחד, ביטחון שנסדק. לא נכון, לא מוצדק. להתקפל כך. מול מסע לחצים. אנשים שרוצים. אחרת. ואתה בלבך. מנגינה הבטחה. שנשברת. פזמון. תתחזק תתגבר, הפחדות זה עובר. והיושר נשאר, […]
בית א. מתהפכת הסירה, מערבולת אדירה. ואני כמעט מחליק, ובקרש קצת מחזיק. מנסה חזק לתפוס, להחזיק באיזה מוט. מחליט לא להתייאש, גם בים שכך גועש. פזמון. פרוטה פרוטה ועוד פרוטה, […]
בית א. מה שלא מצאת, מתחת לבלטה. תמצא במקום אחר. במדבר קראת, חושך ועלטה. צא חפש עוד אל תאחר. הקדמה לפזמון. גם אם הדלת נעולה כאן, דלתות אחרות פתוחות. אם […]
"זה נורא פשוט." סלע ישב בהפסקה עם יואב ויהונתן. לידם הונחו הטלפונים של יואב ושל יהונתן, כשעל המסך היו פרצופיהן של סלעית ונגה. "אנחנו אמורים להסיר כל צל של חשד […]
"סלע, בוא!" צעק יהונתן. "אנחנו עומדים למות!" "תרגע, יש לנו עוד שלושים שניות, ואז עוד חמש עשרה. זה מספיק זמן." ענה סלע בנחת, וירד במדרגות בנינוחות. "מה אתה לא מבין? […]
בית א. חברים לנשק, חברים לקרב. שלא עושים עסק, מחום ומשרב. ברוח לוחמים, נרוץ ונסתער. פורצים ומתקדמים, כי יש מה שבוער. פזמון. להילחם על החיים, לא על המוות. להבעיר גם […]
מצנח רחיפה, צונח לתקיפה. בלילה אל הכפר, צועד בשביל עפר. החושך מכסה, ירח לא מאיר. צועד אל הקצה, את הכפפות מסיר. נכנס שקט בלאט, בודק ישן הוא שם. מפעיל את […]
בית א. נהרות של שלום, נהרות של שלמות. עת לפעול לא לחלום, ולחיות לא למות. נתיבות השלום, רבות עד מאוד. נצעד איתנים, לא נסטה לא נמעוד. פזמון. מילים שניגרות, מלב […]
פרק 1 – מלחמה בגן העדן באותו יום בהיר ליליאן התעוררה משנתה כאשר היא שמעה את השעון המעורר שלה מצלצל ברעש מחריש אוזניים. "לעזאזל…" היא נאנחה בתסכול והכתה בשעון בידה, […]
פתח דבר – כשהאהבה נשרפת "מהר, אליאנה, הזמן הולך ואוזל!" בארג זעק בבהלה בעודו אוחז בבתו הקטנה שעד לפני מספר רגעים שכבה בעריסה שלה בנחת. כעת הדפיקות בדלת הבית נעשו […]
הגבר באמצע החיים הרהר בעבר לפני 30 שנה. היום בו קיבל את עיטור העוז. נזכר כאילו היה זה אך אתמול ברמטכ"ל שענד את האות על דש חולצתו המגוהצת, העניק לו […]
אני צועד ברחובות הדוממים , בינות הביתנים ההרוסים למחצה , אלה שאילו רק יכלו לדבר היו מספרים לי את כול אשר אירע איתם . עשן שריפות, בורות , הרס וחורבן […]
שוב חריקת דלת נשמעת, הלב עצר דום. שוב אותם הקולות שבוקעים בלי קול. 'אל פחד' נלחש לפתע, 'אל תפחד ילדי אני איתך הרגע' עיניים עצומות לרווחה,מי ישכיל לראות? האין זה […]
זהו סיפור על ילד אמיץ. לא גיבור-על ולא על נסיכה וארמונות ומלכים. ילד שזה עתה פגשתי ואספתי אל חיקי. מפוחד, נרתע ממגע, כמעט ולא מדבר מילה. אבל הפתיע אותי שהוא […]
אליסון היא נערה שאוהבת את הלימודים ואת החברים שלה, נאמנה למה שהיא מאמינה בו ומרוצה מהחיים. עד שהיא פוגשת את מארק. מארק הוא הבן של ראש המאפיה בעיר שלה. היא […]
לבשתי מכנס, בלי לבדוק יותר מידי מה אני שמה על עצמי ונשכבתי על המיטה. אתמול לקח לי נצח להירדם וגם כשזה קרה התעוררתי כעבור כמה שעות. הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת. […]
למה אתם מחכים? אתם רוצים שאתחיל כאילו? לא לא .. אני לא יודעת. אתם בטוחים? בסדר. אתם מצחיקים אתם יודעים? אוקיי בסדר אני אתחיל, איך הוא אומר? "האמיצים אולי לא […]
אני פוקחת את העיניים שלי בעדינות ובתחושת נינוחות כששמש עדינה פוגעת בעיניים הקמות שלי, אני סורקת בטשטוש את החדר הלא מוכר שנראה לעייני וגבותי מתכווצות בטביעות, אני מניחה שני ידיים […]
אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. […]
אז לאחר זמן רב והרבה סיבוכים בחיי, אני עכשיו מתחילה לכתוב את פרק 4 לעונה 2. מי שעדיין לא קראה את העונה ה1 שלי יותר ממוזמנת לקרוא סיפור מרתק ומושקע […]
להרים את העיניים אל הנער מהעבר, הנער מהילדות. יכולתי להבחין בעיניים הזוהרות שלך עוד מרחוק, העיניים בצבע האוקיינוס, שתמיד ידעו לערפל כל חלק בגוף שלי. אתה מתקדם ונהיה קרוב בכל […]
קיצור של -ההקדמה- שפורסמה לפני כמה ימים: .-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.- ההקדמה מציגה נערה שהוריה והיא ככל הנראה עברו תאונה כלשהי שהשאירה עליה טראומה קשה, היא עומדת מול הדלת ומנסה להתחיל את חייה […]
סדקים על הקירות, אחרים ממשיכים לחיות. בשמונה נסגרים השערים, מה עושים? כיצד נכנסים? השכנים כיבו את האורות. הילדים כוסו במיטותיהם בטלאים שנותרו, שמא לא יתקררו. ההורים מורידים את מסכותיהם, וחושפים […]
~מהפרק הקודם: ~ "אוי אלוהים אני בטח נראת נורא." אני משפילה מהר את מבטי למטה ומנסה לנגב את האיפור שנמרח. אני מרגישה אצבע זעירה מושכת פניו מהסנטר אל פניו של […]
