הנסיכה אליזבת' הביטה מהחלון, בעודה מחכה שהמשרתת העלובה, שלא ידעה את שמה, תגיע. "נו כבר…" מלמלה לעצמה הנסיכה, וצלצלה בפעמון הקורא למשרתת. המשרתת פתחה את הדלת בעצבנות ואמרה בקול ציני: […]
התיכון הוא חוויה של פעם בחיים. אסור לבזבז אותה. אבי מעולם לא הכריח אותי ללמוד. הוא לא הכריח אותי לשבת מול ספרי הלימוד ולקרוא, ולסכם, ולענות על שאלות. הוא האמין […]
אני לא בטוחה מתי קמתי באותו היום, כנראה בגלל שאין לי שום עניין בלאמלל את עצמי בהיווכחות לשעה המוקדמת כל כך. אני רק זוכרת שהתעוררתי לקולות צעקניים, טון סופרני מנסה […]
221B Baker Street פרולוג ; הייתי מורדמת במובן מסוים, הגעתי למסקנה לאחר תקופה ארוכה, לפני היתקלותי בו. לא הכרתי את הצד ההוא במוח. שמגורה, כך מסתבר, רק בפגישתך בסובייקט המסוים […]
"זה היה מפחיד" אמרתי לניקול, היא חייכה, "למה הם כול כך רוצים להרוג אותי?" שאלתי, היא משכה בכתפיה וצחקה מעט, "הם כנראה אוהבים אותך מאוד" היא חייכה, "כנראה" אמרתי, "אני […]
פרק 13 "אתה ממש אוהב את בית החולים הזה נכון?" שאלה האחות מהפעם שעברה, שכבתי שוב על המיטה. חייכתי ומשכתי בכתפיי, "הפעם אתה זוכר פרטים מהעבר שלך?" שאלה, "כן, השם […]
פרק חמישי: דפני לוריאן "אני מצטער.. אתה חייב להאמין לי שזה נעשה למטרה לטובה" אמר ג'יימס, הוא התחנן לרחמים בפניי ריצארד, הוא רצה לרחם עליו, אבל הוא לא יכול, "אני […]
פרק 4: בלייק "אל תעזוב אותי!" היא צעקה, היא החליקה מעט במורד ידו של ג'יימס, "אני אוהב אותך, אני לא אעזוב אותך" הוא אמר וניסה להחזיק חזק יותר, ואז בום, […]
פרק 7 פקחתי את עיניי, ושמעתי קול של מישהו שמתאמן סמוך לחדר שלי, קמתי מהמיטה, ושפשפתי את שערותיו קלות. הקולות התגברו בעוד אני מתקרב, פתחתי את הדלת של החדר שהיה […]
"בוקר טוב ג'וש" אמרה ניקול שנכנסה לחדרי, הכול לא היה מוכר, היו שם תמונות שלנו מחובקים, שכל הציידים, אבל לא זכרתי דבר. היא התקרבה אליי, והניחה את ידה על כתפי […]
צייד הזיכרונות פרק 1 עצמתי את עייני, הרגשתי את טיפת הזיעה שזלגה במורד הלחי שלי עד לסנטרי. ברחתי ממשהו, אני לא בטוח ממה אבל זה היה גדול היו לו שתי […]
פרק 3: בן "אוקי, מה אני צריך לעשות?" שאל ג'יימס, הוא הביט בריצארד, "קח את התיק 572 תעבור עליו טוב, שתזכור את הכול בעל פה, שם גם יש את מקום […]
פרק שני- החלטה בבית הכלא השמור ביותר, שם יש רק אסיר אחד… "קחי קצת אוכל" אמר השומר, הוא זרק לאסירה קערת אורז, היא לא אכלה, "את לא אוכלת?" שאל האסיר […]
פרק ראשון- תיק 572 הבניין היה מלא בסוכנים, עם חליפות שחורות, ומכנסיים שחורים, הם לבשו גם משקפיי שמש שחורים, עם פרצוף רציני על כל אחד, ג'יימס היה היחיד שלבש חולצה […]
הרגשתם פעם שאתם רוצים להוכיח לעולם משהו? שאתם לא מסכנים? שאתם לא חסרי יכולת? לא שווים כלום? אפסים? מפסידנים? פחדנים או טיפשים? או כן, ועוד איך שהרגשתם. רציתם לתפוס את […]
התקדמתי לחוף, כדי להתיישב ופשוט לחשוב. התיישבתי על החול הקר לעומת הבוקר שהיה חם, שמעתי את הגלים וחשתי בהם, עצמתי עיניים ונשמתי את האוויר הקריר. התעטפתי בשמיכה שלי ורק חשבתי […]
הוא הרים את מבטו אליי, העיניים הכחולות שלו הסתכלו ישירות אל העיניים שלי, הוא חשף את שיניו ואת גומותיו והתרוממם מהרצפה "יש לך פה משהו" הוא שלח את ידו השמאלית […]
התעוררתי באמצע הלילה עם זיעה קרה על כל הגוף. אני לא יודע מה הקפיץ אותי מהחלום הנהדר בו אמבר, הילדה שאני (וכנראה כל בן שראה אותה) דלוק עליה ברמות, הסכימה […]
לקחתי גליל נייר וזרקתי עליו ושנינו התחלנו מלחמת נייר טואלט (?) "אני מפריע?"סער המדריך נכנס פתאום בגיחוך. "עוד פעם אחת אתם עושים לכלוך כזה אתם מנקים את כל השירותים פה." […]
"את שלמה עם זה?"אמא שאלה אותי עם עינייה הדואגות. "כן" עניתי. "את בטוחה? למה שלא תחזרי איתי הביתה? נעשה כיף אני מבטיחה!" היא ניסתה לשכנע אותי, אבל ניסיונותיה כשלו. "אמא […]
כבר שבועיים שאני תקוע בגיהינום הזה. אש ובזלת בכל מקום, אדמה יבשה, סדוקה ולוהטת, שמיים אדומים כמו דם שממטירים גשם חומצתי בהפרשי זמן לא קבועים ולרוב גם לא צפויים, המזיקים […]
"אתה … אתה הצלת אותי ?" אני שואלת, מגמגמת מעט. "כן, תתפלאי אבל זה אני" הוא אומר מחייך ומתעסק עם משהו בידו. אני קמה לראות מה זה ואני רואה רשת […]
"מילים לא יכולות פשוט לצאת" פלורה זרקה לעברי בקוצר רוח. "את קוראת לי שקרנית?" היא התחילה להעלות לי את העצבים. שתי דברים אני שונאת שקרנים, ואנשים שרומזים שאני שקרנית. "אמא, […]
אבל לא ככה מתחיל הסיפור שלי. הוא מתחיל עוד הרבה שנים קודם לכן. הסיפור שלי מתחיל ביום שטוף שמש, שבו ישבתי על שפת הים ונהנתי מרוח הגלים. היא נשבה באוזניי […]
הם מגיעים למחוז בהמוניהם. אני רואה אותם מרחוק. בשורות מסודרות, עם המדים והנשקים, מלאים בביטחון העצמי שלהם. אני מסתכלת עליהם דרך הפתח הצר שנותר לי לאוויר. אני רואה את רגליהם […]
צעדנו ביער הסבוך במשך כמה שעות. התחיל להחשיך וגרייס מציעה להקים מחנה. חילקנו תפקידים ואני וגרייס יצאנו לאסוף עץ. בזמן שאספנו, סיפרתי לגרייס על כל העניין עם טיילר. היא בתגובה, […]
"מאיפה להתחיל?" שאלתי את ערן, שישב לצידי וציפה להקשיב לנאום הארוך שלי. "מההתחלה," הוא השיב מרוכז. נאנחתי אבל התחלתי; "אני לונה, נערה או ילדה, בת שתיים עשרה בערך, אני חושבת. […]
זה הסיכוי האחרון. הגיבור הביט לצדדים, הדם מפמפם בעורקיו במהירות. אם הוא ייכשל, זה אבוד. הוא חייב לקחת את הסיכון. אז הוא מתחיל לרוץ. האויב רץ אחריו, הם רבים והוא […]
