אני נעשה שפוף עם הזמן. השבוע אני נוטה לפנים, בשבוע הבא אזחל על ברכיי, בשבוע אחריו אפול על ידיי. מי ממתין לרכבת יחד איתי? אני פונה לימין. אני פונה לשמאל. […]
במירוץ האינסופי של החיים, כולם יודעים; תמיד נגמר עוד מלפני שהוא מתחיל. המירוץ האינסופי שבעולם, הוא לכולם; ממנו אין בורחים. המירוץ הזה תמיד סופו ידוע וקבוע, אך נמשך הניסיון בכל […]
רק כשלבד ואין אנשים, רק אז אפשר להתבונן לבפנים; להביט בתהום ותחזיר מבטה, מחייכת ברוב זדון מתוך העלטה. אוכל להאזין, אם אשב בדממה, להתייפחות חרישית שבקושי תישמע. ואם אטה אוזני […]
שני גברים ישבו על גדת הנהר, כמנהגם. הזרם נע בשלווה מופתית, האוויר היה צלול וטהור, וניכר היה ששעת הדמדומים הולכת ומתקרבת. מזמוריהן של עופות השמיים הנחים בחיק העצים התחלף, מזה […]