ג'ניפר הביטה באימה אל תוך עיניה השחורות של אמטיס שהחלו לזהור בצבע טורקיז באיטיות. גופה החל לרעוד וכל תא במוחה החל לצעוק עליה לברוח, אך לא משנה כמה ניסתה רגליה […]
הסתברות; זה הכל. הכל צירופי מקרים, הקשורים במהלך עניינים כלשהו שהיה צריך להתרחש קודם לכן. ואז זה קרה; היא חלפה מולי; היה ניצוץ, באמת, גיצים עלו מהפרוג'קטור שהאיר לכיוונה מכיווני. […]
פתאום היא החלה לדבר אלי, אי אפשר היה להתווכח עם יופייה הקורן – אך בכל זאת אמרתי לה שאין זו אלא טעות, ושלא אלי היא התכוונה לפנות – הרי היא […]
היא היתה שכנה שלי, אפילו לא הסתכלתי לכיוונה לדקה – אך פתאום כשעזבה לחו"ל, התחלתי לחשוב לעצמי מה היה בה רע. היא היתה קטנה ממני בשנתיים, במהלך הצבא, כשאני השתחררתי […]
עוד לא הגעתי, אני בדרך, עוד לא מצאתי את דרכי. שנים הייתי, אני בערך, ולא נבעתי מתוכי. אני עמוק עמוק גם בשבילי, אני כמו סוד כמוס ואין מילים. והמילים שוב […]
חודש, חודש עבר מאז שהמדינה נסגרה. חודש עבר מאז שיצאנו פעם אחרונה לנשום אוויר פסגות. חודש עבר מאז הודעת ראש הממשלה שהמדינה עוברת למשטר צבאי. חודש עבר מאז שראיתי את […]
"אני אוהב אותך", אמר דניאל. אני שתקתי. הוא תפס קצוות שיער בלונדיני ושיחק בה באצבעותיו. "למה את לא עונה?" לחש בשקט. ואני? הסתובבתי וברחתי משם. דניאל לא הגיב. בעצם, הוא […]
"יפה לך שחור," חייכה שני כשנכנסתי. "שינוי מרענן." כל אחרים גיחכו. כולם ידעו שאפשר לספור את כמות הבגדים הצבעוניים שיש לי בארון על יד אחת. אפילו אני הצלחתי לחייך, למרות […]
אני מוצא את עצמי רחוק, נסחפתי עם הגלים. אני בוכה רוצה לצחוק, לחבר את הכל להשלים. ים יבשה אש ורוחות, רוצה בלי גבול עוד לשחות. מהפחות אל יותר אל פחות. […]
הטלפון של לין מצלצל. לין: אני יכולה לקחת את הטלפון שלי. רוי: אני לא רוצה שתפחדי ממני, רק רציתי להבהיר לך כמה דברים, וכן תעני לטלפון. לין ענתה לשיחה ובצד […]
באמצע הלילה, במארב אי שם במדינה זרה ביקש ממני פלנדו הקטן לספר לו איזה משהו, ככה סתם כדי להעביר את הזמן – בשביל לא להירדם. קראנו לו פלנדו הקטן שכן […]
בית א. חוויה ממשית, אותי מרגשת. חוויה נעימה, אותי משלימה. לא תחושה ריקנית, השותקת לוחשת. מותירה בי דממה, ואותי משמימה. פזמון. מבקש לי ממש, מבקש להרגיש. מבקש לי מוחש, מעוניין […]
לין:אני מקוווה שהכל ילך חלק פייג: הכל יהיה בסדר כי אתם בול אחד לשני, נכון בייב? רוי: כן למה לא. לין: תודה לכם. פייג: בכיף אהובה. הגענו לבית וישר רצתי […]
האזרח הקטן, כה צייתן כה צייתן. לעצמו הוא סתם, הוא סתם לו ת'פה. הוא ויתר לכולם, על ניהול העולם. ומאז הוא מנוהל, מן הצד הוא צופה. מצווה ונכנע, הוא מספר […]
רוי: מה יש לך. לין:מה יש לי? מה יש לך? מה אתה רוצה ממני? פייג שמעה את הרעש שקורה במשרד של לין וניגשה לראות מה הולך שם. פייג: מה הולך […]
הגענו לבוטיק, המון זכרונות הציפו את ראשי כשאני מסתובבת בבוטיק ונוגעת בדברים כאילו אני זרה שאף פעם לא הייתה פה בעבר, איך המקום הזה השתנה בזמן שלא הייתי, זה מטרורף. […]
אני באה בדיוק להכנס לשירותיים ומשהו תפס לי ביד, הסתובבתי לאחור ואני רואה את רוי. רוי: עכשיו לא יפריעו לנו לדבר. לין: השתגעת? רוי:אני עדיין מחכה לתשובה? לין: תשובה לגבי? […]
"בוא נלך לים", הוא אמר. "מה שוב?" עניתי. אין לי משהו נגד הים, סמכו עלי – אם היה לי כבר מזמן הייתי משתמש בו. זה לא שהים כזה גרוע – […]
קטע א. הלכתי והלכתי, רצתי רצתי רצתי , מולי איתן חומה. עומדת וניצבת, מונעת מסרבת, גדולה ועצומה. אני סובב סובב, סובב בין החומות. מכה כורה חוצב, רוצה חפץ לפרוץ. דורש […]
“לך על זה, מה יש לך להפסיד? זה לא שיש לך כבוד גדול במיוחד", אמר אחד. “לא, היא לא בשבילו, למרות שהם מתאימים כמעט לגמרי, זה לא מתאפשר בגלל ההפרש […]
בית א. אני רוצה פינה של שקט, אני רוצה פינה של אור. פינה פנתה היא מסתלקת, ובליבי הותירה חור. וזה החור אליו נפלתי, כן זה הבור והמסגר. המציא לי שקט […]
בית א. הרבה מרחבים של אין, מלאי פוטנציאל גדול. טובים דודיהם מיין, מלאים הם בחול וחול. מפני מה הם ריקים מאדם? הקימו בהם עוד ישוב. ובמקום לריב ולשפוך דם, הפנימו […]
ככה באמצע , בלי דאגות, בלי הוצאות, בלי שאגות מאישה; שאוהבת … אותך. ככה באמצע, בלי תארים, ממלצרים, ממורמרים; ככה מרגיש כבר אמצע חיים; ואני עוד לא בן 30. ככה […]
הגלגלים שלי במוח מסתובבים בלי סוף, אבל קשה לחשוב – עברה פה ההיא עם המחשוף. מיליון מחשבות עוברות עכשיו בראש, מדוד המלך, דרך פסנתר ואחשוורוש. מנסה לחשוב על נושאים שונים […]
לא משנה לי חמה או קרה, לא אכפת מתוקה או מרירה; כמה כבר נגעו בה לפני, או אם היתה היא פתוחה או סגורה. ביום הכי רע – לטעום את שפתייך, […]
חלק א'-הזדמנות שנייה הייתה זו שעת בוקר ביום שישי של אמצע ספטמבר, ברחוב קטן וצר שטרם התעורר משנתו בעיר הפרברית, אי שם בשולי הכרמל מצד דרום מזרח של צלע ההר […]
היא הסתכלה עליי. אני הסתכלתי עליה. מעלינו, השמש זרחה. השמיים היו כחולים, צלולים. כל חיי חיכיתי לרגע הזה. לקחתי את כף ידה. בכיסי הרגשתי את הטבעת הקטנה. נזכרתי איך עמדתי […]
אינך שם לב : אך כאשר נקטף פרח בר, אתה אוחז בקסם שלא לך נועד. וכשאתה מנסה לאלף סוס פרא, אתה מעוניין באיכות שמחוץ לטבע לא נועדה להתקיים. שים לב: […]
עיניים לי לקרוא לראות, להכיר צורה של אות. אף אנשום בו ואריח, מה נעים ומה מסריח. אתרחק מריח רע, זה כדאי ויד ברירה. אזניים לי אשמע הצליל, קול כינור וקול […]
הקדמה “רפאל, זהו המכתב האחרון שאי פעם אשלח לך. מחר מנתקים אותי מהמכשירים, ואז… הסוף. זה מצחיק, אתה יודע, לחשוב על מחר כיום האחרון בו אני אחייה. זה נשמע לי […]
