רק רוצה להזכיר לעולם, שגם מן הכאב, שחשבתי שיכאב בי תמיד, ועדיין כואב, אני צומחת. וגם עם הזכרונות הנלווים איתו, והאכזבה, והמחשבות הרצות, והרגשות המוחבאים, אני נעמדת על הרגליים, ומוכיחה […]
הוא לומד בפנימייה צבאית, והוא היה אמור לצאת שישי הבא לשבת, הוא הבטיח לי שהוא יצא הוא ישר יקח אוטובוס אלי. אחרי שבועיים שלא התראינו. לפתע, הוא התקשר אלי ואמר […]
נמאס לה דיי זועקת עד מתיי היא רוצה לבית היא רוצה לבית אוהווו אז היא עזבה את הכל ועברה לעיר של תיירות היא חשבה שהיא תצליח במערך המלונאות סךהכל רצה […]
תשוקות מה הן תשוקות? הן פרי יצירתו של המוח ויצריו, בין אם בשימחה ובין אם באבונותיו הם יוצרים לך משמעות לחיים וחשקים מעודדים אותך להתחבר גם לרעים וגם לטובים אחח […]
ג'ניפר אספה את חפציה והניחה את תיק הצד שלה על כתפה הימנית וחיכתה בציפייה לבואה של מולי. השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, הרחוב היה שומם ונדמה היה שלא נשאר אדם […]
"אני אוהב אותך!" צעקתי "עדיין…" בתחושה ששילבה מבוכה קלה וכעס, בעיקר כלפי עצמי, השפלתי את המבט ושתקתי. את מצידך המשכת לבהות בי או בחלל עם אותו חיוך מוכר שגרם לי […]
15 ביולי 1981 – שבועיים לפני החתונה יומני היקר, שהכרתי את צ'ארלס, הבן של המלכה אליזבת, הייתי אז בת 19 בלבד שעבדה בתור גננת של גן ילדים. נחשפתי מוקדם מאוד […]
הקיץ ההוא שלנו- חלק ראשון. למה כולם חושבים שאני מוזרה? אוקי אז כן, נרשמתי למחנה קיץ ואני פשוט לא מבינה זה כל מה שהילדים עושים לא?! אוקי אז כן, התעלמתי […]
למחרת, קמתי בעשר עם תחושה די מוזרה. ליתר ביטחון, החלטתי להתקשר להוריי. הטלפון צלצל עוד ועוד ואף אחד לא ענה ,נדיר ביום שבת בבוקר. הדאגה גברה בי, התקשרתי לאחי. אשתו […]
בית א. אני כל כך חכם, לומד הרבה דברים. חזק אני נלחם, מֵיצֶר למֵצָרִים. שואף אל על קדימה, בכל הכוח טס. ולפתע אל תרדמה, כל כולי נכנס. פזמון. מסך שחור […]
אני לא יודע אם ידעת את זה עלי.. אבל אני אוהב לכתוב, לכתוב את מה שאני מרגיש.. אז אם את קוראת את זה כנראה שהיה לי האומץ לכתוב ולהראות לך […]
תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע, היום בוא להורים שלי ימאס מההתנהגות ״האיומה״ שלי והאיומים יהפכו למציאות. היום הזה הגיע לפני שבוע – כשהם הודיעו לי לאחר סדרת אירועים שחלה מספר […]
חודשים חלפו, שנת 1992 הגיעה ושום דבר לא השתנה. לאורך כל הזמן הזה, חסר לי את האומץ להתוודות בפני נטלי שרציתי להיפרד ממנה. מה שהתחיל כמו משחק, הפך עם הזמן […]
אני לא קלה להשגה. אני נשבעת. נתתי לו את כולי פיזית לפני שנתתי לו את כולי נפשית. זה הרבה יותר קל. הוא ודאי לא היה נשאר אם הייתי מציגה לו […]
את ליבי אני מנסה לבטא בשירים. אילו רק הייתם מבינים את המילים. אני יודעת, אתם רוצים דברים ברורים. אפילו כשאתם יודעים שזה יצריך שקרים. אוזניים פתחו ואולי תשמעו סודות נסתרים. […]
"בוקר טוב סאמי", איזי התיישבה לצדו במיטה הנפתחת והניחה את כוס הקפה שהכינה עבורו על השידה שליד. "את יודעת שכיוונתי שעון ויכולתי לקום מאוחר יותר?" סאם הגיב בעיניים עצומות. "אתה […]
סאם התכוונן במושבו במטוס ונשען לאחור. הוא הניח את האזניות השחורות הכבדות שלו על אוזניו והפעיל את המוזיקה במכשירו הנייד. Paradise City של גאנס אנד רוזס היה השיר הראשון שרצה […]
בערב שבת אספתי את נטלי כמתוכנן. היא הייתה מהממת, סקסית בטירוף. השמלה שלה שהייתה שחורה, צמודה וקצרה, הבליטה את קימוריה והדגישה את רגליה היפות. כשהגענו למסעדה, המארחת הובילה אותנו לשולחן […]
פרק 13 ואחרון. סמי או אדם? רשע או פשע? "את בסדר, כן?" – שאל אותי סמי במבט מודאג. פניו החווירו. היה ניתן להבחין בפניו המודאגות. וכמובן, הוא שינה נושא. "כן.. […]
פרק 12: תחושות לא שגרתיות. לפעמים את לא מבינה היכן את נמצאת, מה התרחש, מה מצבך. את לחוצה מבפנים, מרגישה לחצים חזקים… "לין, קומי. נו, קומי! בבקשה!" -ניערה אותי בכוח […]
פרק 11: סמי. מאז ומתמיד, כל מה שהעסיק את גרושתי "נעמה", הייתה שפת הסימנים וכל מה שנלווה לה. היא התעסקה בזה רוב הזמן, ובכל פעם שחברתה לין התארחה אצלנו בבית, […]
פרק עשר: נעמה. אני נעמה, בת שלושים מכפר סבא. עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ולמרות זאת אני ממשיכה לעבוד ב"מילים בחשכה". אני בחורה מאד שקטה, אך מאד משמחת את הסובבים. מעולם […]
פרק תשיעי- לטרוף את החיים. אני טורפת את החיים, זה נכון. מאז ומתמיד הוריי היו מעירים לי על כך שאני ממהרת מדיי. זה נכון. יש לי מין תחושה עמוק בפנים […]
פרק שמיני- ההודעה. מכירים את הימים האלה שאתם לא מרגישים עצמכם? כשה"אני הקשוח" שלכם נכנס לתמונה? כשהרחפנות מתחלפת בהתפקסות על המטרה? זה בדיוק מה שקורה לי כרגע. התחושה הזו שיש […]
פרק שביעי- שיגעון רגעי. השיגעון הרגעי הזה, מטלטל אותי, בפנים, הופך את חושיי, את עורי מערפל, את גופי משקשק מצד לצד. בכל פעם שאני מוטרדת מהעתיד שלי. מאהבה שאין לי. […]
פרק שישי- 2030. אח… 2030… הקדמה הזו פשוט משגעת אותי. אם פעם עיוור לא היה מסוגל לתפקד בצורה מעולה, היום הוא מתפקד מדהים! זה פשוט לא ייאמן איך הכול מתקדם, […]
פרק חמישי- בגילוי לב. התחושה הזו שמישהו דואג, מישהו נמצא שם, נמצא בשבילך. ההרגשה הטובה והמחממת כמו שמש חמה מעליי, השומרת עליי, ודואגת לי, ומחממת את כל כולי ואת לבי. […]
פרק רביעי- מתח מהו? לפעמים המתח הורג אותי מבפנים, מתגלגל עמוק בלב, מנפח את המחשבות, מעסיק את הראש. מנער את כל כולי, עצבים עוטפים את נשמתי, והמתח, מהו מתח? ממה […]
פרק שלישי: "פוקר פייס". מכירים את זה שאתם עסוקים במחשבות רוב הזמן, עד כדי כך שפניכם מציגות רק מצב אחד, מצב בו אתם לא מראים מה אתם באמת מרגישים, אלא […]
פרק שני- כשהייאוש פוגש בתקווה אז כן… קיבלתי שוב שיחת טלפון מאותה החברה שסדרה לי דייטים כושלים על ימין ועל שמאל. התלבטתי אם לענות, כשלבסוף… "נעמה… מה הפעם? בחור ישיבה […]
