תאונות דרכים או אנשים מתים בדרך כולנו נלחמים דרך כל אותם שבילים אנחנו צועדים יש כאלה שידיים גם נותנים יש כאלו את העורף הם מפנים אבל כל אחד יש את […]
במקום בו איבדתי הכל מצאתי את עצמי ומה יהיה מחר? התקווה שייכת לאתמול העצב נהפך תהומי אף אחד לא מבין אבל כולם מחבקים אין דבר שלזה אותך מכין איך נוטעים […]
זה אליך אף אחד לא באמת רואה אף אחד לא באמת שומע לפעמים כל מה שאני רוצה זה לצעוק, לצרוח למישהו שיודע שיודע מבלי שאצטרך לומר שיידע מה אסור ומה […]
אלו האנשים שנמצאים שם, מחוץ לחלון ביתי אלו האנשים שמהם אני הכי פוחד אלו האנשים עם המצלמות שמצלמות אותי וכל צעד שאיתו אני עומד . כל מקום אליו הגעתי תמיד […]
היא תפרוץ אל הבית וזה לא ישנה היא תעזור לו לברוח וזה לא ישנה היא תתקע שם בפנים וזה לא ישנה זה יראה כמו שנים וזה לא ישנה היא תעלה […]
בין התפזרות לבין אינטגרציה יש שם מקום מדומדם שם דימויים מופיעים רצוא ושוב, שם מחשבות מחפשות חושב, ולא החושב מחפש מחשבות. אפשר לקרוא לו "השראה"
בין חדרי ליבי אני מוכנה להודות בפני עצמי בצורה שקולה ורגועה שאיני יכולה בלעדייך שבכל נשימה שלי אני נושמת אותך אלפי פעמים ובכל נשיפה אני מוציאה את כולך שחלומי מתערבב […]
מתי אתה חוזר חוזר לזרועותיי ולעולם לא משחרר. הבטחת שעם חלוף העונות כבר תהיה פה אבל הסתיו כבר חלף וכך גם החורף ואני נותרתי ריקה ולשובך מצפה. בפעם האחרונה שראיתי […]
ישנה פנדמיה קשה יותר מהפנדמיה הנוכחית הפנדמיה של דור האטימות הפנדמיה של האדישות הפנדמיה של השקרים הפנדמיה של המניפולציות הפנדמיה עם וירוס שלא ניתן לחסן פנדמיה יקרה מה נעשה איתך? […]
יש בתוכי גלים, סוערים. מערבולות של גלים. כבר תקופה שאינני רגוע ואינני מצליח למצוא מעט שקט, מעט שלווה. לפעמיים אני נוסע באוטובוס במטרה לא לחשוב יותר מדיי אבל דווקא בנסיעות […]
גם ככה זה לא משנה אז עדיף להתרחק, להיעלם גם ככה מעולם לא הייתי שייך לכאן אבל למה זה כן משנה? למה זה כואב? למה כשאני יוצא מהדלת צמרמורת חולפת […]
מי אני לבד מי אני בין אנשים מישהו יודע? אני חושבת שאיבדתי את עצמי בין אנשים ובין עצמי אולי יש נקודת איסוף מישהו יודע? רציתי להגיע, להספיק לנסות לחיות אבל […]
למה את לא רצינית? למה את אכזרית אלי? לאן הלכה העובדה שאני החברה הכי טובה שלך?! כשסיפרתי לך שאני מפחדת מסכין בגב, בדיוק השחזת אותו. כשאמרת שתבואי כבר היו לך […]
במנגינת הלב היא מתעוררת כמו ציפור מצייצת תפילה קולות וצבעים צפים ועולים מתבוננת ומילים כמו שיר בוקעות בשצף ואיתן הדמעות מתלטפת מפליגה הרחק מעבר מבעד לחיים לתלאות ולקשיים אל הדמיון […]
הידעת את האבן אשר בלב העולם? שממנה הכל מתחיל ובה הכל נשלם? הידעת את האבן הזוהרת באלף צבעים? אבן המכוסה בתבן ומוחבאת במחבואים. החיפשת במערות אשר מעבר לכפר? הבאת בנקרות […]
יש לך כוח וכריזמה הלוואי שהם היו רואים, הם לא מגיעים לך לקרסוליים, אבל כן לתחתונים. הם החליטו שמגיע להם שמגיע להם הכול. מה שזה אומר בעצם זה שלך הם […]
אחר המתנה ממושכת אחרי תפילות רבות אחרי ירידה בטמפרטורות ושפע של ציפיות סוף – סוף הגיע הרגע טיפה נוחתת על החלון רעם רועם ברקע וברק מבזיק אור הגיע הזמן, הגיע […]
זו היתה עיירה בה כולם כמעט עצובים הם אף פעם לא שמחים, לפעמים הם כועסים הם לא בוכים, הם לא נופלים, הם נשארים עומדים כי הם ריקים משוטטים חסרי מעש […]
הסטיגמה היא עיניין כה משונה, מהיכן היא הופיעה ? הרי דת, גזע מעמד ומין אינו משתנה כאשר אדם את שלו בשירותים עושה, ואין נוזל משונה היוצא מעיניו , אלא דמעות […]
מה עושים עם הדיכאון שחונק את הגרון לא נותן לישון מבטיח הבטחות צוחק תמיד אחרון חושב שהחליט הוא השליט הלא מעורער של ראשי הסחרר מסתובב סחור וסחור אי אפשר לעצור […]
אז הייתי מוטרדת. זה קרה לפני מספר ערבים, כשהמחשבות והדאגות עלו על גדותיי והכריזו בפעם המי-יודע-כמה על מלחמה. כשהגעתי לקצה, והנחתי על השולחן שלצדי את גביע היין שזה עתה רוקנתי, […]
כשהייתי קטנה חשבתי שאהיה רופאת שיניים. אהבתי את כל הקטע של הרפואה אבל בלי להתמודד עם חיים ומוות וגם קסם לי הרעיון של מרפאה פרטית משלי. אם להיות כנה, יש […]
מי שאמר והיה העולם שחצב להבות ויצר ורקם מי שכוחו וגבורתו מלא עולם שנתן ולקח, שמחל וסלח שהעז וברא וחלם הוא שיתן המזור לכאבי. הוא שימתיק וישכיח סבלי. הוא הנצור […]
היית יפה, ויופייך היה נובע בפשטותך מהיותך את בלי חוכמות. היית יפה, באותם הימים והיית מביטה במראה ורואה בצרות את גופך מעקמת חיוך, רואה את כל הלכלוך. והלכלוך? רק היה […]
הייתי ילדה קטנה שוכבת במיטה ולא נרדמת שומעת את הלב דופק על הכרית ומחשבה אחת שלא עוצרת רציתי לקום וללכת עד לקצה הלילה רציתי לצעוק רציתי לבכות רציתי לשנוא אותם […]
לאהבה ראשונה אין תמיד צליל, אך בשנייה לראשונה יכולתי להאזין: "רק עם שקיעת אהבתך את מאורה ביקשתי; כשחלפת כהרף עין לא הספקתי לפקוח." "שבעה שבועות בתקווה שבורה לך המתנתי; כי […]
