אתה כותב יותר מדי טוב. הוא אמר אתה כותב יותר מדי טוב. האיש בטלוויזיה דופק את האפרכסת בטלפון, הצבעים מתערבבים לו מול הפרצוף, החום ממיס אותו, הייאוש מאיים לקטוף אותו, […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
היה לה היום יום חם. כשהיא נכנסה בדלת היא התפשטה עירומה ונכנסה למקלחת. אני חיפשתי את התחנה בה השדרן משתגע, וניסיתי לצייר את הירח על זגוגית החלון. היא שרה שם […]
חזרנו מאיזו יציאה שלנו מאוחר בלילה, זוכרת? חנינו מול הבניין שלך, כמעט כבר יצאת מהרכב אבל פתאום רציתי שתישארי. משכתי אותך קרוב לחיבוק, ואת חיבקת בחזרה תוך כדי צחוק. שאלת […]
אמר להם "לעולם לא תתפסו אותי," והם רצים אחריו כבר שנים, מניפים את דגליהם ברוח, מבעירים את הלפידים כמו רוצחי ימי-הביניים, והוא משקשק את הביצים שלו לאורך הרחובות המרוצפות, צוחק […]
"מלי," "מממ…" "מלי!" היא מזדקפת במיטה ומביטה בי במבט קרוע. "אתה לא תיתן לי לישון? חרא של חיים ואתה גם מעיר אותי?" "יש אויבים, מלי." "אה?" "הם נכנסים לבתים שלנו, […]
היא לא מבינה כלום. היא חושבת שכסף זה הכל בחיים, "את צריכה כסף" היא אומרת לי. מי קבע שאני צריכה כסף? את? למה את קובעת לי מה אני צריכה? מה […]
זוכר את הערב ההוא באגם כשפגשנו את חבר שלך? זה שכל הזמן סיפרת לי על השטויות שהייתם עושים יחד. אמרת שהייתם בנתק תקופה, ועכשיו חזרתם לדבר. הגענו לשם לפניו, ותפסנו […]
לא טסתי אף פעם. לא הייתי בהודו, או דרום אמריקה, ואפילו לא בסיני. מישהו שאל אותי פעם איך יכול להיות, ואם לא בא לי "לחוות" ולגלות עולמות. וכששאל, הבטתי לן […]
אם רק היית יודעת, לא היית חושבת ללכת. אם היית יודעת, כמה אני אוגר בלב, לא היית הולכת. אני יודע, היית נשארת. אבל את, את לא יודעת. ואני לא מסוגל […]
נפלו כל המטוסים כיסחו לכולנו את הצורה. "אל תעזבי אותי!" מיילל הילד הבוכה, ולו דמעה נצחית. את התמונה הזו שמתי לפני האח ובעטתי אותה לאש. זכוכית סוכר הדמעות נמסה ונייר […]
יצאתי החוצה הבוקר, פגשתי ציפור. היא סיפרה לי על מדינות רחוקות, נופים עתיקים ואנשים בודדים. הקטנה, אמרה שאני כזה. "האור בעיניים, חלש. כמו אצלם." עמדתי שותק, מנסה להדליק שוב אור. […]
נסעתי איתה לעיר. כל הדרך דיברנו על ירושלים, יחסים, ועוד דברים שאני לא זוכר. מתוך גרוני נשפך לבי השבור, מתוך גרונה לא מאובחן. לא רצתה לעזוב אותי כל-כך מהר, לא […]
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]
"דביר!" צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]
המוח שלי הרוס. יותר מידי אלכוהול. מור. היא סוחטת לי את המוח, היא תופסת אותי בביצים. אני ממלמל, מוכה שיגעון כשהיא באה אליי, מתפשטת עירומה, ומזיינת אותי והכול כמו במנהרה […]
זה יום יפה בחוץ, שטוף שמש. אני יורד לחצר ומריח את הפרחים. יש ריח של מלונים באוויר. היא אוהבת אותי, אני יודע. אני אומר לעצמי, ותוהה אם זה זמן טוב […]
נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את […]
אמרתי לו זה בלוף מה שהולך כאן. לא יכול להיות שאתה באמת, אבל באמת, אוהב לתקוע את הלשון לבחורות בתחת. אבל הוא אמר לי סקסית כמוך אני יכול גם ללטף. […]
תנו לי לספר לכם משהו. עד לא מזמן, היה בתוכי רעש נוראי. ראיתי עננים אפורים, היכן שלא הסתכלתי. הלכתי בתוך מנהרה אינסופית, בלי לראות כלום. ריח של פחד ריחף מסביבי, […]
אני נקרע יום-יום בעבודה. חוזר ממוטט, עייף ורעב. והיא אז מבלבלת לי את המוח במילים. מילים מילים, עפים ממקלט הטלוויזיה הדלוק ומכים בקירות, חגים סביב הנורה העירומה, עושים סקי על […]
הנשימה כבדה. היא באה אלי, המתוקה שלי. אמרה תן לי רק כמה ימים לנוח במיטתך. אני כל-כך עייפה. נכנסה בבגדיה תחת הפוך והשמיכות, כר רך למראשותיה. מפזרת את מחשבותיה בחדר, […]
אני יודע, זה מוזר בהתחלה. אבל תסמכי עלי, תני לי יד. לאט, אני תופס אותך. אל תדאגי, תרגעי. אני פה. תסתכלי לי בעיניים, את רואה? הניצוץ, בזכותך. עכשיו, קחי את […]
כשהבנתי שזה נגמר, חיכיתי. להשתפכות, לשברון הלב, לכאב שכולם מדברים עליו, אבל במקום, הייתה שלווה. לא דמעות, אף לא אחת, גם לא עצב, או כעס. כלום. היום, אני מבינה את […]
יש ימים כאלה, בהם אני מרגישה אנרגטית ובא לי לעשות הכל, ואז- בום, כבר לא בא לי כלום, וכל האוויר בורח לי. וזה סתם, זאת אומרת, לא באמת. זה קורה […]
1. היא יושבת על הכיסא של המחשב עם רגל אחת למטה ואחת על הכיסא, ואני מלקק לה. ככה יותר קל לה להתרכז כשהיא מהורהרת. "יותר בעדינות," היא אומרת, "זה לא […]
חוק התנודה, אומר: החיים הפכפכים. משתנים, מקצה לקצה. בכל רגע, ומה שלא צומח- נובל ולפעמים, אתה מבין, הדרך מולך, "קדימה", לא מתאימה לך יותר. היא, לא אתה. "אחורה" – כבר […]
שתיתי יותר מדי. שכבתי בגבי על המיטה כשים סוער בתוך ראשי. מלי באה לפעמים. אנחנו מדברים, אוכלים משהו, והיא מזכירה לי שוב- אל תאהב אותי, תחבב. אני כבר לא מהלל […]
שנינו מצאנו מחסה מהגשם בכניסה לבניין. היא אומרת אין לי כוח, אני אומר לה תתאפקי. היא שוכבת על הבטון ומעלה את המעיל על הפנים. אני מצית סיגריה וממשש את מצחי, […]
לאחרונה, אני מנסה להבין, מה התחושה הזו שאני מרגישה כשאני חושבת עליך. ואיך שהוא, כלל שאני חושבת יותר, ככה אני מתבלבלת יותר. שמתי אותך באיזה משבצת, קיטלגתי אותך אצלי בראש […]
