פרק 3: שחר מפציע, תחילת יום היא ישבה ולגמה באיטיות משקה חם ומהול במים. הוא ישב נוקשה בכיסאו ובדק מסמכים. היא רחצה את הכלים, ידיה טבולות עד המרפקים בסבון ובקצף. […]
אור חיוור הסתנן מבעד לחרכיי התריס. רז נאנחה, פקחה עין, ראתה את שאר הבנות הישנות, עצמה את עיניה והתהפכה לצד השני, פניה אל הקיר. ציפור צייצה והפרה את הדממה. היא […]
הקדמה אישה צעירה, כבת שלושים התרווחה על הספה בנוחות, חובקת בזרועותיה פעוטה כבת שנה, ולצידה גבר צעיר, ששערו עדיין לא הכסיף, פניו חלקות, וחיוך מאושר על פניו. לפתע נפתחה הדלת […]
כדי להסביר מה קורה פה אני אצטרך לומר לכם שכשאמרתי חיים אפורים באמת התכוונתי לחיים אפורים, אני עיוורת צבעים והצבעים היחידים שאני יכולה לראות הם שחור ולבן (והאירוניה ממשיכה) ושאר […]
אני מרגישה אותם את המבטים, זה שוב התחיל ההרגשה המבחילה הזאת. ישבתי בכיתה לבדי במושב הריק שהוקצב לי יחד עם האוזניות שלי וזמזמתי את השירים ששמעתי כבר יותר מדי פעמים. […]
אחרי שחיכיתם כול כך הרבה זמן החלתי ירשום פרק!!!תהנו! אל תשכחו לגיב על הפרק של "המלאך שלקח את לבי ושבר אותו" "למה את לא עונה לי?" לבי קפץ בבהלה כשזיהית […]
דמיינו את זה, את העולם שיכל להיות פה במקום כל הכאב המלחמה והסבל. אני לא רואה את העולם בתור דבר יפה אלא דבר מעוות ושגוי, וכך גם האנשים שחיים בו […]
"אלוהים, סיאנטה, מה קרה לך?" קולו של אנדרה הפתיע אותה ברגע שהיא קמה מן הכיסא בארוחת בוקר. הוא התעורר כנראה מאוחר, בגלל שכולם כבר הגיעו לפני מספר דקות. המדריכים הספיקו […]
כשסיאנטה פתחה את עיניה, הדבר הראשון שהיא ראתה היה פניו של נייג'ל שהתכופף מעליה והביט בה בדאגה. היא הרגישה את הקור העז שהרתיע את גופה והתחילה להשתעל. נייג'ל עזר לה […]
צעדים מאוד מוכרים,הנשימה שלו,המבט שעוקב אחרי,זה בטוח צריך להיות הוא.כשאני מסובבת את גופי לאחור,הוא נעלם כמו ערפל. "איפה הוא?" חשבתי לעצמי. נשפתי נשיפה,וליבי הפסיק לפעום כל כך מהר מהר. אולי […]
היחידות שהיו בחדר הן סיאנטה וארמטיס. זאת הייתה שעת ערב מאוחרת, ושלושת הבנות האחרות היו במקלחת, בניגוד לשתיהן שכבר סיימו. זה היה היום שבו סיאנטה הייתה צריכה לצאת למשימה. בבוקר, […]
מטיאס: זה היה סוף שבוע. סוף שבוע מרתק, אפשר לציין. כל העניין התחיל מפרננדה שנפרדה ממני. אמנם זה קרה לפני חודש וחצי, אך זהו זמן שטס לנוכח הכאב הטרי שעדיין […]
לואיזה: נעלתי את נעלי הקונברס השחורות במהירות, שבאותו הזמן הוכרחתי לקנות אותן על ידי מרילינה, שרצתה שיהיו לנו אותן נעליים, וכעת הן כבר מרופטות מרוב שימוש. ירדתי במדרגות ומיד פגשתי […]
סלבדור: היער היה כה שקט בשעת ערב. להתהלך בו היה כמו לחשוב- הנה. הנה לך שעה להתיישב בחדר סגור עם עצמך ולחשוב על כל מה שעברת היום. איך התנהגת ומה […]
"למה יצאת איתם למשימה?" נייג'ל שאל אותה כאשר שניהם עמדו אחד מול השני באותו חדר אימונים. היה ריק מסביבם, וזה גרם לליבה של סיאנטה לדפוק. "זה סיפור ארוך. ראיתי אותם […]
עברו שבועיים מאז אותו לילה. סיאנטה לא יכלה להפסיק לחשוב על המילים שהוא אמר לה, לא יכלה להפסיק לדמיין את החיבוק הנעים שלו. אנדרה והיא התקרבו אחד לשניה. הוא כל […]
החדר היה חשוך לחלוטין, וכל ארבעת הבנות שהיו איתה בחדר ישנו שינה עמוקה. סיאנטה לא הייתה בטוחה מה השעה, אבל היא ידעה שעוד לא בוקר. לא השתקף שום אור מן […]
"כן?" סיאנטה נעמדה מול נייג'ל ברגע שכל שאר הנערים יצאו מן חדר האימונים. החדר נראה כה גדול באותו רגע, וגרם לסיאנטה להרגיש אבודה. "את צריכה להשלים את השיעור מאתמול." "כן, […]
"הקופסא" – פרק י' מאת אסנת צדוק ג'ון הביט מהחלון, שבע רצון מעצמו כחתול שסיים ללקק שמנת. עיניו הכחולות עקבו אחרי גלגלי מכונית הפורש השחורה שיצאה מהשביל ונעלמה בעיקול היוצא […]
זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת. כל הבנות בחדר ישנו שינה עמוקה, ורק סיאנטה קמה ממיטתה בשקט, תוהה מה השעה. האור שחדר מאותו חלון יחיד בחדר השינה היה חלש, וזה גרם […]
"אני מצטערת שאני מעירה אותך, אבל כבר ארוחת ערב." הקול של גרייט היה הדבר הראשון שסיאנטה שמעה כשהיא קמה מאותה שינה עמוקה. למרות שהיא ידעה שעברו רק שעתיים, אולי שלוש, […]
'לכל סימפוניה יש אמא', זה המוטו (המוזר) של הפנימייה הנחשקת לאומנות, הפנימייה היוקרתית באירלנד שבכל רחבי הממלכה המאוחדת והעולם מנסים להתקבל אליה. היא הוגדרה כפנימייה המסתורית ביותר, למרות שאין לזה […]
ליד אותה ספה בספרייה הונחו חמישה כיסאות נוספים, שיהיה מקום לכל הנערים. טובר, אוור, מיק ושני הבנים הנוספים התיישבו בספה, בניגוד לסיאנטה, גרייט, אנדרה, ארמטיס וריין שהתיישבו על הכיסאות. האור […]
היי ,אם אתם קוראים את זה אז כנראה עקבתם אחרי הסיפור שלי "לדבר עם עורבים" אני יודעת שלא המשכתי אותו והאמת שזה סיפור די טוב וממש נהניתי לכתוב אותו לכן […]
"הקופסא" – פרק ט' מאת אסנת צדוק קפואים, נטועים למקומם הביטו מרק ולונה אל החלון. חושך שרר. האור החיוור שבקע קודם לכן מהחלון נעלם כעת. שתי דמויות הופיעו לפתע בחלון […]
"האימונים שלכם יחולקו לארבעה תחומים." אייס דיבר באותו קול סמכותי מוכר. סיאנטה עמדה בין גרייט לאנדרה. כל עשרת הנערים הסתדרו בשורה אחת במרכז חדר האימונים הגדול, שהכיל כה הרבה כלי […]
״שיט.״ אני ממלמלת לעצמי כשאני קמה, מאחרת בבירור לעבודה. אני מתארגנת מהר וחוטפת בקבוק מים מהמטבח. אני יוצאת מהבית שלי ועולה על האוטובוס שמוביל לבית הקפה בו אני עובדת, מסמסת […]
ארמטיס הייתה הראשונה לצאת מן הסירה ברגע שהיא עגנה ליד האי הקטן. היא לא התרגשה במיוחד, או הייתה בהלם מן המבנה מולם, אלא לקחה את המזוודה שלה והתקדמה לעבר הבנים […]
"הקופסא" פרק ח' – מאת אסנת צדוק ג'ון התהלך בחדרו בקוצר רוח . שלוש לפנות בוקר ומחשבותיו עדיין נודדות, עדיין טורדות. השינה כבר היתה ממנו והלאה ידע. הוא לא יסלח […]
"הקופסא" פרק ז' – מאת אסנת צדוק בעודה נוהגת ליטפה את כף ידו המונחת על בירכה. השתיקה ביניהם נעמה לה בדיוק כמו מגעו. השתלשלות העניינים מאז שפגשה אותו היתה מפתיעה […]
