אוקיי. אל תבינו אותי לא נכון. הנשיקה שלו הייתה הדבר הכי ממכר שקיים. כולי עליתי באש. אבל זה לא המקום ולא הזמן. בכל כוחותיי הקיימים באשר הם דחפתי אותו מעליי. […]
ישבתי במדרגות של הבניין, היה קיץ, אבל הבניין היה קר כל כך עד שהרגשתי שישבן שלי קופא! עד כמה שזה נשמע מצחיק. שכנים חדשים הגיעו… לא שאני מופתע, השכנים מתחלפים […]
שמי דימאן בוש, יש לי רעמה חומה, עיניים ירוקות כחולות, גוף צנום, אבל עם גבעות ממש קטנות של שרירים, יפה תואר, ואני בגובה ממוצא. תמיד אומרים לי שאני שתלטן ומגעיל, […]
דמיון או מציאות? במה מהשניים היית בוחר? השאלה הזו נשאלה כל כך הרבה פעמים ועד עכשיו אני לא בטוחה שיש לי תשובה ברורה, אני חצויה. הדמיון מאפשר לך לחיות איזה […]
"זה לא יכול להיות נכון…" סיאנטה מילמלה, מפנה את מבטה ממארס ותוקעת אותו באוויר. "איך זה יכול להיות? ההורים שלי הם לא הילדים של אוסקר, הם בני-אנוש רגילים." היא הייתה […]
"נוי בבקשה!, אני חייבת לדעת, להבין מה קורה כאן, מה קורה לי" נוי הרימה את מבטה על החלון ואז החזירה את מבטה עלי "בסדר אני אספר לך את הכל, גאי […]
היא לא עוד מאותן נערות שפתאום סבתא או איזה דודה מרוחקת מגיעות משום מקום ומגלות לה שהיא נסיכה ,שיש לה נתינים לשרת ושהיא חייבת לעזוב הכל בשביל זה . אלה […]
חלק שני(: סופי: האווירה אכן משכנעת. מול סכו"ם מצוחצח ומבריק לאור הנברשות היוקרתיות שמשתלשלות מהממות מהתקרה הגבוהה, על השולחן הפשירו אט-אט קנקנים של לימונדה ומיצים סחוטים, שזולגים דמעות קרות על […]
נקודת מבט- מטיאס(: אין לי כבר סבלנות. איפה היא? או, סוף סוף. אני הולך ומודע לסופי (איזה שם…) נתמכת בצווארה של דלית ויורדת במגושמות במדרגות. פרצופה נראה מלא בבכי ואפה […]
לא הייתי רצינית באמת לגבי משהו איי פעם בחיים שלי, בכל 17 שנות חיי הכל היה בדיחה מבחינתי משהו ציני לא רציני וחסר חשיבות, האמנתי שאם לא יהיה לי אכפת […]
אני תופסת את הידית הכסופה ופותחת את הדלת הלבנה אני מרגישה תחושת חמימות נעימה בזמן שאני נכנסת לחדר, מימיני יש חלון גדול המאיר את החדר באור הירח המלא באמצע החדר […]
סיאנטה שכבה על מיטת החולים כאשר ראשה מונח על כתפו של נייג'ל. ידיה חיבקו אותו סביב האגן בזמן שידיו עטפו אותה מסביב לכתפיה. עבר יום מאז המקרה. אנדרה התעלף מכמות […]
"אל תזוזי." סיאנטה מילמלה תוך כדי שידיה התעסקו בתחבושת על ידה של ארמטיס. "אבל זה כואב." ארמטיס התלוננה ותקעה את מבטה הכעוס בחברתה. לסיאנטה עלה חצי חיוך על פניה, והיא […]
נקודת מבט- סופי(: אני מתעוררת. זאת אומרת שהתעלפתי, שוב! מה קרה? אוף , העיניים שורפות! איפה האישה שהייתה קודם? עדיף לא לקרוא ל…מטיאס. נלקחות ממני כמה שניות בניסיון להיזכר בשמו […]
אני נושמת בכבדות,מנסה להסדיר את נשימתי,אני רק עכשיו מעקלת לאן נכנסתי. אני נמצאת בתוך מנהרה חשוכה ולא יודעת איך לצאת מימנה,איפה האור שאמור להגיע?איפה האור שאמור להציל אותי ממך?מימני? מכולם?האור […]
הנשימות של סיאנטה נכבדו בכל צעד נוסף שהיא לקחה, אבל זו לא הייתה סיבה מספיק טובה לעצור. היא המשיכה לרוץ לעבר הצעקה של גרייט, לא מסתכלת לאחור. כשהיא הגיע למקום […]
אני צריכה לנשום עמוק ולהירגע, הם סתם עובדים עלי אין לי מה לדאוג. אמרתי לעצמי כמה פעמים עד שנרגעתי וקמתי על רגליי. בחנתי את המקום ואת האנשים בקפידה וברוגע (עד […]
"השער שלך מאוד ארוך, זה מוצא חן בעיניי" אמרה נוי בזמן שהיא מסרקת את השער שלי, אנחנו נמצאות בחדר שבוא התעוררתי ואני יושבת מול שולחן איפור יפייפה עם מראה גדולה, […]
נקודת מבט- סופי (: חריץ דק נפתח בעיני, והפס הצר גילה לי תקרה שהבריקה לנוכח האור הזהוב. חוץ מזה הכל היה חיוור, מטושטש. עיני שוב נעצמו בכאב. ואז נפקחו לגמרי.חצים […]
כל הנערים היו ערים כבר שעתיים אך אייס עדיין המשיך לנסוע. הוא ומארס התחלפו כל מספר שעות. קופסאות השימורים היו פתוחות וזרוקות על רצפת הרכב בזמן שכולם ישבו במעגל אחד […]
עליתי במעלה המדרגות, גוררת את רגלי מרוב עייפות מהשנה הארוכה הזאת. סוף סוף זה נגמר ואפשר לנוח (רק למשך חודש, אבל אפשר) נכנסתי לחדרי ובמהירות פשטתי את בגדי ונשארתי עם […]
זה הרגיש כיאלו הכל קרה כל-כך מהר. לפני שסיאנטה הבינה מה הולך, זרם המים שיצא מכף ידה כבר תפס בצווארו את הנער מולם והרים אותו באוויר. הנער ניסה להתנגד, האקדח […]
עד כמה שהתקווה הייתה גדולה, אותו יום גורלי עבר במהירות. סיאנטה מצאה את עצמה מארגנת תיק, עומדת לבד בחדר כשהבגדים כבר עליה. כולם קיבלו בגדים כחולים ושחורים. סיאנטה נשארה עם […]
כל יצור בעולם נולד בגלל סיבה יעוד או מטרה שהוא נועד לבצע, לכל אחד מאיתנו יש את הסיבה לקיומנו, אנחנו קיימים כי אנחנו צריכים להשלים משימה, לא תמיד ברור לנו […]
"כן?, את צריכה משהו?" אמרה הילדה שפתחה לי את הדלת, עם שער שחור גלי ונוצץ, גוון עור בהיר שהיה ניראה כאילו היא עשויה מחרסינה, ועיניים ירוקות ונוצצות באור השמש, היא […]
בילדות הייתי חושבת הרבה על המוות, הייתי חושבת למה נשארתי לבד בגלל המוות של מליסה, הייתי חושבת על המוות שלי כל יום שעבר כי לו ידעתי מה יכול לקרות מחר, […]
אני שומעת קול, קול רך ונעים, אני רואה דמות אומדת מולי אני לא רואה את הפנים של הדמות אבל אני מרגישה בטוחה הדמות מלטפת את פניי ואומרת משהו, אני לא […]
"אווווו" האנשים מסביב לשולחן הפוקר קראו למראה זוג האס שהאיש הראה. ג'ון גיחך, זה העולם שלו. הוא לא סתם מת בשבילו. הוא הפך את הקלפים שלו ומראה, פול האוס. האיש […]
בכל תקופה בהיסטוריה של העולם תמיד היו האנשים האלו שבלטו מעל כולם, בני אדם תמיד יכולו ללמוד ולרכוש עוד ידע אבל היו אלו שידעו יותר והיו "מיוחדים יותר" אנשים כמו […]
עברו יומיים מאז שאייס ומארס יצאו לאותה משימה, ועדיין לא חזרו. כמובן שהנערים לא היו מודעים לכך שהם התעקבו והיו בטוחים בכך שקראו להם מן המסדר – אבל סיאנטה ידעה […]
