אלפי תסריטים יוצר מוחו של האדם, העיניים המשוטטות לכל עבר הספיקו לצלם די הרבה נפלאות והתרסקויות. התרחשויות שאינן מוסברות, לעתים יותר טובות. התפרצויות זעם לא בהכרח שליליות, באיזו מציאות שלווה […]
בפרק הזה הבטחתי לספר את החלק האחרון של מידע הרקע עליי, ואכן אני מקיימת: מי זה מר-מאחורי-מחברת, ולמה כיניתי אותו כך? התשובה פה: #שנת 2008, בית ספר ——-, כיתה ב'2 […]
ההתאהבות בדניאל היא אחד הדברים המוזרים ביותר שקרו לי, זאת אומרת- זה לחלוטין הגיוני אחרי שהכרתי אותו, אבל הסיבה הבסיסית מצחיקה ומוזרה, אתחיל בסיפור על הילדות, כיתה ג'. תבינו למה […]
נתחיל בהסבר קצר על הדיכאון שלי- שנובע משיברון הלב הכי כואב שיכול להיות. דמיינו לעצכן ילד עם חיוך מדהים, אבל נראה כאילו הוא נתקע באבולוציה, למרות שעכשיו, שהסתפר, הוא כבר […]
אני יודעת- אתם בטח חושבים שזה עומד להיות סיפור על קיצ'י בליצ'י, יופי טופי ומסטיקים מתוקים מדיי. אז זהו, שלא. ה"אושר גדול!" בכותרת הוא בציניות גמורה, מסוג הדברים שאומר גרשון […]
את חולמת על הים, שקט מלא כרישים. את משתוקקת לגלים, אל האופק המרדים. כשהפחד עוד אוכל מחלחל עמוק עמוק. את שוטפת את העיניים, לעיתים מכבה את המילים. עוד שיר מהנפש […]
מרגיש את החום מטפס במעלה הגוף ועד שהוא מגיע לראש אני כבר מזיע כמו חזיר. פוקח את העיניים ומסתנוור, איפה לעזאזאל שמתי את המשקפי שמש, לוקח זמן למצוא משקפי שמש […]
החיים הם מתנה, יש לדעת לנצל אותה בצורה הנכונה… – – \"אנדרי, מה שלומך היום?\" \"בסדר…\" \"כך זה גם היה אתמול\" \"אני רק… זה… א-אני פשוט בסדר…\" \"מה ראית היום, […]
אוקיי כתבתי. … בטבריה, בערך לפני שבועיים קניתי את הספר ההוא. קראתי את השורות הראשונות ונאנחתי, כל כך מוכרות היו אותן השורות! סגרתי את הספר והחלטתי לחכות מעט, כדי לא […]
אחרי שאמא התחתנה עם אוהד הכל השתנה. הוא היה זאב עם לבוש עור כבשה. במשך חודשים הוא חיזר אחרי אמא שלי. הוא התנהג כמו שכל אישה הייתה רוצה שהגבר שלה […]
הזיכרון הראשון שלי אני בת שנתיים, יושבת על הכיסא הקטן מול דלת הכניסה ושומעת את הצעדים של אבא שלי כשהוא מתרחק משם. שניה לפני שהוא הולך אמא אומרת לו לחבק […]
אני לב שבור עם רגליים תולה תקוות על קולבים רופפים צופה תמיד באהבה של אחרים את טעם האכזבה המתוקה טעמתי הרבה פעמים ביום ההוא ככל שהיה, היתה לי עוד תקווה […]
איך זה ייתכן שהאדמה שעליו אני עומדת , האדמה שאמורה להחזיק אותי יציבה , יכולה לפעמים לקרוס , ולקחת אותי בתור קורבן , בלי שאעשה משהו רע , משהו שמזיק […]
לימדת אותי שהייתי קטנה שלסלוח זה לא דבר רע אלה מלחמה נגד עצמך שאת בעצם סולחת לאויב לימדת אותי שמטעויות לומדים לימדת אותי להגיד תודה שצריך לימדת אותי לעזור לכול […]
היי, מאחד עד עשר, עד כמה אני מוזרה, כאילו, ברמה של תקשיבי-זה-פשוט-הא… ? ובבקשה אל תשקר לי, אתה היית בנאדם הראשון שבטחתי בו אחרי הרבה זמן שיגיד לי את האמת. […]
כתיבה זה כמו התמכרות. בהתחלה כשאתה מזריק אתה מרגיש תחושת התעלות מדהימה, כל כך מדהימה שאתה שואל את עצמך איך לא נסית את זה קודם? האושר שאתה מרגיש גורם לך, […]
השתניתי כי היית צריך אמרתי לה תחזור להיות אתה עצמך היא התחננה אני לא יכול לעשות זאת לחשתי לה ועל פניה זלגה לה דמעה אתה כבר לא מי שרצית השתנת […]
אנחנו הולכים ברחובות הריקים. אתה ואני – אני ואתה. שנינו ביחד מול כל העולם. כמו תמיד. יש שקט, תמיד יש שקט. תמיד יש סערה שמחכה לבוא. בדרך כלל אנחנו לא […]
כבר הרבה זמן שאני מחפשת תשובה. הולכת לכל מקום, תרה אחריה, לא מפספסת נקודה אחת קטנה שבה היא יכולה להיות. כבר הרבה זמן שאני לא מוצאת תשובה. לא משנה מה […]
הוא היה דייג. דייג פשוט שנקלע לאי בודד בעקבות סערה שהתרחשה עמוק בלב ים. הוא לא ידע למה זה קרה דווקא לו, הרי הוא תמיד הסתפק במועט ואף פעם לר […]
שטתי בים המחשבות כבר זמן מה כה סוער ובוגדני הוא בעל שני פרצופים גליו מתנוססים לשחקים ומתנפצים על שוברי הגלים המים נרגעים ודוממים כריצפת זכוכית שבירה עליה, לעולם לא אוכל […]
ביונסה,ביבר,טימברלייק כולם עומדים יחדיו בשורה. אלפי בנות צורחות "הארי סטילס" ו"זאין מאליק" תעשיית המוזיקה אבודה. עם autotune שמוצא את דרכו בכל שורה אפשרית, ויותר מתשעים אחוזים משירי הפופ מדברים על […]
חבורה של ערסים, הלכה לפארק הביאו איתם גם סבל רב. הם הרגו, את ניצול השואה המסכן שישב שם בפינה. ההורים שלהם! הגנו עליהם! אמרו שהם רק תמימים, ילדיהם אבל עוד […]
"מה המטרה שלנו פה?" המחשבה הזו פוקדת את מוחי בכל דקה. אבל במיוחד ב"בית הכלא". המקום הכי שנוא עליי בעולם. אומרים לך איך לחשוב, מה לחשוב, ואז מתפלאים שעוד יצחק […]
את השיער למשוך לאחור, למשוך, למשוך, למשוך. את הקצווה לסדר? לא לסדר. מה עם השבונצים? הם נוראיים! הצבע מעצבן, לא מתאים לגבות. פתאום הוא נראה בהיר, תראו, עם ברק. הריח […]
אני יושבת כאן כשלצדי החברים הכי טובים שלי- הלפטופ האייפון הטלוויזיה כביכול, יש לי גישה לכל אדם שרק ארצה לפנות אליו. אין מגבלות, אין גבולות, אין אנושיות אני מספרת לחברה […]
היי! תראו! אני משייך את עצמי לתווית. "היפסטר", "אימו" בסוף הכל בולשיט. "לא יודע למה, זה פשוט כיף". כמה פוזה אפשר להכניס בדבר אחד? לא מרשים אף אחד, לא מייחד […]
הו. משב הרוח הנעים. שאון כנפי המטוס חותכים את האוויר. מבטי מופנה למעלה, אל הגבולות האינסופיים של הרקיעים, גבולות האדם, ההיגיון הבריא, מחסום החלומות. מעולם לא הפסקתי לחלום, איך אוכל? […]
הולך, ולא רואה לאן הולך, וחולף מולן, מול המראות, ובהן דמותי הוורודה דמותי, שמקבלת אהדה הדמות, של האדם שתמיד רציתי להיות שחווה את החיים, שתמיד רציתי לחוות רואה חיוכים וצחוק […]
פתאום זה הכה בי, כאן, בשיעור חסר משמעות של מתמטיקה , עם סדרות והנדסה במרחב. בזמן שהמורה ברברה על סדרות. ניסיתי להקשיב. באמת שניסיתי. אבל באותה השנייה ששמעתי אותה אומרת […]
