כשיצאתי מרחמה של אימי, היא הסתכלה עליי בחיוך קצת זדוני. "הילד הזה יגדל להיות עורך דין." חשבה לעצמה במוחה המקובע. הדבר היחיד שלו היא שכחה לצפות, הוא שלא קרה מה […]
חיים רק פעמיים/ישראל שמאי " כמו שיום שעבר כראוי מביא לילה של שינה טובה, כך גם חיים שנוצלו כראוי מביאים מוות טוב". (לאונרדו דה וינצ'י) *** הזקן שכב במיטתו. נמוך […]
חושב בראשי על גני עדן וורודים עם עצי דובדבן שלא פוסקים מלפרוח נחשים מכונפים מדברים ושמש שממשיכה לעולמי עד לזרוח שולח לך את מחשבותיי על פני ים בבקבוק רום חתום […]
היום אני באה ממקום של להסביר מי אני, למרות שזה כל כך קשה. אני לא הבחורה המושלמת שכל גבר חולם עליה. אני הבחורה החמודה שתמיד נמצאת לידה. אני לא הבחורה […]
היא חייכה בעונג כשמשב הרוח הקריר הצליף בעורה הבהיר וצחקה בערגה כשטיפות גשם הרטיבו את שערה. הבטתי בה כשהיא מאושרת ומחייכת ורק עיניה ריקות מרגש. היא חייכה חיוך ענק כשהביטה […]
ארץ הילדים –ארץ המראות זה הוא סיפור לילדים ולאלה שברוחם נשארו ילדים, זה סיפור על ילדות יפה שמתרחש בארץ בה כולם ילדים, סיפור על ארץ שמלאה במראות ובהם מביטים ילדים.. […]
"מה שאתה מקבל מלהשיג את המטרות שלך הוא לא חשוב כמו מה שאתה הופך להיות מלהשיג את המטרות שלך." – הנרי דייוויד תורו- קילומטרים מכאן ועד לשמיים הכהים כאפלה ובהם […]
"חלאס עם הרחמים העצמיים האלו שלך, נקבה מזדיינת" אלה נושפת מהסיגריה שלה בכבדות, "זה שאת כולך שריר אחד גדול לא אומר שאני לא יכולה להישבר." ליאה אומרת בקול רם , […]
זוכרת את הערב ההוא? אחרי שטיילנו כל היום כששכבנו על הדשא והבטנו בעננים ואז בכוכבים זה היה ביום ההולדת ה-87 של סבתא שלך אכלנו במסעדה את הזמנת פסטה ואני הזמנתי […]
צפיתי בה פוסעת ברחוב מולי ביתי כמעט כול יום, בדרכה לבית הספר, שיערה השחור הארוך פרוע על כתפיה, התיק על כתפיה ועורה החיוור כמעט נוצץ על פני אור השמש. היו […]
//זה אירע באחת מלילותיי הבתוליים, יצאתי עם לַקִי כלבתי לשחק בגינה אחרי שעות ארוכות ובלתי פוסקות של נביחותיה בבית. ישבתי על אותו ספסל נידח ממול לביתי והבחנתי בו. הבחנתי בו […]
הכרנו חודשיים, אבל דיברנו רק שבוע אחד. אמרת לי שאת רוצה לבוא לישון אצלי. הסכמתי מיד, בלי לחשוב פעמיים. אמרתי לך שאני אאסוף אותך מהתחנה המרכזית מיד בסיום המשחק, ומשם […]
מכירים את זה שציפיתם למשהו שלא קרה? היום בבית הספר שלי היינו צריכים לבחור לאיזו התנדבות אנחנו הולכים, דבר שדיי תלוי בהצלחה שלנו בבגרות – אולי רובכם מכירים את זה […]
דלת הבית נפתחה, היא הגיחה מעברה ופסעה בדרכה אל חצר הבית. השמש החמה ליטפה את עורה הבהיר והחלק. עיניה הבהירות נצצו משמחה ותום, האושר קרן ממנה. היא הייתה כה שלווה […]
הוא הביט במראה, מולו נעמד אדם צנום, כפוף קומה, קירח וחיוור כסיד. הוא השתעל שיעול גדוש בליחה ורוקק הישר אל הרצפה. כבר לא עניין אותו עוד עניין ניקיון הבית, הוא […]
מאוחר בלילה, אחרי שכולם נרדמים. אני יושבת על הגג, מביטה בכוכבים. מאוחר בלילה, בחדרי, אני חולמת על שדים ומלאכים. עברו ימים, עברו שנים, השדים עדיין כאן. עברו ימים, עברו שנים, […]
הרגע בו עיניהם נפגשו לראשונה הרגיש ממש כמו שסיפרו בסיפורים. עיניו חדרו אל תוך גופה והיא הרגישה ברעד בכל עצם וגיד בגופה. הוא לא התעכב ונמשך גם הוא לאותה ההרגשה; […]
"אמא? את שומעת אותי אמא? עיניה ניסו לראות דרך הערפל שכיסה אותן, אך כל מה שראתה הייתה דמות מטושטשת. היא הניעה את שפתיה אבל לא הצליחה להוציא שום קול. "ילד […]
אני יושבת…כפופה ומותשת… ליד מד המשקל המתועב…בעל המחוג האדום….והמספרים הבולטים…שלא יוצאים לי מהראש. 40…40…40…המספרים מהדהדים בראשי…מסרבים לצאת ממערבולת המחשבות המטורפת שלא מפסיקה לחנוק אותי…אני קמה…לוקחת את קופסת הכדורים הלבנים…והולכת לכיוון […]
כל החיים התייחסו אליה יותר ולא הבנתי מה יותר חשוב בה ממני. היא תמיד הייתה מקבלת בקבוק ראשונה ואני שנייה, חשבתי שזה לפי ימים אבל זה היה כל שנים עד […]
זוכר עדיין איך שנינו רצנו עד עוצר נשימה בילדותינו, כשבערה עוד הנפש התמימה, בעניינו כוכבים נצצו, הייתה בנו הרכות בליבנו פתיחות, לא הייתה אז הסתבכות. בגשם רצנו בחוסר פחד מהתקררות […]
יושבת אני על גג הבניין, יושבת וחושבת. הנוף מסביב עוצר נשימה, אנשים מתהלכים באושר. אני יושבת עם דמעות בעיניים הזמן לא עוצר, הימים מתחלפים, אנשים מתהלכים מאושרים. אני יושבת על […]
אנשים הולכים, אנשים באים. שקרים מתחלפים, אנשים חדשים. פחד, אמון, אכזבה וכאב, שאותי שוברים. עולם לא ידוע, שדים אדומים, אין סוף של פחד, ושקרים על גבי שקרים. אנשים אנשים, בלי […]
בלילות אני עוד יכול לשמוע אותה נושמת. שיערה לבן כפנינה,עורה לבן כשלג, היא היתה כל-כך יפה. מי היה מאמין שנהפכה למפלצת?, קלרה שמה. היא אהבה אותי,אני יודע, אך איך יכול […]
התעוררתי בחדר לא מוכר, ציפצוף חרישי של מכונות מסביבי נתן לי אינדקציה שאני בבית חולים. כשעיני התרגלו לאור המסנוור שבקע מנורות הפלורסנט בתיקרה הבנתי שהחדר לבן לחלוטין, המיטה עליה שכבתי […]
טיק וטק, טיק וטק. כל הזמן… טיק וטק. לא שומעת דבר חוץ מזה… רק טיק וטק, טיק וטק, טיק וטק… רק טיק וטק. איזה שעון קטן ומעצבן, לא? כל הזמן […]
לפני שכף רגלנו נגעה בארץ, ולפני שהציפור הראשונה צייצה בקול נעים. לפני שהצמח הראשון גידל עלים וצמח לגובה, רק שממה ואפלה גדלו בעולמנו. העולם היה חשוך, אפל, ונשלט אך ורק […]
"כשלא סיפרת לי שקשה לך, זה עשה אותי קשה לעצמי, כי לא ידעתי איך לעזור. כעסתי עלייך ועל איך שאתה כועס על עצמך בלי להגיד דבר, הלכת לאיבוד בחולות זרים […]
