אביטל שכבה על מיטתה במשך שעות ארוכות. היא לא הבינה איך כל השנים האלה דודתה מיכל לא סיפרה כלום. למה היא ידעה על זה רק עכשיו? כל הזמן היא גדלה […]
לפעמים כל מה שאנחנו מצליחים לראות זה מה שאין לפעמים ההסתכלות הזאת הדרך חיים הזאת היא כל מה שיש אבל זה לא נכון כי יש לנו הרבה אפשרויות ויש לנו […]
אני טובעת. ביום שישי בערב, כשהדממה כמעט ירדה והיקום נרפה, היינו בחדר שלך, אתה ישבת על המיטה וקראת ספר, ואני ישבתי על הרצפה, ליד הפטיפון שתקליט שקט ואיטי התנגן בו, […]
אני חייתי אלף חיים. הייתי אלף דמויות שונות. חוויתי אלף חוויות. והכל דרך המילים אני יצרתי חיים שלמים על דף משבצות אני התאהבתי על פנקס שורות אדום אני הרגתי על […]
אזהרה! כאן בונים זה השלט שאציב בפתח ללב שלי שלט גדול ואדום כן! איש לא יוכל לפספס! אתחיל בשכבה הראשונה; לבנים מחוספסות, שכבה של תבן, אולי שתיים, וחוזר חלילה. כן, […]
ישבתי סביב שולחן אביר מלא בשתייה חריפה, מתוקה והמון סוגי סלטים. על ידי ישב גיא, שמשרת איתי יחד וממולי ישב נתי. לבוש בחליפה שחורה ואלגנטית כשמבטו נח בעיניי השחורות. הבעתו […]
הרגשתי רפרוף קל על שפתי, אשר הרגיש כמעט כמו נשיקת פרידה, אך יכול להיות שרק דמיינתי זאת. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אך לאחרונה דמיינתי דברים רבים, אם כי כנראה […]
נ.מ.רפאל התעוררתי כאשר בר ואני נמצאים בחיבוק היא ככ יפה כשהיא ישנה היא מזכירה לי נורא את מלני אחותי שמתה… ניזכרתי בערב של אתמול המילים נדדו לי בראש "אתה יותר […]
"אני לא יודע איך אני יכול לומר לכם את זה יותר ברור." אמרתי ונעמדתי "נחמד מצדכם להציע אבל לא תודה-ה-ה-ה-ה". התיישבתי חזרה בכיסא המתכת שמוסמר לרצפה. הסוכן בחליפה הכחולה שעמד […]
אבא אומר שאמא לא פה. זה מה שהוא אומר כל פעם. \"איפה אמא?\" \"לא פה.\" \"איפה אמא?\" \"לא פה.\" \"איפה אמא?!\" \"לא פה.\" זה אולי בגלל שאני מתבגרת או אולי […]
אני רץ אליה. לא יודע למה בכלל. אולי כל החיים אתה סובל בשביל רגעים כאלו שהכול מסתדר בהם. ולרגע, הכול שווה את זה. כל הסבל שעברת בחיים האלו שווה את […]
אני כותבת בידיעה שיום אחד אני אגמר, אהפוך כמו מיליונים לפני לעפר. אני הולכת בשביל בידיעה שיום אחד הוא ייגמר, יהפוך כמו מיליוני שבילים לפניו לדרך ראשית, דרך סתמית, שתוביל […]
אני במלחמה. המלחמה לא נגמרת. אין שם צבאות וכלי נשק… אני נלחם בעצמי, עם גיבוב של מילים במחברת. כמו בפורים, אני עטוף מסכות. זהויות שונות… אני לא מוצא את עצמי. […]
פרק אחרון למרתון- קאי: אני מתלבט בין נדב ליותם לנתנאל מור: אני אומרת נתנאל קאי: מה קורה נתנאל סמית' הקטן? אמרתי וצחקנו ביחד בשעה ארבע הגענו הביתה שמנו את נתנאל […]
מרתון 5\4 נקודת מבט מור: קמתי בשעה שמונה ונזכרתי שיש לי רופא קאי כמובן נחר אז הלכתי להעיר אותו וכמו תמיד עשר דקות עד שהוא קם כשזה קרה והוא קם […]
מרתון 5\3 אביתר: את לא אוכלת פה את אוכלת למטה. אמר רציני לי: אני לא יכולה לרדת כואב לי הגב אביתר: אני יעשה לך אחרי האוכל מסאז' אבל את חייבת […]
מרתון 5\2 אביתר: מאמי מה קרה? לי: בא לי להקיא. סיימתי להגיד והוא שוב פעם ליטף את הבטן והתחיל לדבר: חיים של אבא אמא עכשיו סיימה לאכול זב בשבילך אתה […]
מרתון 5\1 לי: נו תביא לי לנהוג!!! אמרתי מיואשת אביתר: תרגיעי את הדיבור שלך, את יודעת טוב מאוד שאת לא יכולה לנהוג די עם השטויות. צעק עם דאגה בקולו. במשך […]
היי לכולם! זה משתמש ישן, אבל מעולם לא העליתי פה סיפורים. עיינתי באתר וראיתי שיש המון סיפורים טובים בלי תגובות בכלל. אני, אישית, מעלה סיפורים או קטעים כדי לקבל ביקורות […]
"איזה בית חולים הקרוב יש הרבה בתי חולים" ענה הנהג המזדיין. "הכי קרוב שיש" עניתי בעצבים. "מה הלחץ אתה חולה?" אמר והתחיל ליסוע, מה ניראלו?. "אמא ש'ך חולה" צעקתי עליו. […]
זה די מצחיק מה שקורה פה. אני בבית, חופש מהפנימיה, אמורה הכי לשמוח בעולם. יש לי את כל הנוחיות שלי. יש לי את המיטה שלי, האוכל של הבית, המחשב שלי, […]
הסתכלתי על השמיים וכבר לא ידעתי מה לעשות. הייתי מתחיל ללכת אבל זה כבר נראה מגוחך. כל פעולת ההליכה הבטלה הזאת. בשביל מה?. האם זה משנה?. האם נידונתי כל חיי […]
זה היה סתם יום נורמלי ונוראי לגמרי. האמת, מעולם לא צפיתי שדבר כזה יקרה. טוב מי היה מצפה, מי היה חושב שסופה שהתחילה כמשב רוח נעים בחייך הדי יבשים תפעור […]
השעה הייתה 12 בלילה.. לא ממש רציתי להמשיך את השיחה. "איך.. קוראים לך?" שאלתי בקול רועד וצרוד מבכי. היה שתיקה של דקה.. "איך קוראים לך?" הרמתי את קולי. "רזיאל" הוא […]
רצתי לקחת את היומן, תפסתי אותו והתחלתי לרוץ אל מייק, שהסתכל עלי בחיוך. רצנו אל המסדרון, ראיתי בסוף המסדרון את המדרגות לחדר של ההורים, אבל לרוע מזלנו בזמן שרצנו אל […]
פירמידות מידות ענק יש להן לפירמידות כמו שלוש פרימודונות הן ניצבות שם אחת ליד השניה האחת ממש גדולה כמו הר שעלה לגדולה, האמצעית בינונית כמו גבעה איתנה והשלישית הקטנה גם […]
~בן~ פרצתי את הדלת, לא היתה לי ברירה אחרת. "סע'מק" צעקתי כשהדלת נפרצה, המנעול עף בדיוק על היד שלה. היא ניפצעה, ואני כמו מטומטם לא עזרתי לה. רציתי אבל מנעתי […]
הנשימה משרכת דרכה אל האף, מדשדשת בלב. והוא,סמוק ונבוך ,כילד ננזף, מפעם בכאב. העיניים חונקות את הדמע, הגרון מחנק הצריבה, ואזנייה, מנותקות מכל שמע, שומעות שוב אותות עזיבה. את הנשימה […]
