וגם כשלא היה לו עוד כוח, הוא העניק לה את חסדיו. היה חופף את שערה, מתיר את הקשרים, מסבן את גופה הלבן-זהוב, ומשכיב אותה לישון על מצעים נקיים שהיו מאווררים […]
זהו. נגמרה החופשה שחיכינו לה כל השנה. הגיע הזמן להיכנס עם המזוודות הביתה, לפרוק את הוויברטור, הטמפונים, המגבות, המטליות הלחות, האיפור חזרה לשולחן האיפור, והתחתונים לסלסלת התחתונים. ערב בחוץ. נדמה […]
ערב. אני נכנס למקום הקעקועים ומישהו פונה אליי מעבר לדלפק. כמה עולה קעקוע? אני שואל. תלוי איזה קעקוע, הוא אומר, תלוי איזה גודל. יש ממה לבחור? אני שואל. הוא מחווה […]
מילים הורגות. מילים ישנות. מילים שקריות. מילים מכאיבות. מילים שורטות. מילים שופטות. מילים מאשימות. מילים מאכזבות. מילים , מילים , מילים, שק של סכינים. תמצאי את המילה שתחזק אותך מבפנים.
– "בוא רגע", יעל קראה לי מהסלון – "מה יש מה קרה?" – "בוא תראה." בטלוויזיה הקרינו את התוכנית הרפואית. המנחה הציגה רופא בכיר מבית חולים גדול. אדם מרשים, בלורית […]
המקומות שבהם היא והמאהב שלה בילו ביוון-אתונה לפני שחזרו לגור ברחובות-עיר בישראל: מתחם האקרופוליס האתר המפורסם ביותר באתונה הוא כמובן, האקרופוליס שפירושו – העיר העליונה. אקרופוליס זה שם כולל לכל […]
הזכרה: אז חלמתי חלום ואז קמתי, לפתע ראיתי שחור ומעורפל והתעלפתי התעוררתי בבית החולים עם אימי, הרופאה "הדס" נכנסה ואימי הייתה צריכה לצאת הדס בדקה לי את פעימות הלב עם […]
הקדמה: אז אבא שלי קרא את השיר שכתבתי באתר על השואה "יש עוד סיבה לדאגה?", והחליט שהוא רוצה שאכתוב לו שיר. שאלתי אותו "אני לא יכולה לכתוב לך סתם שיר, […]
שמעתי את הנשימות שלי… הן היו קצרות… הלב שלי דפק… הכל סביבי קפא… עד שלפתע… משהו צץ… משהו גדול… משהו מפחיד משהו… "אוליביה קומי!" אימי צעקה לי מהמטבח "קמה!" צעקתי […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
כי את חושבת שהכל תמיד סובב סביבך ואנ'לא מבין שבמקום אני דורך את לא מבינה שאנ'לא אמשיך כי אם את לא רוצה, אז לא צריך כי את סתם ילדה קטנה […]
זה שיר כחול, שיר די קצר, והסיבה שכתבתי אותו היא בשביל שתוכל לחשוב עלי מחר. בגלל שהצבע הכחול, הוא זה שאהוב עליך, אז כתבתי שיר, כי ההרים שמסביבך כחולים, והשמים […]
אימא, למה הנחלים ממשיכים לים? והים לא מתמלא הפלא שוב חומק מהידיים, והשקט חודר למטבח בינתיים, אנחנו כבר שנתיים במין מערבולת של רגשות מעורבים למה אנשים לא קרובים לא מבינים […]
התחלתי לכתוב ב2019, ממש עם הסגר הראשון. היום, ספרתי, ויותר מחצי מהכתיבות שלי עוסקות באותו הנושא: שואה. זה כמעט נשמע אבסורד שילד בגיל ההתבגרות מעדיף לכתוב על שואה מאשר על […]
שישה מיליון שרק הם יודעים, את כל הצרחות את כל העינויים. את כל הכאב, את כל העלומים, שישה מיליון שבשמיים שותקים. שישה מיליון שרק הן זוכרות. את כל הגיבורים, את […]
הרוע, הכאב העצב, השנאה לדעת שזה קרה יש עוד סיבה לדאגה? וכל העדויות וכל התמונות וכל הניצולים עם זכרונות רעים זה קרה, השואה מנסה להרחיק ת'מחשבות הרעות מראשי הן לא […]
בוקר אחד אני קמה, ומגלה שאני מרגישה טוב. לוקח לי זמן להבין שאני לא מרגישה כאילו משהו חוסם לי את האוויר. כבר לא מרגישה כאילו אבן גדולה יושבת לי בגוף, […]
הלילה הזה את שוב לא לבד. למרות שהוא מחבק אותך, את בצד. חולמת על שחרור, כאילו זה מאוד ברור. שחרור מהידיים שלו, מהמגע. למרות שזה עושה לך טוב בנשמה. ערב […]
אני לא יודעת אני לא יודעת כמה עוד בכאב אפשר לגעת? אני באמת לא יודעת… ואני מנסה בכל כוחי, אני מנסה עם כל מה שאני. עוצרת את נשימתי. ואני לא […]
יש אנשים כמו הרים, עומדים גבוהה, נישאים. יציבים, בטוחים ויודעים. שנים שהם שם, ההרים. וכלום לא מזיז, ולא מפרק.. רק ההתפוררות היא דקה, קטנה ונעלמת. כמעט ולא מרגישים. ואני כמו […]
סמואל נכנס למרפאה מכונס בתוך עצמו, הוריד אוזניה אחת ופנה למזכירה, "סמואל." "אוי סמואל בוקר טוב הנה הלו"ז שלך מתחילים בשעה תשע עם קבוצת פתיחת שבוע, יש פה שולחנות עם […]
"אני מאוד מעריכה את ההחלטה שלכם." יעל עמדה מול שני המדריכים, נראית עייפה. "עברתי על התיק הרפואי שלו והוא חייב מסגרת תומכת." יהודה פתח תיק מסמכים והוציא דף, הראה אותו […]
לא פעם ולא פעמיים נאמר עליי ש"אני המקבילה הנשית של הגבר הדוש". קראו לי גם "חסרת רגשות" ואפילו אמרו שהלב שלי עשוי מקרח ואבנים. לא היה לי איכפת מהתארים האלו. […]
אם שאלתם איך דמיינתי אהבה? אז זאת התשובה: אתה כבר לא יודע מה שקר ומה אמת. ואם היא לא לידך אתה מרגיש סוג של מת. אתה הולך לאיבוד כל פעם […]
פעם… הרגתי מישהי פעם, הרגשתי איך הלב שלה נדם. הרגתי מישהי פעם. היא הייתה תמימה ומבטה היה חם. היא רצתה ללכת רחוק, ללכת לים. הרגתי מישהי פעם, היא איבדה הרבה […]
המחשבה הזאת שסיימתי לקוות, לא מפסיקה להדוף. והבדידות שמלווה את חיי, אינה בת חלוף. אולי יש אנשים שלעולם כבר לא יזכו לאהוב….
זאת לא אני – איריס לוי פתיח 1 צפירות האמבולנס נשמעו באישון הלילה השעה הייתה קרובה לשלוש בבוקר על האלונקה שכבה בחורה צעירה ויפה כבת 26 מחוסרת הכרה שהייתה מחוברת […]
האביר חזר אל אנשי הטיילת. בכיס מעילו היה פנקס קטן שבו תיעד את כל המקומות שבהם חיפש עד כה. הם לא היו רבים, אך עבר רק שבוע מאז שירד בתחנת […]
אפילוג "נועה? נועה. נועה!" "הא?" "אל תעשי לי 'הא?' נו באמת." "מה אתה רוצה, גיא?" "זה מיכאל." "מה איתו?" "הוא עזב." "עזב?" "כן. עזב. הלך. גון. דירה ריקה. משאית הובלות. […]
אוהב, לא אוהב אוהב, לא אוהב חמש שנים ועלי הכותרת עדיין לא נגמרו
