בעודי כותב ברגעים אלה ממש, מחשבותיי מרחיקות לכת, רחוק רחוק מכאן, מעיר הבה"דים, ולמען האמת מהיבשת, הזמן והמרחב הזה. במהלך השנים האחרונות טיפחתי בהתמדה את המרחב הזה. למדתי לתת לו […]
מה רבים הם מסיחי הדעת, המבלים ומבזבזים הזמן. קם בבוקר, כבר שמשי שוקעת. שוב חלף עוד יום, לא יאומן. והזמן חולף. עובר עוד יום. לא נשאר לי זמן ולא מקום. […]
איזה סיגריה אתה מביא לי? אני לא אוהב את הסיגריה הזאת, יש לה טעם של חרא. תביא לי קאמל, קשה? מה יקר, יותר זול מאחותך. אני לקחתי אותך על הידיים […]
יש ימים בהן אנחנו אמורים לשמוח. יש רגעים בהם אנחנו באמת מאושרים. יש שנים בהם אנחנו מחפשים את עצמנו. ויש רק רגעים בודדים בהם אנחנו מרגישים שבאמת מצאנו. יש שבועות […]
חושך. אדיסון לא היה יותר. הזמן לא היה קיים. לפתע נאד של אור עלה וריצד מול אדיסון ״מי אני?״ חשב לעצמו. האור קרא לו ואדיסון הושיט את ידו והאור התמוגג […]
עמוק מאת ניסו עמוק בתוך ליבי ישנה נקודה. במרכז עומדת, עצובה בודדה. ממתינה ליום,לו תכיר תודה. שישלח, היד שתדע להרעידה. עמוק בתוכי ישנה נשמה אוהבת. כנסי לתוכה, חושי אש שלהבת. […]
גם הפעם זה הסתיים. לא דמעתי דמעה אחת, אבל הכנתי צלחת ענקית של פנקייקס בננה. תוך כדי שאני מועכת את הבננה חשבתי לעצמי כמה מביכים אנחנו יכולים להיות כשאנו חווים […]
מנהרת הזמן מאת ניסו התעוררתי. נרגש, כולי נסער. מחלום מתוק, דבש ניגר. גלשתי לי אל זמן עבר. לתקופה שהייתה לי בלורית שיער נער ביישן,חתיך מלא חן כל נערה שקקה שאומר […]
נטלי מאת ניסו הכרתיה באקראי, הצצתי ונפעמתי. ספק אישה, ספק מלאך, נדהמתי. כסא גלגלים ישבה,לא הבנתי רוגע, שלווה, חן ועדנה מקרינה הילת מלאכים, לראשה מרחפת. באור וזוהר, סביבתה שוטפת. בחום, […]
יום ו, 12:41 בצהריי היום. לפני כמה דקות בודדות, שני אנשים בעלי יכולת שליטה עצמית בינונית לחלוטין ומחשבה רציונלית והגיונית, עזבו את ביתי והחליטו לנסוע חזרה לביתם ולעצור את השיגעון […]
רוצה אני רוצה, רוצה אני רוצה בלי בושה מילה קדושה לא בשפת בת אל נכר כי אם בשפתי שלי והיא תבוא ותאיר חורבות נוגות כזוהר הרקיע בהן יצמח חלום והוא […]
לא מאמין מאת ניסו לא מאמין בעשרת הדברות. שנתנו לפני אלפי דורות. לא מאמין לחכמי הדורות. שמנסים להחזירנו למקורות. עשר דברות נתנו לעם הנבחר. משה רבנו ברדתו מן ההר. כבר […]
אני יודעת שפעם הרגשתי שמגיע לי הכל אני יודעת שהסתמכתי עליך שתהיה ותקשיב לכל מה שיש לי לשפוך אני יודעת שהצלחתי להיות גרסה מאוד שמחה של עצמי ,אבל גם קצת […]
כמו אוטובוס, בלי תחנה לעצור בה. כמו עיפרון מחודד, אך אין שום יד שתכתוב בעזרתה. כמו בלון עם נקב זעיר, שמתרוקן עוד ועוד. כמו שיער, אך אין מי שיסרק אותו. […]
בית 1- למה השקט הזה זר לך? למה את פוקדת על כולם לשתוק שמנסים רק לייעץ לטובתך? בית 2- תפרחי, תתאהבי, מול הצל הפרטי שלך אל תסתובבי, תנסי את מזלך […]
הברירה הטבעית מאת ניסו שמש שקעה, ערב ירד בחדרו הצר, יושב לבד נרות דולקים, אורות עמומים חושב, כיצד חלפו ימים בראי מסתכל, מעיף מבט מתבונן, והלב נצבט עיניים ליאות, פנים […]
אישה יפה מאת ניסו בשביל גן עדן, פוסעת פרחים לראשך, מקלעת מלאכים סביב,עץ הדעת אלוהים משגיח, לא לגעת גופך ענוג, אישה יפה עורך רך. משי, קטיפה בטנך שיש, חטובה,חשופה מחשבה […]
איך חלפו השנים מאת ניסו שפת הים,רוח בריזה נושבת. על ספסל בטיילת, ידי את ידה אוחזת. תוהה,על מה היא חושבת. תקופת הנעורים, חוויות מעלים. זיכרונות עולים,גלי חום מציפים. בהתלהבות זה […]
יש לי חבר – הוא יכעס עלי אם יראה שאני אומר זאת, אבל הוא, basically, מושלם. הוא חכם ממש. אני חושב שלקרוא לו גאון לא תהיה הגזמה. הוא מושך ברמות, […]
בית 1- אל תאטמי אוזניים, יש דברים יפים לראות אל תפקחי עיניים כדי לחכות ליפות המציאות אל תנתקי ידיים כדי שאוכל איתך להיות. בית 2- אל תסגרי את השמיים הם […]
אני קורע את הדפים והאדמה רועדת תחת רגליי חוסר היציבות מורט את שיערותיי אני מתחיל מחדש מיישר את הקווים, מייצב את המדפים ושוב, נופל מגדל הקלפים אין לי בטון ליצוק […]
Potency – "Come a minute", Yael called from the living room. – "Why, what's the matter"? – "Come and see". They showed the medical program on the set. The host […]
♥ספיר♥ אני שונאת בקרים, אני לא הצלחתי להתרגל לאף אחד מהם. התכבלתי בשמיכה וסירבתי לקום מהמיטה. לאחר דקות אחדות, השעון בפלאפון לא הפסיק לנקר לי בראש. השעה שבע בדיוק, אני […]
גרמתי לה להרגיש מיוחדת. יושבת בשירותים ברגליים פשוקות ולא מפסיקה לעשן סיגריות. הניחוח שאמרתי לה שהוא מתוק מתפשט בכל הדירה. אז היא מחרבנת בצרורות קצרים כמו מכונת ירייה תקועה, ועושה […]
אחרי חמש דקות יצאתי אל חברי שחיכו לי בחוץ. בשנייה שיצאתי שלושתם קפצו עליי ובילגנו לי את השיער כשחיככו את ידיהם בראשי בהתלהבות והרימו אותי בחיבוק. נועם שם את היד […]
היום הגדול הגיע וכדי להפוך אותו למעניין יותר, נועם, עמית ותורן החליטו להתחפש. הגענו למסעדה והתישבתי בשולחן. נועם, עמית ותורן, המלובשים בבגדים רגילים, מסכה וכובע כדי להשתלב ולא למשוך צומת […]
שמי אלתייפ, רוב האנשים אומרים שהשם שלי מוזר, שקשה לזכור אותו ולכן תמיד קוראים לי בשם דוד, זה השם שאמא שלי נתנה לי כשעלינו לארץ מתאילנד. חבר שלי עמית הוא […]
את היום הראשון שלה איתו היא לא תשכח נפגשו על הרכבת לצפון הקרון היה ריק מכל אדם וקצת מוזנח והיא עדיין התיישבה לידו ברגע קצר, כמו אשליה הכל נהיה פתאום […]
אל תיגע בי במילים, אני לא רוצה להישאר, יש דברים שאותם צריך לשכוח, במקום לתת להם מקום . זה כואב כשאתה אוחז בי, ואני לא רוצה יותר סימנים כחולים. אל […]
