על שפת האגם אפשר לראות את השתקפות עיניי הכחולות אני רואה בבבואה אותי. האם אותו אני? מי עיוור כי אם אני לראות את הטוב שבך ומי סומא כי אם נפשי […]
הגעתי למסקנה שכל העולם שלנו מורכב ממערכת מקולקלת אפילו עננים הדבר הכי ראשוני הכי חזק הכי איתן בטבע בין הדברים הבודדים שהאדם לא קלקל אפילו ענן זוהי מערכת מקולקלת קבוצה […]
אני כלי קטן כלי קטן ולא מכוון בתוך תזמורת גדולה שעושה המון רעש בהרמוניה גדולה אני בובת אצבע קטנה בתוך תיאטרון חוטים אבל החוטים קרועים אני לא יכולה לזוז אני […]
קשת סהר הנמתחת תארה חיוור דך בשחור מעל הארץ ולבד באין כוכב אחד חיציה הלא מטה הלא אליי הלא עד שאול לומר כי לא אור. מה אומר לך בעת כהה […]
*טרומפי ו-ז'בו* הם מזדקפים, כל החיילים, פורצים את הדלתות ויוצאים החוצה אל שדות המרעה. שם הם לוקחים פרה שלמה ושמים אותה בתוך מדורה. אח"כ הם אוכלים עם חומוס, חמוצים וחריף. […]
קורן קילל בלבו כשהרוח הקפואה הכתה בו, מטיחה בפניו טיפות גשם גדולות ורטובות. כמובן שהוא לא חשב אפילו לקחת את הז'קט שלו, למה שהוא יחשוב בכלל לפני שהוא שוב הורס […]
סימן או סתם נס קטן מאיזו יישות או זר כזה שמנסח כללי מוסר שמנחית חוקים של אסור ומותר ואין לומר שמו כמו בספר פנטזיה קפריזות מוות מהיום למחר והוא רחום […]
אני שם לא בטוחה אם עדיין קיימת לא בטוחה שהתבגרתי לא יודעת אם הבנתי או לא הבנתי הפסקת לחלום על רגלי הרקדנית התחלתי לקוות לכתיבה היומיומית לנשק רכבות שדים לבנות […]
לפעמים קשה להתבונן במראה. להסתכל זה קל, לעמוד מול המראה ולהכיר בנוכחות הבבואה שלך. את כאן. אני כאן. להתבונן – לבחון את החצ'קון שצמח לך בקצה הימני של הסנטר אחרי […]
*הגיטריסט של נירוונה* הוא עמד בחדר המוזנח והחם, האוויר חנוק. השמש הכתה על הגג והדלת הייתה פתוחה. רצועות של איזה חומר שנשפך שם מזמן היו צרובות על הדלת מבחוץ. בחלק […]
על הריצפה הקרה משתוללת ילדה מתוקה אישה מבולבלת משחק מירמור משחק איפור לחבר ההוא שחייב ביקור הוא שהשארת בבית שבור מתי מתי נזכרת זה לא ברור כשחיפשת את עצמך ברפת […]
בחדר הזה קרה הכל מהדבר הכי קטן להכי גדול נצחונות, כשלונות שבירת לבבות הורדת כל החומות הבגדים. הזכרונות ישבו בפינות בחיבוק ידיים עם עצמם שנים. ולא פותחים פצע שהגליד אבל […]
פקמן הרים את הראש מהשולחן וכמו שתיאמו מראש, מייד הפעיל את הסטופר בשעון שלו. "פיצה!" הוא קרא בשמחה. מאיה לא התעכבה וקמה גם היא. "מה קרה להם?" היא שאלה בין […]
האווירה לא ממש השתפרה בשבוע שאחרי זה. דור נזכר פתאום בכמה שהוא כועס על אחיו ובלי שום דבר שיסיח את דעתו, הוא פשוט שקע בזה. פקמן כעס על מאיה שהכריחה […]
בית 1- למה נתת לי לטבוע במיים העמוקים, אמרת שאנחנו רק נתקעים בקשר הזה אף אחד לא מתקדם. פיזמון- תעזוב אותי, אני רצה לבד במירוץ אני היחידה שמעדיפה עם עצמי […]
נחרוותי לגלות היום כמה אני מושפעת מחיצוניות. רבת המעלה שאני. בעצם רדודה כמו בריכת ילדים. כשהוא מתקדם לעברי ואני מפסיקה לרגע לנשום. כמה שהוא חתיך! כמה שהוא יפה! כמה שהוא […]
הם היו זוג אוהבים שישבו על צלע הר בנופים ירוקים אנסופיים. היא שאלה אותו חרישית לאחר דממה ארוכה, "למה אתה אוהב אותי?" הם המשיכו לשתוק. הוא לא ענה, הסתכל על […]
בית 1- אלוקיי עשה איתי חסד קבל את תפילתי הקטנה על אף שנפשי עירומה וחשופה מלפניך, אב הרחמן, פתח את ידך הרחבה והנאמנה תשאני במרכבת זהב שתובילני אל פמליית מלאכייך […]
בא לי לברוח, רחוק, לשבת בנקודה הכי גבוהה על איזה רכס במדבר, קרוב לאלוהים , בא לי לשבת, להסתכל מלמעלה, רק אני, לבד, בלי אף אחד שיעיר, או יגרום לי […]
סליחה, אני רק שאלה למה תמיד זה מגיע בלילות למה תמיד אני ממשיכה להיות הפראיירית הזאת שנותנת לכולם את המפתח לפעמון הדאגות ולדלת הרגשות ואז נשכבת כמו שטיח ארוך ונותנת […]
בית 1: יום אחד עובר, את לא מאושרת עוד גשם בחוץ ואת לא מאפשרת לעצמך לשכוח הזיכרון שואב ממך את כל הכוח. פיזמון- תני לעצמך את הזמן שאת צריכה תני […]
בית 1: אני לא מכונה לא כל פעם תלחץ על הכפתור תקבל כל מה שאתה רוצה לא כל פעם אברח כשיהיה לי קשה. פיזמון: אני לא מכונה לא מסכימה לעשות […]
אני רוצה לחשוב שהכל בסדר שהחיים טובים שהשגרה מספקת שהזמן מלא משמעות אני מסתיר מעצמי אני מסתיר מכולם שבפנים מבעבע שינוי לאט לאט מחלחל אל פני השטח בועות של זפת […]
זה לא האישיו את לא מפית או נייר טישו לא יזרקו אותך מתי שרוצים ולא יקנחו לך את הצרות על הבגדים. לא ידרכו עלייך בדרך לא יהיו איתך פעם תמיד […]
לפעמים הקול הפנימי שלך רוצה לצעוק ברחובות וכל יום בלב שלך יש אינספור הפגנות ושלא תביני לא נכון אדם מטבעו הוא אסיר למחשבות במיוחד לכאלה בלי היגיון.
כל יום יש לי קול רגעי שאני מרגישה שאני יכולה להיות מחוייבת רק לעצמי בלי שאנשים יצפו ממני לדברים שלא אוכל להבטיח כדי לקיים. וכשהכל באוויר, והראש מסרב להתרומם זה […]
אני מוצפת, שטה בתוך סירת עץ באמצע אוקיינוס ענק באזור שאף פעם לא הייתי. למרות הנופים היפים, המראות החדשים, השונים והמסקרנים והאוויר החדש אני מרגישה לא פעם אבודה, מפחדת לטבוע, […]
לא מדובר בכח המשיכה כשאת מנסה להירדם והעיניים מסרבות כשבראש שלך רצות תשעים אלף מחשבות ו99.9 אחוז מהן כבר לא רלוונטיות. המוח שלנו נוטה ליפול לתוך תהומות תחת מציאות שרוב […]
מצוקה אמיתית לא רואים דרך המסך רואים על הפנים מלחמה הנמשכת כבר שנים בניך לבין חברות לבין חברים. קשרים שנפרמו שוכנים בתוך ארגזים. מעלים אבק. וכל אחד מהם עטוף בדבק […]
ואם להיכנע, אז לעצמי ואם להילחם, אז בשבילי ואם כואב, אז לוותר ואם בלב, אז לשחרר ואם יש דמעות, אז להוציא וזו לא בושה לבכות, בלי להחביא ולפעמים להישבר ולבקש […]
