סיפורים אחרונים

סנן לפי חודש
נקמה בשמיים. הקדמה

השנה 2108. הטכנולוגיה התפתחה מאז המאה ה21. המלחמות נהפכו אכזריות יותר ובלתי צפויות יותר. שני צבאות גדולים נלחמים על העולם. הצבא המזרחי, ברשותו אסיה אוסטרליה וחצי אירופה. והצבא המערבי, ארה"ב […]

צלילי המפוחית – הצצה לפרק 11

כשחנן נכנס בהתחלה לבית הספר היוקרתי למוזיקה. הוא היה מוכה בהלם. כי הוא לא ציפה לקבלת פנים חמימה כזאת. הוא ראה שהסתובבו שם התלמידים שכנראה הוא ילמד איתם. הוא ניגש […]

הדחקה

גופות תלויות על שערייך אהבה קטנים וגדולים, צעירים עם זקנים כולם נופלים קרבן בהסכמה. לא שש לבואה לא דורש בקרבתה אף ממרחק לא ארצה לחזותה. אם היופי הוא שקר האהבה […]

שיר של תמונה

על הברכיים הוא נישק אותה על הברכיים ועשב עלה ותפס את שוק רגלה. הוא החזיק אותה בעדינות כמו שמחזיקים תמונה. על הברכיים. ידה החליקה לאט על צווארו והיא על הברכיים […]

הספקטרום של אליוט

אליוט הוא לא אדם של מקלות ואבנים שמלקים את עצמם. שמיים זרועי כוכבים חיוורים רואים לנפשו; פוסעים סביב אבני דרכה חסרת הקירות בספסל נדנדה הוא מנסה לגעת להגיע לספסל אחר. […]

40 יום עד מותי – 6

יום שישי,השעה כבר 7:54. התעוררתי באנרגיה מטורפת,כי הלכתי לישון בשעה 20:00…. נזכרתי בסיפור עם מקס,חשבתי,איך הוא היה יכול לגעת בי… פשוט מגעיל! וכל זה בגלל סופיה! לקחתי את הטלפון הנייד […]

40 יום עד מותי – 5

יום חמישי,השעה 6:26 בבוקר. קמתי באי רצון,וכבר התלבשתי,לא צחצחתי שיניים ולא התקלחתי. לא היה לי כוח לזה! עשיתי קוקו גבוה,טוב נו.. בכל זאת צחצחתי שיניים. לקחתי את תיק העבודה שלי […]

40 יום עד מותי – 4

יום רביעי, השעה 8:00 בבוקר,קמתי ממיטתי חייכנית ביותר. נזכרתי ביום המדהים שהיה אתמול עם מייקל,הבטתי בחצי השני של המיטה ולא ראיתי את מייקל,הסתכלתי על השעון ונדהמתי לגלות שאני מאחרת לאוניברסיטה,קמתי […]

40 יום עד מותי – 3

השעה 10:32 התעוררתי והרגשתי ידיים שריריות מחבקות אותי חזק,זה היה מייקל… נזכרתי,נזכרתי ביום המטורף והמוזר הזה,הנשיקה,מייקל,בכי,צער… חייכתי חייוך גדול ולחשתי למייקל באוזן "בוקר טוב" ראיתי שהוא חייך וכבר ידעתי שהוא […]

אמא יקרה

אמא יקרה, אמא אהובה, הדבר היחיד שאגיד לך הוא- תודה.

“שעת לילה מאוחרת”

זה קרה בשעות הלילה המאוחרות… דפיקות דלת חזקות נשמעו, לשאול "מי שם" לא העזתי מהפחד שיוודע לדופק שישנו אדם בבית. רוחות חזקות, סערות וגשמים בחוץ, רוחות שגרמו לחלונות ביתי להיפתח, […]

אימחינר

*פרק 1* "אדם" שמעתי את אמא קוראת לי מהמטבח. צרחה שלא כל כך נחוצה בדירה הקטנה שלנו. הדירה היא בעלת ארבעה חדרים קטנים. החדר שלי עצמי, החדר הקטן ביותר, בגודל […]

אני? אין בימי ראשון.

לפעמים מספיק לי להיות האדם הפשוט, שמסתפק בחיוך בבוקר, תודה רבה לנהג.. בישיבה במשך היום בקופה, בהעברת מוצרים; משחת נעליים, קופסת שימורים ומגבונים לתינוק. לא יותר מזה, רק דיבור תמים […]

לא אותה ילדה

אני כבר לא אותה ילדה .. כבר לא אותה ילדה שמתסכלת על המראה ורוצה לברוח , כי היום אני מסתכלת ומחייכת . אני כבר לא אותה ילדה שמתביישת לענות על […]

Nature's llulaby

יש שיאמרו שזהו שירו של הים שלוחש באוזנך ומאזן את הנשימה לפי קצב הגלים עולים ויורדים נושמים ונושפים ויש שיאמרו שזוהי שירת ציפורים בבוקר מאוחר שכל ציוץ וקירקור הופך למקצב […]

עד הרעם הבא

פעם אמרת איך זה שכולם רצים , ואף אחד לא בכושר . אני ממש מתגעגע ליושר שלך לכוח שלך במילים . פתאום כל משפט שלך נשמע מתאים . זה מדהים […]

מסע התבגרות

אני רוצה לומר תפילה לאלו שכבר לא פה. אני רוצה לומר תפילה לנואשים מבכדי לאמרה. ואני רוצה להביט בחיי ולדעת שהם שווים את התפילה שלי. אבל התפילה אזלה משפתיי. ומול […]

לא אשכח

מה, האם חשבת שאני באמת אוכל לשכוח? להשליך את כל הרשעות שלך לתהום הנשייה? זה מה שחשבת? אני לא כזאת טיפשה. אני יודעת מי אתה באמת. רגע אחד של אדיבות […]

מכורה:

בס"ד רק, רק עוד פעם אחת… לא, לא! אסור! טוב, רק פעם אחרונה, אחרי זה אפסיק… לא! זה לא טוב. אני אמעד רק פעם אחת, לא יקרה יותר. והנה, זה […]

חדר 412

שמונה בערב. חדר 412. שנינו לבד. מתח.. שעון מתקתק כוס יין . שמלה אדומה. אודם . לב דופק מתח. מסתכל עלי. מסתכלת עליו. מתקרב . עוד קצת ועוד קצת.. ברקע […]

לילה ארוך בתל אביב

האורות חשכו כמה שעות לפני כן התריסים מוגפים באופן כמעט מושלם ורק הדג מרעיש קלות בנשימתו הגיע העת לשקוע. בקיע אור מגיח מן החשיכה ויוצר גיחוך קל הבוקע מן האשמן […]

“ANYWAY”

להקשיב, למרות שצריך לפרוק, להתנצל, גם אם לא בכבוד, לחייך, למרות שהדמעות זולגות, להסביר, גם אם זה לילד קטן, להודות, גם אם זה לעצמך, לסלוח, גם אם זה לאויב הכי […]

תודה מקרב הלב, ללב.

הלב שלי, תיבת הסודות שלי, זה ששומר ומאזן את הרגשות שלי. תודה לך, תודה לך שאתה סוחב אותי ואת סודותיי גם כשאתה עמוס מדי, תמיד יהיה לך מקום לקבל עוד […]

מבט אחרון

רק מבט אחד, מבט אחד אחרון אני מבטיח, לא יותר מזה. רק עוד קצת אור לפני העיוורון רק לדחות את הגעגוע במעט. אבל ואמנה זאת לא אעשה הזמנים די נוקשים, […]

נפגעתי.

לא ראיתי אותך שבועיים, שבועיים שלמים בלעדייך הרגישו לי כמו נצח, כל כך התגעגעתי, התגעגעתי אלייך, לחיוך,לחיבוק, לשפתייך כאשר הם מתאחדות עם שלי ורק אנחנו שם, בעולם שלנו, רק אנחנו. […]

לעולם לא עוץ | חלק 12: חזרה לארץ עוץ

על-אף שדורות'י שחזרה אט-אט את רוב זיכרונותיה אודות התקופה בעוץ, היו דברים רבים שלא עשו היגיון. נסיכה שמחליפה ראשים? פיות אבן? או אפילו פיות בכללי? איזו מן ארץ זאת? והעניין […]

ניצוצות- סיפורם השגרתי של המיוחדים מטעם עצמם (2)

היי גזר. המיטה שלו הטלטלה באלימות. הוא ניסה לדמיין שזה רק חלון והתחפר עמוק יותר בכרית. יאללה גזר, יש מפגש הכרות. כרית פגעה לו בראש. אחרי שנים של ניסיונות ואכזבות, […]

בעיניים של ילד.

אז יש לי דייט היום,עם אמה!!!! מכל השכבה היא בחרה לצאת דווקא איתי,מלכת הכיתה!!! אז יש לי מלא כסף,אמא פינקה אותי ב-20₪ לדייט ראשון(זה אחלה לילד בכיתה א' לא?!). אז […]

פוכרביט

בעודי מחבקת את פוכרביט, הדוב הפרוותי והאהוב עליי שקיבלתי בהיותי בת חמש, אמא הקריאה לי כרגיל אחד מהסיפורים "פו הדוב", "לילה דוב" או "זהבה ושלושת הדובים", שהיו הסיפורים האהובים עליי, […]

היפנוט ואשליה שהכל באשמתה

בעודי מנסה לנוס על נפשי הוא אוחז בגרוני ורומס את חלקי גופי. מבטו מהפנט וקולו גורם לעשות כרצונו אך גופי מתנגד. "אל תלכי לילית" הוא רטן, "אני רק רוצה לשחק, […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך