סיפורים אחרונים

סנן לפי חודש
call me beautiful \ סך הכל ילדה יפה

קמה בכל בוקר , מסוגלת רק לחשוב שלא יאכזבו אותי ולא יהיה לי טוב איך אני נראית ? האם יהיה לי טוב יותר ? זה מה שקורה , "אתה רזה […]

חכי עד שאימא תחזור

אל תבכי עכשיו ילדה, אימא מחביאה בארון למעלה ברבי חדשה. תיראי: אנשים אוהבים יופי ואת יפה, זה מגניב, לא? אל תבכי, העכבישים שאת מציירת וקוראת להם שמש, והסכינים שאת מציירת […]

השעות

הקירות מפרשים את הכתוב עליהם כשלוחות של קיר אחר, המנסה לשחרר את האדום שבלבן שלו, בראי שאין שעון ואין שמיים מעל ראשו והוא מפרש את זה כסוף.

כמו הם

כשאני נכנסת לחדר אני משתרעת על המיטה ולא שמה לב לבלגן שסביבי כי אני מסתכלת אל התקרה בוהה מעלה גבוה שרועה בדיוק כמו עוד אחד מהחפצים בחדר בשלווה

צלילי המפוחית – הצצה לפרק 12

חנן היה עדיין בהלם מאותה הנערה שרצתה בסך הכול לנגן במפוחית שלו. אולי הוא החמיר איתה יתר על המידה? היא בסך הכול ניסתה לבדוק אם יש לה את הכישרון לנגן. […]

גלים

החיים ממשיכים לחלוף על פניי ומכים בי כמו גלים, והקצף מכסה את רגליי כזוג גרביים שיורדים כשאני מנקה אותם וחוזרת למצב שבו האנרגיה של הקצף עדיין שם. הרגליים שלי לא […]

להתעורר להתחלה חדשה

אני מתעוררת להתחלה חדשה. התחלה של כן ושל לא. התחלה נקייה, דף חדש. אני מתעוררת לבוקר של תהיות. מה יהיה היום? רע כמו היום הקודם או טוב של היום שאחריו. […]

התבגרותו של הרצל אלבז

פרק ראשון כשהייתי בן ארבע עשרה, בחופש הגדול וחזרתי הביתה מהמושב היו שוטרים בבית. הם הפכו כל ארון ומגרה, גם את התיק שלנו עם הפירות מהמושב הם שפכו לריצפה כדי […]

בכיתי לך

יש דברים שאני שוכח והם מתנקמים בי בסופו-של-יום. אבל אותי זכרי אותך הותיר ללא-מתום. בכיתי לך. הרבה יותר מדי אני בתוכי כבר מת, רק זכרך בי חי לך רוב ייסוריי. […]

יבש.

פה ושם עוד קרקר יבש. בהליכה עייפה, חזרה אל המיטה. אז מה אם עדיין יש אור, הסיוטים שורדים גם ביום. קמה, עוד קרקר יבש.

הלוואי

הלוואי, הלוואי, הלוואי שהיו לי המפתחות לדלתות של הלב. והלוואי גם שהיה לי לב שאוכל לאהוב אותך בעזרתו. הלוואי, הלוואי, הלוואי שהייתי יודע איך לומר לך את זאת במילים שנונות […]

מונולוג פנימי קצר

אז, מה קרה לך? שאל. מה זאת אומרת? עניתי בתהייה. את חווית כאב התכווצתי הרבה הרבה כאב. איך אתה… כאב, הוא מה שהופך אנשים למצחיקים ואת יקירתי מצחיקה.

צלילי המפוחית – פרק 11

כשחנן נכנס בהתחלה לבית הספר היוקרתי למוזיקה. הוא היה מוכה בהלם. כי הוא לא ציפה לקבלת פנים חמימה כזאת. הוא ראה שהסתובבו שם התלמידים שכנראה הוא ילמד איתם. הוא ניגש […]

"עד מתי היא נשארת?"

"עד מתי היא נשארת?" מאת : גיל שבת אל תפילי את המילים, אל תמחקי את השירים שאת אוהבת הם פה לידך באופן זמני על המדף, בפינת חדרי כי הזמניות היא […]

“מורים יקרים”

הם בכונה רוצים לגרום לי רע, ואל תגידו שאני נחיתית עם הסתכלות מרה. אני מרגישה את זאת בחוש זה לא עוד סתם מחשבה זה משהו שאני יכולה לחוש. הם מתקשרים […]

מיומנו של שקרם וחלט.

דיאלוג: אין ברירה, האדם בעידן החדש שואף לתקווה אמיתית ומודעת. וזה יכול לקחת מאות שנים. אך האדם החופשי לא יחדול כי אין תקווה אחרת. ויש אנשים המעוניינים רק לחיות בבטחון […]

זוכרת את כל הסיפורים?

זוכרת את כל הסיפורים? חלק, תמיד אמרת שחלמתי, אבל זו היית את ששכחת. זוכרת את כל הסיפורים? המצחיקים. את מדוזה והבובות בלילות, איך המצאנו עולמות. זוכרת את כל הסיפורים? הצרחות. […]

על סף תהום – 1

וושינגטון הבירה, דופונט סירקל השמש זרחה בשעה שמַיְיקֵל רוֹס פתח את דלת חדר השינה שלו, מזיע ומתכונן לעוד יום עבודה ארוך. הוא ניגש למקרר, מזג לעצמו כוס מים צוננים, ולגם […]

פנטזיות פרועות

למצוא מישהו לממש איתו את הפנטזיות הפרועות, הדמיוניות והבלתי אפשריות לנסוע במוסטנג עם גג פתוח לעשן, להזדיין ולזרום עם הרוח לשכב על הדשא שעות להתווכח מי אוהב יותר מכות תחזור […]

שתי ילדות

שתי ילדות עומדות בתחנה: וריאציות של וורוד על שחור, זורקות עלים וצווחות. האוטובוס מגיע. הן רצות, אני לפני. סיבוב ראש: ילדה אחת. אני מביט: כתם על וורוד על שחור, למה […]

מה שלומך היום בבוקר בוס נחמד שלי

מה שלומך היום בבוקר בוס נחמד שלי פוקח עיניים בוהקות השמש חודרת מבעד לחלונות היה לו בלילה חלום משגע עם כסף וגם נשים ׁ אתה הרי יודע העוצמה בידיו הייתה […]

שעת פרידה

אז שינית את שמי בפאלפון שלך.. מאהובתי לכינוי שלי "אייליש"… בזמן ששלך נשאר אהובי! נכון אני זו שטענתי שזה לא יכול להימשך כך.. אבל אתה זה שוויתר… לא נלחם. חיכיתי […]

הכתיבה בעיניי האדם הפשוט

המפלט השפוי מן השכול והדווי עט דיו יודע ללכלך כשם שיודע לנקות כל מילות צהלה תשכונה, הלוואי יש שמש זורחת בכל הבריות מכאובים ידעתי עד כלות הימים ובתומם ידעתי גם […]

מחשבה יוצרת מציאות

אומרים שמחשבה יוצרת מציאות. אז אני חושבת. אני חושבת עליו בכל שעה של היום, בכל מני דרכים. בבוקר כשאני מתבשמת לכבודו, בצהריים כאשר אני משוחחת איתו במסדרון, אחר הצהריים כאשר […]

קח את ליבך

זה היה יכול להיות משהו מיוחד, כשאני אבודה,הלהבות דולקות באפלה. למה אתה מחכה?בוא נמשיך. אני שומעת שירים כדי לתת לתקליט האהבה להמשיך להתנגן. זה כל מה ששנינו יודעים.. למה כשהיינו […]

ממה?

"אני עייפה." "ממה את עייפה? " "מהחיים". כבר אין לי כוח. אין לי כוח להעמיד פנים שהכל בסדר. כי זה פאקינג שקר. החיים שלי מתפרקים. פשוט מתפרקים. ואני איתם. אלוהים, […]

Post pop depretion

I smiled because I knew, true happiness. and I screamed at the sad realazaition that nothing will ever make me feel this way ever again. and while I was screaming […]

*

אהבה היא שיבוש כמו כל הדיבורים שהתכתבו בטוש אדום כמו כל התקריתים שמתוך מודעות מוחלטת לעצמם קפצו מהסלילים היא רכבת, מעל ראשים עם ידיים החוצה אבל משהו פנימי אהבה היא […]

מסכה

אני עצוב אני שבור אני תשוש אבל אף אחד לא יראה את זה; יש לי מסכה המסכה מסתירה הכל מתחת למסכה מסתתר אדם מעל למסכה יש אישיות חמודה שכולם אוהבים. […]

עוגיה אובדנית

אני שונאת עוגיות חמאה כי רמת המשכל שלי נמוכה ואני כל כך נימוחה כמו עוגיית חמאה מעוכה וגם עוגיות שוקולד כי ציון האיי קיו שלי הוא אחד אז אדחוף אותן […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך