מהבור צומחים פרחים, יוצרים סולם גם בליבי זורחת השמש, סולם צבעוני נשאר רק לטפס, ולצאת.
אריאל שוכב על המיטה ומעמיד פנים שהוא עץ. הוא עוצם את העניים, פורס את היידים, כמו עלים, ונושם בעדינות כמו רוח של קיץ. הדמעות שעל לחייו הם כמו טל של […]
אני מביטה מהחלון ומחפשת אותו, אני נוהגת לעשות זאת הרבה לאחרונה, אני מעבירה כך לפעמים שעות ואולי אפילו ימים ולמרות זאת, אני לא חושבת שאני באמת רוצה למצוא אותו. אני […]
שלושה ילדי אלים חיכו, מתרגשים, על ענן מרופד בנוצות. מתנועעים בקוצר רוח, אפילו רועדים, לקראת התחרות בחצות. לאחר דקות שואפות לאינסוף, תרועת קרן הדהדה במרומים. ללא היסוס זינקו שלושת הצעירים, […]
בס"ד ללוחם החזק ביותר שלי… אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך… חושבת עליך, איך אתה מסתדר שם בעיר כל כך גדולה ומיוחדת כמו ירושלים שלנו… על איך אתה ממשיך […]
הלוואי והיה אפשר לחזור אחורה מנסה להאחז בבדיליי הזיכרונות המוצא היחיד בשבילי אומרים לי תתקדמי תמשיכי הלאה אבל אני כמו טיפשה מתעקשת. הזמן עובר מתקתק בקצב רצחני ואני תקועה עוד […]
מאמי, הוא אמר לי, בואי למיטה. אני מצטערת, גוזל, אני צריכה לסחוט את הכביסה. אבל מאמי, הוא אמר, אני חרמן, ואני אוהב אותך. אני מצטערת, גוזל, אמרתי, אבל הכביסה לא […]
נערי הרחוב לכדו את נועה ברשתות הדייג שלהם כמו שלוכדים דגים הנלכדים ברשתות. כך גם נועה לא רצתה שוב לראות את פניהם ובטח שלא לשמוע עליהם. היה לה מספיק צרות […]
עַיָנוֹת תִּקְלֹחְנָה לָעַד וְאֵין אֹֹמֶד לְעָמְקָּן צִמָּאוֹן לִי אֶחָד בָּבוּאָתִי שֶׁתִּשְׁתַּקֵּף בָּן
חלום של מילים חלמתי חלום ומסביבי המוני מילים מתעופפות באוויר הן עפות ומחפשות מקום להשתייך אליו ראיתי שורת מילים ארוכה כמו שיירת נמלים שאלתי מי אתן ולמה אתן עומדות כך […]
שוב עם השיעול. הלחות במקום הייתה נוראית. קריר ומחניק, כבמקום סגור ועבש. כל בגדיה היו ספוגים, ואילו הייתה שם מראה, הייתה בטוחה שפניה היו מבריקות. כשניסתה לנגב את הלחות, משהו […]
היא הייתה זעירה, עם שיער וורוד כמו פנתר וקול גדול כמו האמפייר סטיייט וכולם צחקו עליה כי קראו לה קבוקי. היא נעלבה וכעסה שקראו לה כך, אבל אבא שלה רק […]
כשאתה רוצה למות. כשאתה רוצה למות אתה יודע סטטיסטיקות מוזרות: כל 40 שניות משהוא הורג את עצמו, ויש 20 ניסיונות ל1. מעניין מי היה 1 ב40 השניות, האלו. אם אתה […]
צבע כחול – סמל לעצב וכאב. אדום – סמל לכעס ומוות הנשמה. ורוד – סמל לתקווה האחרונה שנשארה. חום – צבע טבעי, מסמל אותי. אני מי שאני, אני צופה בך […]
וואו,מתי בפעם האחרונה שמעתי/קראתי דבר שכזה?! ראו את הכאב של אותו הארי,אני מצליחה להבין אותו אחרי שאדם עזב אותו לטובת אחרת,הוא החליט שאני לא טובה מספיק. אני לא באמת יודעת […]
עירומה היא עמדה שם כשפתחתי את הדלת. עירומה כסלע מתחת למפל או במקרה שלה- ברז. עירומה וריקה כך ראיתי אותה, ריקה וחיוורת ואינה מבינה. אני פותחת את הדלת, מגלה אותה […]
לוויה הולכת לי בראש, הם לובשים שחור, מכוסי פנים.. צועדים בשורה, לאט ,לאט לאן הם צועדים, ובשביל מי? לא בשבילי.. הם הרי לא יודעים את שמי, מי אני בשבילם? עוד […]
הימים השקטים, הימים שבהם הידיים עסוקות הימים הרצים, שבהם הלמידה נשכחת הימים טועמים אותו קצב ואותו אדם הימים לוקחים ממך זמן וממצים אותו הסערה מבפנים ודממה מבחוץ, אף לא תזוזה […]
אוי… הפאות שלו וגם הציציות השטרעיימל מסריח מגוויות החצאית כמובן מתחת לברכיים הכל הודות לאבינו שבשמיים! אם ילכו הם יד ביד- אחינועם ואפרים תהיה זו צרה צרורה לשניים הם קבעו […]
ענן שחור, ענן שחור… בא לקראתי, ומכבה את האור אין לאן ללכת, אין לאן לזוז, הכל שחור…עד לאותו רגע בו אפול.
על רקע ערבות המדבר האינסופיות של מרכז ארצות הברית, בלווי אינסטרומנטלי של גיטרה-בס, דהרה משאית [מותג] אמריקאית על הכביש השומם. על צידהּ השמאלי של המשאית, שהמשיכה במסעה אל שמאל המסך, […]
אני תמיד מחכה שמישהו יחזור: הדלת נפתחת, המפתחות מקרקשים, הדלת שלי סגורה, אני צועק שלום. אני מחכה שמישהו יחזור. ההבא. לא. אני תמיד מחכה, סתם.
The truth is sometimes hidden .And it’s our job to get it written ,No matter the cause ,No matter the shame .No matter how hard it is to bear It […]
מתכת צרחה, זכוכית התנפצה, פלסטיק התקמט כמו נייר, ועשן היתמר סביבנו. צרחתה של מייסי מהמושב האחורי ניקבה את אוזני. כאב לי באינספור מקומות. הרכב המשיך להסתחרר. המתכת הלוהטת צרבה את […]
האם זה בסדר להיות אני ולא להיות אחרת? אנשים לא רוצים אותי, הם רוצים אותה. היא יפה והיא מושלמת, כולם יתאהבו בה. היא ההפך שלי – היא בלונדינית ואני חומת […]
מלך החלומות: 1 כמו כתם של עובש על קיר מסויד, לא פעם קיוויתי שיהיה כאן נחמד. לא אוהב את הצביעות, ההתיפייפות והשקר, לא מצליח להשתלב גם עם כיוון העדר. אולי […]
קְפַרְנִים הרקיע מעל לנמל הָקְפַרְנִים, החל להיעשות כהה ואפוף עשן מחניק. המזחים ששימשו לפריקת וטעינת הסחורות היו כה רמים והתנשאו לגובה כה- רב. הספינות הלבנות נדו קמעה, לצליליו החרישיים של […]
