אנחנו בסך הכל בני אדם – לא מלאכים, עם תאוות, רגשות – וחיים מסובכים. עם דילמות, תסביכים – ותככים, במה לבחור – בהנאות או בערכים? . האם הבחירה שלך – […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ו' — "אז, נתחיל שוב- מה שמך?" שואלת צ'יפה. אני מהססת. שאומר לה את שמי האמיתי או את השם הבדוי שלי? איזה […]
התמסרתי אל הרוח אל השקט העדין שלה נתתי למגינת העלים לדרבן אותי הלאה בשביל להוביל אותי אל הניצחון. בעיניים עצומות הלכתי אחריה נושמת בשקיקה את מילותיה ולא היה בי פחד […]
אחד מן הקשישים שבהם טיפלתי בצעירותי היה עצמאי, ולכן התבקשתי על-ידי אשתו רק לנקות את החדר שבו הם התגוררו. במובן מסוים, חדר זה היה מדינה בתוך מדינה כי הקשישים גרו […]
"קורן, אני קופץ לחדר אוכל – להביא לך משהו?", שאל מאור. קורן סימן בידו שלא – לא טורח להרים את ראשו מהמחברת. סהר משוגע לגמרי – העונש הזה היה מגוחך. […]
הכוכב, כאילו שמע אותי, זהר לפתע באור תכול בוהק, מעוור אותי וגורם לי לצעוק בכאב ולכסות את עיני. בעודי מסיר בחשש את ידי מעיני, ממצמץ ונאבק להבין מה אני רואה, […]
השפן יהיה שפן – והנמר יהיה נמר, אך האדם יכול להיות פחדן כשפן – או אמיץ כנמר. כמובן שגם האדם מושפע מהגנטיקה – מהחומר, אך לאדם יש אפשרות – להשתנות, […]
זו היא. היפה בנשים. לא אתאר איך היא נראית, כי לכל אדם לו היפה בנשים משלו. תאר לך, תארי לך, את היפה בנשים שלך. זוהי היא, היפה בנשים. הרי היא, […]
הוא היה יכול להקיף את האי בשעתיים. האי היה מרוחק מ-כל יבשה ואיים אחרים, וגודלו היה כפול מהכפר הקטן בו גדלתי. היא אהבה אותו באמת, הנימפה קליפסו, והייתה מוכנה להעניק […]
חודשים הוא היה בבית, בקושי יצא. לפעמים הוא היה קופץ למכולת או לכספומט, לפעמים לקופת-החולים בשל דברים. פעם הוא האשים את הקור, פעם את החום, פעם הוא האשים המולה ברחובות […]
פרק 5: שיקויים שישי, עשרה בספטמבר, 1971 בסוף שבוע השיעורים הראשון שלו, רמוס איבד עשר נקודות בית, למד לחש אחד, וצבר עוד חבּורה; הפעם על סנטרו. השיעורים הראשונים היו בסדר […]
היא מבקשת שאספר לה דבר אחד שלמדתי ממרום שנותיי על פני הכדור הזה, מביטה בי בעיניי העגל שלה, העגולות והגדולות שנראות כמו שני כדורי בדולח מבריקים. "נו," היא אומרת, והידיים […]
* הסיפור מתרחש בעולם טמריה, עולם פנטזיה רחב ומגוון ביצורים שונים ובממלכות שונות. * איילקס, גנבת אנושית צעירה, שמוצלחת במעשיה, הופללה על עוון לא ידוע ונכלאה בבית הסוהר של טמריה […]
הזמן טס מהר כל כך. זה תמיד קורה לי, סמסטר מתחיל, אני לא מצליח להבין שום דבר באף קורס, מחכה עד שיגיע הרגע בו דברים יתחילו לחלחל ואז בום: תקופת […]
שוכבת על הגב , מביטה על התיקרה הלבנה מתרכזת רק בניקודה אחת יד מונחת על החזה , אני נושמת , יש דופק אני עדיין בחיים תתרכזי לניקודה ההיא הלבנה צריך […]
פעם התחפשתי, היום כבר לא. משתדלת שלא. איפה שצריכה- לא נשארת, איפה שלא- נשארת. לומדת לזהות את המקומות, מאירה אותם לאט, בפנס חצי שבור, עם אור בחצי קלאץ', משאירה לי […]
הצבעים שלה כלואים בתוך שחור. איפה שהוא בפנים. קבורים עמוק מתחת, כי מישהו אמר לה פעם שאסור להם לצאת. שלא כדאי לה לתת להם לצאת, ושיום אחד, הם יעלמו, אם […]
תתרומם ותתחזק, מעוצמת הגלים העזים המתפרצים מתוכך הסערה תחליש את כוחותיך, מהחיים אל תתפרק תן להם הזדמנות פז כמו בראש השנה, לחדש רוח נפש שבך.
פעמיים בגיהינום ריאיון באחד הבתים המופצצים של העיר בחמוט (סיפור אמיתי): המראיין: שלום חייל ספר לי איך המצב כאן בעיר בחמוט? החייל: המצב פחות או יותר תחת שליטה, מנקים את […]
העננה הזאת רודפת למרות שאותה הודפת היא כבר חלק בלתי נפרד בכל אירוע ושמחה היא אוחזת לי ת'יד תזוזה אחת קלה ומיד פורצת קורה בשניה אחת שהיא גם מתפוצצת . […]
Night and a heavy fog. Two aging reserve people stand on a watch tower and shiver from the cold. It is not really cold, but the wetness of the fog […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ה' — הקספיאסים הארורים מתעלמים ממאבקיי וממשיכים לאחוז בי ולהוביל אותי לאזור כיכרות הסוסים של אסטליה. כשאנחנו מגיעים לאזור, אני מבחינה באיש […]
מעל הראש שלי שעון מתקתק, הזמן רץ, הימים עוברים מהר. ואני? אני גם משתדלת לעבור תהליכים, לנצל את הזמן. אני מוצאת את עצמי כל הזמן במקום אחר, בתהליך אחר, בין […]
היא יושבת מולי על הספה האדומה שלה, הסיגריה החצי גמורה שלה עוד מפרפרת , איפה שהוא בין חיים למוות, כמעט נכבית. "עכשיו תסבירי לי שוב," היא אומרת, מוצצת את שארית […]
אני רוצה לכתוב על פסיכולוגיה מודרנית. כזאת שהיא חלק מהתת מודע בעולם האורבני. אני לא מדבר על יוגה או דברים מיובאים מהמזרח, משהו שצמח אצלנו, בצד האפור. אני רוצה לדבר […]
תחזיק לי את היד חזק ותגיד שזה יעבור בסוף, תחזיק לי את היד ותסתכל לי בעיניים כי זה מרגיע כשאתה עושה את זה. תסתכל לי בעיניים ותראה אותי, כמו שאני, […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ד' — אני מנסה למצוא תנוחה נוחה בכיכרה ולנמנם קצת. בית הסוהר בטמריה הבירה שיבש לי לחלוטין את השעון הביולוגי ואין לי […]
I’ll take a walk outside any time If it means spending more time with you Give you flowers to make you smile I’ll be perfect, you can wear whatever you […]
לפעמים נדמה לו שהם שכחו – את ההבדל בין אושר לעושר, בין להיות בריא – לבין דיאטות וכושר. בין להיות חבר – ללהיות בקשר, בין להתקשר – לבין באמת לתקשר, […]
ירח מלא ראשון, חמישה בספטמבר, 1971 רמוס צלח את שארית השבוע על־ידי התעלמות מהבנים האחרים ככל יכולתו. הייתה זאת טכניקה שרכש בסנט אדמונד – טוב יותר לא להיות מורגש, והכי […]
