ערב טוב לחברותי וחברי באתר המקסים הזה ♥♥♥ אני רוצה לספר לכם משהו אישי שקרה לי וזה ציער אותי מאד מאד מאד אך נראה לי בע"ה שהוא עשוי להשתנות אמן […]
זהו ערב חורפי של סוף ינואר, הרוח מיללת בחוץ ומדי פעם ברק מאיר את השמיים. הערב הוא ערב מיוחד וכוס ויסקי ראשונה נמזגת. "את זוכרת את היום שפגשת בי לראשונה?" […]
האנשים הכי נחמדים האנשים הכי רגישים האנשים הכי עדינים בנו חומה יום יום העיר שגשגה באו שוכרים מכל רחבי המדינה היו חברים בכל מדינות האומה כל מטרה הוצבה והושגה אבל […]
אנשים זה מפחיד מסיבות זה מפחיד אנשים! אנשים זה מפחיד קשה להתמודד אני עומד להתמוגג חרדה חברתית, סתם עוד ילד מופנם לא, הוא לא רוצה חברים הרי זה לא שהם […]
הזומבים הגיעו בלילה. היה קר וחשוך ודניאל העיר אותי בטפיחות חזקות. 'מה? מה?' מלמלתי. חשבתי על ארנבונים ופיצה ברחוב צבוע צהוב. זה חלום. חלום. 'תתעורר!' הוא אמר ולא חיכה שאקום. […]
אבל אם מושלמת זה יותר מדי אז מתי די! איפה הגבול, הרי פרפקציוניסט אמיתי כמותי אותו אלמוני לא יכול להבין בכלל את מהות ההתפשרות מה הכוונה בכלל שזו התקדמות? איך […]
-לא הכל טוב אך הכל לטובה -תן חיוך, הכל לטובה -נחמד להיות חשוב אך חשוב להיות נחמד -תחשוב טוב, יהיה טוב ותאמין בעצמך -הכל אפשרי, אם רק תאמין -כדאי תמיד […]
ציפיתי מהעולם ליותר וזה החטא הגדול ביותר שלי רציתי עצים ירוקים יותר שמש בהירה יותר עונות נעימות יותר חברים טובים יותר רגשות ברורים יותר ואישה, טובה, יותר כזה אני, לא […]
הנשמה הופכת לכדור אש בפנים, עמוק. הלב הופך לפצצת אנרגיה, לא במובן החיובי. הראש הופך למקום מוצף במחשבות רעות. הגוף הופך לדבר רע, מועד לפורענות. הנשמה קוראת לשרוף אותו, לשרוף, […]
למות מגלולות היריון זה אירוני למדיי. אם הרגת יצור שעוד לא נוצר, אם מנעת ממנו או ממנה להתקיים. אם הרגת אותו בדם קר, בלי לחשוב מה תהיה מידת נעלו או […]
בניגוד לגברת ספייסי בננה (שהיא החברה הכי טובה שלי), התיאור היחיד שאני רוצה שיתנו לי הוא חנונית. למה, אתם בטח שואלים? כי מבחינתי, חנון זה בכלל לא מילת גנאי (כמו […]
אצבעות הן איבר שימושי. הן יכולות לגעת, לחנוק, לחדור ולהרוס ולהשמיד. אצבעות הן כלי נשק. השתמש בו בחכמה.
היי, אני כותב לך פה כי, כי בעצם אין לי את האומץ להגיד לך בפנים. תביני אני, אני קצת ביישן. כאילו אני מניח שאת יודעת את זה מפני שכל פעם […]
הם לא ידעו כמה אני שונאת צהוב. ושזהו צבע הלכלוכים מאחורי שיניי, והוא צבע המנורה של חדר ניתוחי המילים שלי. הם לא ידעו כמה אני שונאת את הצבע הזה והביאו […]
אני מתעורר בבוקר, אוכל שוקולד, שותה קפה, מפליץ ומעשן כמה סיגריות. אחר-כך אני תופס את המיקרופון ושר את כל השירים היפים שעין לא ראתה. יש שם אגמים גדולים עם דגים […]
"אשכולית? אשכולית?" הזדעק אבי. "איך גנבת אשכולית?" "איז'ו דה אזנו" {בן חמור}, אמר, מביט בי כאילו אני רצחתי את קנדי, כשהיה עוד בן אחת עשרה. "איז'ו דה אזנו." אמר שוב, […]
אני קושרת אותו לכיסא ומהדקת חזק שלא יוכל להזיז את גפיו. הוא נראה המום מהנחישות ונכנע לי ולרצונותיי. חזהו עולה ויורד מהתרגשות הציפייה מהלא נודע. אני מיישרת את חולצתי ומבטלת […]
הי אנשים אפשר ללחוש לכם כמה דברים אולי בעצם לצעוק אותם שכולם ישמע אנשים טוב לי אני מבטיחה לכם ונכון שקשה לי לפעמים ונכון שעברתי דברים והכל עוד ספון עמוק […]
אני לא יכולה להישאר פה יותר. המקום הזה חונק אותי. משנה אותי. מדכא. טיפה אחר טיפה אני נופלת, גם בצורה מטפורית וגם פיזית. רגליי קורסות תחתיי ונפשי פשוט לאט לאט […]
כשהייתי קטנה חשבתי שאני יותר חכמה מכולם, וככל הנראה באמת הייתי, אבל רק מהילדים בגילי. הייתי מאושרת תמיד, וחבר משיגה תוך שנייה. "חברים?" הייתי שואל ומושיטה זרת, כולי חיוכים. לא […]
אני מפחדת להתאהב. כן, בדיוק כמו שזה נשמע! אני מפחדת בעיקר מהאכזבה. אני מפחדת לחוות את הטוב ביותר. אני קונה את המילים היפות שאתה מוכר, אני קונה אותן בכל מחיר […]
הנה הוא שם,בפינה השפופה,גוסס מסתגר בתוך עצמו הנה האנשים,הם עוברים צוחקים,פשוט לא מתייחסים הוא מייבב,אבל לא קורא לעזרה,הוא לא יביך את עצמו הוא קם,מתקדם,עליו יש שריטות ופצעים מדממים,מהקללות של אתמול,מהמכות […]
פעם כשהייתי קטן האמנתי בקללות. לחשתי: שיט. שיט. שיט הייתי מסמיק, התנשמתי. ואמא לא ידעה, ואף אחד; כמה הייתי חזק
הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ברגע כזה. הוא לא ידע כיצד לחשוב, הוא לא הצליח לראות ברור. העולם כאילו חרב סביבו. לא, בשבילו זה באמת קרה. ברגע שהיא […]
בס"ד נקודה קטנה, מן משהו לא ברור ופה בעצם מתחיל הסיפור על ילדה צעירה שהרגישה לבד ששביב התקווה שלה מזמן כבר אבד. הילדה, כשמעיניה ניבטת תמימות חלמה להינשא ולהביא לעולם […]
בסוף אנחנו מפסידים בסוף אנחנו מאבדים איבדנו ילדים איבדנו אחים חברים, לוחמים. זה לא מוסרי אנחנו כן לא נרצח רק ננטרל נדבר וננאם מול העם לא מלחמה רק מבצע חייבים […]
אביטל ניתקה ממיכאל והביטה בו ללא אומר. מיכאל הביט בה חסר מילים . הוא חשב שמבחינתה הכול עוד עובד ביניהם. אבל לא , עיניה של אביטל הביעו אחרת ממה שהוא […]
כרמלה הייתה אהבתי הראשונה. אני בן חמש והיא בת שלוש. אני בגן, היא לא. כרמלה הייתה יפה, יפה, היו לה שערות לבנות קצרות, עיניים גדולות בצבע של – משהו, בין […]
אבא ואימא שלי. אבא ואימא שלי היו אנשים פשוטים. אבא ואימא שלי היו אנשים פשוטים, בבוקר קמו לעבוד, בערב שבו, אכלו וקיוו. אבא ואימא שלי היו אנשים פשוטים, הם לא […]
בלילה הקודם היה לי חלום, כולנו היינו שווים אבל המשכנו להסתכל על אחרים מלמעלה. היינו חופשיים, אבל כולם היו כבולים עם שלשלאות. לא יכולנו לראות אבל יצרנו עולם בין האמת […]
