הפלסטיק השרוף שלי בחיים לא יהיה בסדר. * גורל מר נגזר עליה – ערכה ישאר רק אצל יוצרה; הבשלנית מכינה שניצלים טעימים בכמויות. כולם מקבלים ממנה. * הבלון ששרפתי מָרִיחַ […]
לרוב אין לי כח לרוב אני רוצה לשכוח לרוב אני רוצה להעלם ומתפללת חזק בלב לרוב אני נלחמת בכאב לרוב אני רוצה להרדם לפעמים פשוט שוכחת איך לרוב אני נוטה […]
הקדמה: חזרתי מבית הספר יום. אכלתי, התקלחתי והלכתי לעשות שיעורי בית, יום רגיל בסך הכל. פתחתי את הילקוט וראיתי בפנים ספר חום עב כרס שלא היה שם מקודם. עזבתי הכל. […]
למה? למה בשביל כבוד מינימלי בסיסי אני צריכה להציג את הכאב שלי לראווה? להראות שקשה לי, להראות דמעות, כדי שיעזבו אותי. כדי שלא יכאיבו לי בשאלות, כדי שינסו להיות קצת […]
11 שנים של לימודים, מרגישה כמו רובוט של ציונים. מערכת שעות זוועה, מגיעה הביתה רק כדי לעבור למטלה הבאה, ואיך לא, הרי אני רובוט של ציונים. ונגיד אני רוצה לצאת […]
אני לא יודעת אם יש כאן בכלל כאלה שקוראים אותו, אבל עדיין. במידה ואתם לא קוראים את הסיפור, אני ממש אשמח אם תתנו לו הזדמנות. כפי שאפשר להבין מהכותרת, אני […]
קארה השתנקה בבהלה ונעצה במורגן מבט מלא אימה אך גם דואג באיזשהו מקום. "מה קרה כאן הרגע?" היא שאלה בקול רועד. קאיה נאנחה, לא נראה שהופתעה יותר מדי מהתמוטטותו של […]
תמיד אומרים, זה יעבור, לא משנה כמה זמן זה ימשך בסוף זה יגמר. דברים טובים יעברו מהר אך לעיתים כשעצוב הזמן הוא נעצר כמו שעון מקולקל שכבר לא עובד, כן, […]
תגידו שחפרתי על הנושא יותר מידי. תגידו שדיברתי והסברתי והפנמתם כבר. אבל לי מרגיש שאנשים אחרים בעולם לא, וזה מה שעצוב. גמגום, אנשים, גמגום. זה נושא שלאחרונה אני ממש מתעסקת […]
פרק א: הסיפור מתחיל שלום השם שלי הוא אליאור וזאנה אני חיי ביישוב קטן ליד ירושלים שניקרא מבשרת ציון יישוב נחמד אחרי הכל חוץ מכל הבעיות והפשע המוסתר שיש פה […]
פסעתי לי במסע אל ארץ הדמיון, כי רציתי להעלות לעצמי את מצב הרוח. בארץ הדמיון כל דבר אפשרי ואין דבר שעומד בפנינו. בארץ הדמיון אני מדלגת לי בין גלקסיות; לאורך […]
פרק 2- שיראז ישבה בחדרה לבד. היא התקשרה לאמור רק לפני רגע וסיפרה לו על הכול. היא כמובן ביקשה ממנו להסדיר את העניין עם צור והוא נענה בחיוב כמעט מיד. […]
האם אתה עוד הולך במקומות בהם הם עומדים? מתנבא נבואות בביטול אמונה, בימים שטופי שמש, מוקף סירחון זיעה. האם אתה מריח את צחנת הגופה? מביט בארס היוצא מבין רגלי הזונה, […]
שמי עופרת ומטר של דם וזעקה מותשת, מות אדם אהה, נפלנו, אלהינו. מה לך נרדם. גם חלום בלהה ובהלות פניך לא אחדל מלחלות אהה, אלהינו. שומע תפילות. ובעת אחזה דומם […]
מצד לצד גופה היפיפה נע, וסביבה גברים רעבתנים, תאוות הבשר גלויה בעיניהם. אין חוק 'אסור לגעת'. גם אם יושיטו ידם, לעולם לא ישיגוה.
תמיד היו לי שתי התייחסויות ליום השואה 1. זה לא עצוב גם אם סבא וסבתא שלי מספרים על המקום שם ועל איך כל המשפחה שלי מתה שם חוץ מההורים שלהם. […]
בבית המשוגעים המנוכר מצא את ההיגיון. החלומות לא נתנו מנוחה לנפשו. האדם הוא פרדוקס. חוכמתו הגבוהה נבעה מטיפשותו המוחלטת. אולי זה היה הקסם שלו. בגן הילדים עוד היה מוזר. הסתכל […]
זה היה עוד אחד מאותם הלילות הארוכים המלאי מחשבות הללו….נשבת לי במטתי וחושבת עד השעות הקטנות של הלילה. ותוהה לעצמי כל מיני שאלות ודעות ורעיונות. מציצה מידי כל 2 או […]
אז ככה שמי אלינה ואני בת 14 עוד חודש! נולדתי עם בעיית נכות….לא גרועה במיוחד אך כן מקשה לי לפעמין לחיות איתה.בגלל אותה הבעיית נכות עברתי 3 פעמים וניתוח והיום […]
I hear them calling From down below Blood is dropping Hot and slow They all shout There is no fear The whispers grow load The whispers disappear A beacon of […]
"את לא חושבת שזה מצמרר?" היא שאלה אותי והבטתי בה לא מבינה "היא הייתה אמורה להיות יועצת בית הספר החדשה וכבר היא מתה, היא רק הגיעה לכאן ולא הספיקה כלום. […]
מטוריקה, ככה זה נקרא, פריקה על הביט, חושבת, כותבת שיר וממשיכה להביט. חושבת על שמיים, איך נוצרים?! ממשיכה לנסות, מנסה להבין, אך לרגע אחד מבינה ששום דבר אינו סביר. רמינולוגיה […]
אני רוצה עוד חיבוק מאמא שלי, אני רוצה עוד נישוק מאמא שלי, אני רוצה שוב להיות בנה האהוב, אני רוצה להיות שוב האחד שחשוב. אפילו אם זה אומר לקום בבוקר […]
שמתי לב שיש הרבה כותבים כאן באתר שאוהבים להעלות כמו מן סוג של "פרולוג" וטופס דף דמות, ואז משתמשים אוהבים "להירשם" לאחד כזה. בצער רב, לא ראיתי סיפור אחד כזה […]
בס״ד ״מה זו אָלֶף?״ עיניי חדרו לשבריר רגע את אלו של בן שנתיים ומחצה. היושב למולי. עינים גדולות. פקוחות וסקרניות. הן גמלו לי במבט מלא תום ילדותי, כשואלות: ״מאין לנו […]
היא כתבה לי שאני לא חייב לענות לה, אם אני לא רוצה, אבל שהיא חושבת שהיא חושבת יותר מידי ושהיא הולכת ומשתגעת. לא ידעתי מה לענות, דחפתי את הפלאפון לכיס […]
