27.4.17 אם חשבתי שגיא ויתר לי, אז טעיתי. שבוע עבר והוא החליט להפיק פלייבקים מוכנים מאשר לאבד אחת מאיתנו לטובת העסק המביש שלו. חזרתי אל הבמות באפיסת כוחות ובמחשבות איך […]
סְלִיחָה – מֵהָאִישׁ בַּמַּרְאָה, שֶׁצָּחַקְתִּי עַל אֵיךְ הוּא נִרְאָה. סְלִיחָה עַל טִינָה וְשִׂנְאָה, וְשֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ – לְפַּחַד וְיִרְאָה. סְלִיחָה עַל דִּיכּוּי וְהַכָּאָה, וְהִתְאַכְזְרוּת עַל נַפְשׁוֹ הַפְּגוּעָה. סְלִיחָה עַל רִפְיוֹן – […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 76 — מי שאלה יהיו – הם מתקרבים וסוגרים עליי ועל זיק. האידיוט הזה הוביל אותנו למבוי סתום […]
20.4.17 לא קרה שום דבר. באותו יום, לואי ליווה אותי הביתה ברגל. צעדיו הגדולים גברו על הצעדים הקטנים שלי, וכשעמדתי ליפול, ידיו החסונות אחזו בי בעדינות. מודה שלפעמים הלכתי עקום […]
לֹא נִשְׁכַּח – אֶת הַנִּרְצָחִים, לֹא נִסְלַח – לַמְּרַצְּחִים. נִזְכּוֹר תָּמִיד – אֶת הָאַחִים, וְנִסְגּוֹר חֶשְׁבּוֹן – עִם הָרוֹצְחִים. . הַצְּרָחוֹת – עֲדַיִין מַחְרִישׁוֹת אֶת הָאוֹזְנַיִים, קָשֶׁה לְהַבִּיט – לַכְּאֵב […]
בִּרְחוֹב יְרוּשַׁלְמִי – הִתְהַלֵּךְ רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין, לָמָּה יְהוּדִי בָּרַח לַצַּד הַשֵּׁנִי – הוּא אֵינוֹ מֵבִין. . הַאִם פָּגַעְתִּי בּוֹ? הַאִם יֵשׁ תַּרְעוֹמֶת עָלַי – בְּלִיבּוֹ? הַאִם זוֹ הַסִּיבָּה שֶׁיְּהוּדִי […]
אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת כֹּל כָּךְ חָכָם – וְכֹּל כָּךְ טִיפֵּשׁ? אַתָּה כְּמוֹ – פַּרְפַּר שֶׁנִּמְשַׁךְ לָאֵשׁ. אֵיךְ אַתָּה לַאֲחֵרִים עַל הַתִּקְוָוה – דּוֹרֵשׁ? וּבֵינְךָ לְבֵין עַצְמֶךָ – מִתְיָיאֵשׁ? . […]
17.4.17 ערב חג שני. ישבתי בבית, עטופה בשקט המוחלט, לבד. השעון על הקיר התעקש להקריא את הזמן, אולם מחוץ לחלון לא היה זכר לחיים. הרחוב היה שומם, כאילו העולם עצמו […]
תמיד היינו משפחה מטיילת. לכאורה זה לא היה אמור להיות אפשרי במשפחה שלי, עם אבא קצין בכיר בצבא ואמא מורה, יצא שהיינו יכולים לטייל אך ורק במסגרת ימי חופשה במערכת […]
10.4.17 (המשך) כבר מפתח הבית הציפו אותי ריחות מוכרים שהספקתי לשכוח – ניחוחות התבשילים המיוחדים של אמא. דפקתי בדלת, ולפתע היא עמדה מולי. עיניה הבריקו, קמטוטי חיוך שלא ראיתי זה […]
365 יָמִים כְּבָר לֹא מַמָּשׁ בָּאָפְנָה, 365 יָמִים כְּבָר מִמִּזְמָּן הֵם בְּעֶצֶם שָׁנָה, 365 יָמִים שֶׁהֵם שָׁם וְנִלְקְחוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה, 365 יָמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר: חֲטוּפִים, שְׁבוּיִּם, בְּנֵי עֲרֻבָּה. 365 יָמִים […]
הקוסמת האפלה התקשרה לסינדרלה לפני חג ראש השנה כדי לספר לה על הלילה הראשון שהיה לה עם דרקון לבן כחול העיניים,שתיהן נפגשו ב10:00 בממלכת הדו-קרב,הקוסמת האפלה התוודתה מול סינדרלה שהיא […]
אֵיךְ אוֹמְרִים "שָׁלוֹם", לְמִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲזֹב? אֵיךְ קוֹרְאִים לְאָהוּב מִמֶּרְחַקִּים, שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁלֹּא יַחֲזֹר? אֵיךְ שׁוֹאֲלִים "מָה שְׁלוֹמֵךְ", כְּשֶׁאֵין לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְחַבֵּק אֶת אִשְׁתְּךָ? אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁ"הַכָּל בְּסֵדֶר"?! […]
אֲנִי מְאַחֵל לְכוּלָּנוּ – שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה מְלֵאַת אַהֲבָה, שֶׁל שֶׁקֶט וְשַׁלְוָוה, וְשֶׁבֵּינֵינוּ – תָּמִיד תִּהְיֶה אַחְוָוה. . שָׁנָה שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁל סִיפּוּק וְהַצְלָחָה. שָׁנָה שֶׁל צְמִיחָה, שֶׁבּוֹ הָעָם שֶׁלָּנוּ […]
איזה אבסורד של עולם. נשים צעירות, סיגליות שרק ביקשו להגן על מולדתן – נותרו מאחור בשבי. אח, הבושה. תעודת עניות עבור כולנו. ואני – אני לא יכולה לאחל שנה טובה […]
עֶרֶב רָגוּעַ – וּפִתְאוֹם אַזְעָקוֹת, לָלֶכֶת לַמָּמָ"ד, לַמִּקְלָט – נִשְׁמָעוֹת צְעָקוֹת. הַטֵּלֵוִויזְיוֹת – בְּכֹל מָקוֹם נִדְלָקוֹת, חֲדָשׁוֹת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת – וּדְלָתוֹת שֶׁנִּטְרָקוֹת. הָאַזְעָקוֹת הַפַּעַם – לֹא מַפְסִיקוֹת, הַנְּפִילוֹת מַבְהִילוֹת – […]
בְּרָכָה לִשְׁנַת תָּשְׁפׇּ"ה עַל סִפָּהּ, שֶׁל שְׁנַת תָּשְׁפׇּ"ה, שָׁנָה בָּהּ נַשְׁלִיךְ אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה, אֶת הַחֶרְפָּה, אֶת הָרֶפֶשׁ שֶׁעַל הַמַּפָּה, עִם כָּל הַשְּׁרָצִים שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַקֻּפָּה. שֶׁמִּן הֶעָפָר נָקוּם, שֶׁנַּתְחִיל […]
אָחִי, תּוֹבְעִים אוֹתְךָ, יָכוֹלְתָּ לִגְרוֹם לְמָוֶות – בְּרַשְׁלָנוּתְךָ. סִיכַּנְתָּ אֶת עַצְמֶךָ – וְאֶת סְבִיבָתְךָ, תֵּלֵךְ, תִּתְכּוֹנֵן – וְתַסְבִּיר שֶׁאַתָּה מֵבִין אֶת טָעוּתְךָ. תִּתְחַנֵּן וְתַבְטִיחַ – שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת גִּישָׁתְךָ, וְאוּלַי – […]
תעניקי לי פעימה – לחשת בשקט, ונישקת את האדמה. הלב שלך פעם בחוזקה, והברכיים כשלו, נפרדת למצב שכיבה. שירי ערש שקטים עטפו אותך, בעיניים חצי עצומות התבוננת בשמיים, בצבע תפוז. […]
פרק תשיעי – רעידה ראשונה "ווהו! אני לא מאמין שאנחנו כבר במחוז הצפוני!" ורדיאן הביט על סביבתו בנלהבות. עשרות מבני מגורים עשויים עץ צהבהב עמדו לצד שבילים ארוכים של אדמה […]
פרק שמיני – זריחה אור הבוקר הסגלגל של מעגל האמטיסט הקרין על שער העיר. ארטון לגם מבקבוק הבירה שבידו וקרס על הספסל , הוא כיסה את פניו במרמור. אור מעצבן, […]
פרק שביעי – הזדמנות אחרונה "זו ההזדמנות האחרונה שלך." טריאן אמרה בקול קר כקרח. "א-" "אני באמת מתכוונת לזה." היא השתיקה את דבריו של ארטון בעודה לוקחת לגימה ארוכה מכוס […]
פרק שישי – עבר מעומעם "המפקד ! למה מגיע לי לרוץ עוד חמישה סיבובים בדיוק?!" אמר ורדיאן בעודו רץ מאחורי אראיינה וסירניקס במגרש האימונים. "הא – תשתוק טיפש, הוא רק […]
פרק חמישי – ניצוצות ראשונים "זהו כולם! האימון נגמר, אני מצפה מכם להגיע מיד לאחר צליל הפעמון!" גבו של מפקדם החדש התרחק עד שנהפך לנקודה במרחק המגרש. לא היה אחד […]
פרק ארבע – פגישה מוזרה כל חייליו רצו סביב המגרש , על פניו של ארטון נחה לה הבעה שלווה ורגועה בעודו נשען על העמוד ומצליח לסגור את עיניו. אני סוף […]
פרק שלוש – באור מוקדם צליל פעמונים רועש כמעט גרם לו לקפוץ ממיטתו בבהלה. דבר שנעצר אך ורק בעקבות פרץ הכאב שתקף את ראשו בפראיות. הוא התקפל בסבל וקרס על […]
פרק שני – צמיחה כואבת ארטון הלך על מרצפי האבן המצוחצחים של רחובות השוק בעיר הבירה קיהיון. על פניו הרחבות הייתה הבעה חסרת מנוח בעוד ש נשך את שפתו התחתונה […]
פרק ראשון – צעד קדימה צליל תקיעה מהדהד נשמע ברחבי האצטדיון העגול ורחב הידיים. שם הוא עמד, טירון עטוי שריון מתכת חדש ומבריק. הוא זינק במהירות מן היציע הימני , […]
}ממלכת האנוש ווארוקל – הרי הגרניט הדרומיים. שנת 491 מנפילת ביקסור מאגנוס .{ לילה כבד ירד על ההרים הדרומיים שב קצה ממלכת ווארוקל. שם עמד לו מפקדו של ארטון, קווארצו. […]
אַבָּא – קָשֶׁה לִי עִם הַנִּסְיוֹנוֹת, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתַּכְלִיתָם – לְהַעֲלוֹת אוֹתִי לְמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת. אֲבָל גַּם כְּשֶׁהַשֶּׂכֶל מֵבִין – אֶת נְכוֹנוֹת הָרַעֲיוֹנוֹת, הָרֶגֶשׁ מַמְשִׁיךְ – לְהַצִּיב לִי פִּתְיוֹנוֹת. הַיֵּצֶר הָרַע […]
