השכן שלי יודה מכניסה שתיים , עושה הליכה. גבו שחוח והוא הולך בהליכה נמרצת. צער העולם , כאילו מונח על כתפיו השחוחות. הוא לבוש בגדי ספורט מעודכנים ונעלי ריצה אדידאס […]
פרק מס'2 המפלצת לאחר כמה חודשים, הגיע האיש אל ביתו אשר בכפר רגרנדה, שבצפון דומיין ליד עיר הבירה דראס-ליאונה. לאחר כמה ימים ששהתה לין וג'ואי בביתו של הזר, פקחה לין […]
You made your blue eyes shine And i called you bad boy It was fun not to know Who will win the right or wrong And now they are shimmering […]
עיוור יכול לדעת טוב יותר איך להיות כנה, גם אם לא ראה מלידה יכול לדעת איפה דו ואיפה רה. עיוור יכול לכתוב שיר על הגידם, הגידם יכול לקרוא שיר על […]
יש אנשים שהכל הולך להם בחיים, אנשים שעושים את מה שאני לא מסוגלת אבל ככ רוצה לעשות. יש אנשים שמציירים את החיים כפי שהם רוצים שיהיו, וכך הם צריכים להיות. […]
"ילד של אבא" *פרק 1 חלק א שלום אני רון אני בן 8 מכפר סבא יש לי 2 אחיות דנה וגאיה דנה בת 13 הבת הבכורה וגאיה בגילי, אבל הדבר […]
אתמול. אתמול, היו לנו אודישנים של שירה. הם הודיעו לנו רק שלשלום, אז לא ממש התכוננתי. בכל מקרה, אז אנחנו, הבנות, עמדנו בשורה ישרה וכל אחת שרה בתורה. החברה הכי […]
פרק מס' 1 חיוורת במקום אחר, לפני שנים רבות היתה יתומה חיוורת, שערה זהר בזהב בהיר שהדגיש את עיניה הכחולות והעמוקות שהיו הדבר היחיד שבלט על עורה הרך והרגיש. מה […]
זה לא שהוא לא סמך עליו, הוא כן סמך עליו, אבל מה אם זה באמת נכון? מה אם הוא בוגד בו? אולי נמאס לו כבר ממנו? הוא באמת צריך להיות […]
היי ילדה קטנה, זאת אני. אני רוצה להגיד לך שמה שאת מתמודדת איתו ברגע זה זה שטויות, אתה תדעי עוד עליות. את חזקה יותר ממה שאת חושבת, אני מבטיחה לך […]
אבא שלי אבא שלי כצייר הצובא את העולם בצבעים ציבעוניים. וכאשר יש בעיה יבוא ויצבא את הבעיה. כרוח עזה הצובעת הכל בדרכה לצבע בהיר. העיר שלי אוד חורף קר. הרחוב […]
שפתיו נשקו ללסתי תוך כדי שהוא הוריד את חולצתו מגופי. הארי נישק בעדינות את הפצע בצווארי וגרם לעורי לסמור. קפאתי במקום כשידו הגדולה טיילה על גופי, מגיעה קרוב מידי למפשעתי, […]
העצים מחכים לימים הגשומים . העצים כבר חיקו חודשים בקיץ היבש. מתי כבר תעבור העונה הנוראה הזאת? שואלים העצים היבשים. שממה הישתוררה לקראת הגעת העונה הצהובה. העצים מחכים לימים השמשים. […]
זכרונות הם סוג של פגישה, רק בלי שני אנשים, בלי עמדה שונה במקצת משלי, רק אני וזכרנותי שמשנים את המציאות קצת. תמונות נדלקות מהעבר, ואני עושה סוג של פגישה חדשה […]
נכנסתי אל הספרייה הענקית, בדרך כלל אהבתי את השהייה בספריה, את ריחם של הדפים החדשים ואת של אלו שהספיקו להתבלות, ובמיוחד את השקט השמימי… אבל כבר חודשיים שאני לומדת כיצד […]
אז מה היה לנו השנה? מראו היפה של נחל מוזל. העצב המוחלף בשמחה לקראת שנת לימודים חדשה. כל יום שיעור חדש, ואיתו הנעה. אבל גם הרגשה זו מוחלפת בקלות. אני […]
אני רוצה להפליג ליבשות רחוקות אני רוצה להפליג ליבשות רחוקות, איפוה שיש אנשים חדשים. מסדר אני את דפי, ומתחיל אני לכתוב עם עפרוני: הכל מסביבי נעלם, ומופיע עולם חדש ויפייפה […]
אני צריך צומי מסוג מסוים. אני מתחיל עם חתולות רחוב, לוחש להן, אומר להן כמה הן יפות. כמו ירחים. והן בורחות, זורקות זנב ועין זרה. מטרידן. מטרידן. מטרידן. סתום
הקרב האחרון הם חודרים לתוך קותלי חדרי המבוצר. הם מפחידים ומגעילים עם מנהגם ומראם, מחפשים קורבן, וכשמוצאים מתנפלים אליו ועוקצים אותו. ידעתי שאני התקווה האחרונה, ואם לא יעשה משהו, הם […]
זוג יונים אי שם בממלכה רחוקה גרו הנסיך תור והנסיכה צוצלת, שכל היום הומה ובהנאה מגרגרת יום אחד עפו השניים לטייל הגיעו לכיכר וראו שם מחזה מופלא יון מחבק בכנפיו […]
בס״ד סוף הקטע הקודם: ״רצתי החוצה למרות שחפצתי לחקור עוד קצת את המקום – רק חסר לי שאחי יאשים אותי ברחפנות כדרכו בקודש…״ – המשך – בחוץ זיהיתי חמש דמויות […]
אמרתי לאשתי שהיא חתיכת פוסטמה. לא מוכנה להקשיב, לא מוכנה אפילו לדבר. ניסיתי לשכנע אותה שתבוא איתי לאזכרה של בן דוד שלי, שנפל במלחמה. ניסיתי להגיד לה שיהיה כיבוד ושיביאו […]
רגלו החסונה דחפה את ראשי אל תוך המים מלוחים, לוחצים על ראשי הנואש ומתחנן להפסקה בכדי לקחת נשימה. (דמעות מתוקות השתלבו יחד עם המים, הגרון פלט אנקת ויתור אחרונה והשתתק.)
אני רוצה לקחת בידי גיטרה חשמלית ולנגן שירי רוק ישנים, אני רוצה להחזיק מכחול ולצייר רחובות שבהם צועדים אנשים, אני רוצה לקחת פטיש ואזמל ולפסל איזה משהו לא מוגדר, אני […]
נולדתי איש די אפור בלי זנב מאחור. מתינוק במקור חלקלק ומפונק תפח גוף של חמור מסורבל ומיובל מנוער מנימוס מיוזע ואומלל לא כמו סוס כלול יחוש שנולד לאבוס. כשהגולם פקע […]
שני הארצות משוטט אני כמשורר רדוף, על יד הגדר. כמחפש נדר ליד מקום שומם זה, השומר בתחומיו, בלי לומר, ארץ חושך המושכת לעברה. למה לא?, למה כן? ארץ שקטה ושלמה, […]
השעון המעורר צלצל והעיר אותו ליום האחרון בחייו. הוא פקח את עיניו בחוסר חשק. דווקא היה לו חלום נפלא. וחלומות נפלאים הם כל כך נדירים בימינו. הוא חמד עוד כמה […]
האנרגיות שוב בקצב קבוע של פעימה-פעימה, וכל העגבניות בשלו מזמן והפכו אדומות כמו הקוס שלה יש לה עבודה לעשות, לפתוח רגליים רחב-רחב, ולתת לכל דכפין אני ראיתי אותה במטבח, מרטשת […]
זונות כאלה מזדיינות כל-כך יפה… הוא אמר וחייך חיוך מתוק הן נפתחות כמו ריצ'רץ' ונשאר לך רק להשחיל… איך אתה מדבר, אמרתי, זה לא יפה מה שאתה אומר, אתה צריך […]
