תקשורת ומגע עם אנשים חולים וחסרי אונים מעיקים על תודעה לא מאומנת. תודעה רגילה נקשרת לתחושות נעימות ונרתעת ממגע עם תחושות לא נעימות, ולכן היא חרדתית ופגיעה. כדי לא לפחד […]
אני רוצה שתתהלכי עם הסודות שלי בעולם, לא אכפת לי מה תעשי איתם אחרי שאספר לך. מצידי תצעקי את זה באמצע הרחוב, לא אכפת לי, באמת באמת שלא אכפת לי. […]
פעם עוד היה אפשר לומר על עידו שהוא חתיך. אימא שלו הייתה משתפכת למראה עיניו הכחולות, קו הלסת החד והבלורית השטנית שלו, ואומרת שהם מקנים לו מראה של כוכב קולנוע. […]
חוסר האמון לאן אותי יקח נכון שבאהבה יש לי כבר חסך יודעת בלב שהוא אוהב ולרגע בדימיון היה לי מאהב פגם במציאות מעוות לי את החלום תופס אותי חזק ולא […]
"לאן אתה הולך?", פנה קורן למאור, שהמשיך ללכת בשביל, לא פונה לכיוון המעונות. "ארוחת ערב כמובן, חשבתי שאתה בא איתי", ענה מאור, מרים את גבותיו. מה? ארוחת ערב..? נכון.. קורן […]
"לא נכון! אבל רק התחלנו. אני לא רוצה לוותר עכשיו". ידי נקפצו לאגרופים, וסבלתי בדממה את מבטו המצמית, נחוש להוכיח לו. "האמנם? תראה, חוששני שזה בלתי אפשרי. כשחלום מת..להחיות אותו..אף […]
מערבולת ובלילה , מחשבה על מחשבה צוללת למעמקי רפש הנשמה מחפשת מוצא מסיפורי האימה אלו החרוטים עמוק בנימים ובגידים יודעת שכבר כל כולה דם של רעילים גופה ונפשה נפצעו בפיגוע […]
כל החלקים מתחברים לניקודה אחת עצובה , עגומה החברות בינינו לא היתה שווה מאומה הנני רק עוד אחת טמבלית ברת החלפה , פשוט סתמית ואולי גם קצת ריקנית ניראה כי […]
עכשיו אלה רק אני והמכונית על הכביש, הטויוטה הישנה בצבע תכלת. קנית אותה ביד שנייה בלי לספר לי, וכבר אז היא הייתה בלויה וחצי מקולקלת. אמרת לי שזה לא באמת […]
בשבריר הלילה נותר ילד עזוב ברחוב נשמות חגות סביב לא רוצות לעזוב בעירת פנס כוויות הקור רוצה לשכוח צריך לזכור ואם הילד הוא אני והאור זהו את את ודאי מבינה […]
הזמן עושה את שלו היא חזרה על המנטרה הזו דקה אחר דקה היא לא יודעת היא כבר לא מקווה שיש שם מישהו שמחכה לה, שרואה אותה שמקווה שהיא תראה אותו […]
ללכת לפעמים הפתרון הוא פשוט ללכת הרחק מהכואב הרחק ממי שפוגע זה קשה, אני יודעת אבל יש לך כוח יש לך אמונה, גם אם את לא רואה את האור בקצה […]
הלוואי הלוואי שהיה מישהו שחושב עליי גם הלוואי הלוואי שזה היה כל כך קל להיות נאהב להיות חשוב למישהו אין זמן לפעמים אין זמן להיזכר בזמנים יפים יותר זמנים פשוטים […]
אני לא חושבת שיש בן אדם שרצה לארגן על עצמו איזושהי מסיבה או סתם אירוע שמח וכיפי ולא חשב אפילו פעם אחת על התרחיש הקיץ של אביה מצב כזה מעצבן […]
כבר הרבה זמן אני מרגישה ש האב טיפוס שלנו התאבד הנחת יסוד בסיסית אמונה בצדק ולא בצדקי והקלישאות המתוקות של כבוד האדם שנלמדו אי שם הדביקו אותנו כמו קולאז' שברירי […]
המתנת בסבלנות חיכית וחיכית בתקווה שההמתנה תביא את האהבה שיבוא האחד שיעמוד במבחן הזמן ויחזיק מעמד גם כשקשה בתלתלים ובשערות לא יברח וירתע שישאר קרוב גם בסופות ולא ישאיר אותך […]
אני נמשך אליך – כמו ל'חור שחור', מנסה להתרחק ממך – אך תמיד נמשך לאחור. הם מסתכלים עליך ורואים שחור – אני רואה אותך צחור, והם לא מבינים – כמה […]
מֵאֵיפֹה בָּאתָ וְלָמָּה נֶעֱלֶמֶת בְּאוֹר הַזַּרְקוֹרִים הִסְתַּנְוַרְתָּ כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְנִמְחֶקֶת מֵהַשָּׁמַיִם בְּדִיּוּק מָה שֶׁהָיָה לְךָ בַּיּוֹם אֶמֶשׁ. אָגוּר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת לַקֻּפְסָה שְׁמֹר אוֹתָם בָּאֹסֶף בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר בִּצְפִיָּה […]
הרכבת משקשקת תחתיי כרי דשא פרושים ואני רק רוצה לשחרר להתקדם ולשוט בסירה תחת שמיים כמוסים ואני לא מוצא מאחר להתמקם בנוחות במיטה כמו שבבית עושים ולי אין מקום משלי […]
-נקודת מ. כריסטלה- יוליה הזאת עולה לי על העצבים. איפה היא נעלמה? למה היא עושה זאת מאחורי הגב של כולם? מאז שהיא גדלה היא הפכה להיות נטל עליי. כולם מדברים […]
אם אור כוכב מורה לי את הדרך לצעוד בין תלוליות עפר־עבר בין נהרות הווה־הומה מדוע בכל־זאת אינני דומה לפרח אור כוכב וכמעט הנני כאינני ואולי אינני כלל אם להט חרב […]
פשטתי את חליפת הבגדים בחדר ההתארגנות נעלתי את כפכפי הגומי מימין הייתה דלת עם שלט ״לחמאם״ בכתב מודרני אבל הדלת נראתה עתיקה ואוטנטית פתחתי את הדלת בחריקה כבדה גרם מדרגות […]
היום הירח שמח במיוחד כל החורף הצטנף וציפה בלילה רב-ענן חשוך ומיוסר חלם כיצד הוא מתחמם באורה היום נעל הוא את המוקסינים התבשם בניחוחות האביב ענב עניבה פרפרית ויודע שהחל […]
הַנּוֹף נִצְבַּע בְּכָתֹם אֲדַמְדַּם הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת לְכִוּוּן הַיָּם. יֵשׁ עוֹד זְמַן לְסַדֵּר אֶת הַבָּלָגָן שֶׁנּוֹצַר סְבִיבֵנוּ. הַשֶּׁקֶט שֶׁל הָאֲנָשִׁים מַעֲצִים עַל הַחֹשֶׁךְ הַמֻּחְלָט, הַדְּמָמָה מְעַרְסֶלֶת אֶת עַצְמָהּ בְּרֹגַע.
כשיגדל לך אני אפסיק. ידיים של שה חולה זוחלות-מפשיטות, נוגעות, לוקחות. ובחוץ קולות של כלום. גוף קטן, קפוא בזמן. כשיגדל לך אני אפסיק, עיניים סגורות חזק, נעלם. זוחלות- מפשיטות, נוגעות, […]
בַּשָּׁעוֹת בֵּין הָאַרְבָּעִיִּים מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם שְׁלַח לִי אוֹתָהּ יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת , עוֹרָהּ לָבָן כַּשֶּׁלֶג לִבָּהּ בּוֹעֵר כְּאֵשׁ אֲנִי מַמָּשׁ מִתְרַגֵּשׁ. נַעֲרָה תְּמִימָה שָׁלְחָה אֵלַי חִיּוּךְ חַמִּים הַי לִי כְּמִגְדַּלּוֹר […]
בשנה הבאה בירושלים הבנויה שגור בפינו מינקות ועד תמותה אך מדוע לא התחלנו במלאכת הבנייה העבודה כה מרובה והעיר עוד רחוקה מחכים למשיח, או מכורים לדחייה? אומרים בלי הרס אין […]
אתמול פגשתי בן אדם קשיש, צולע, מחזיק בזהירות קניות לשבת. רציתי לדבר איתו. מאוד רציתי, ופניתי אליו. אתם בטח תחשבו שאני הזויה, חושבת לדבר עם אנשים זרים מבוגרים. אבל היה […]
נִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר בְּעַצְמֵנוּ שֶׁזֶּה יִהְיֶה שַׁיָּךְ רַק לָנוּ, בְּלִי מִטְאֲפוֹרוֹת, לְלֹא תֵּאוּרִים רַק אֲנִי וְאַתָּה בִּלְבַד, שְׁנָיִיִּים בָּעוֹלָם.
בס"ד הוא היה פעם נווד, מטייל כך סתם לבד עם חרב ואקדח ברישיון, שניהם שלו עלמות חן רבות הפסידו כספן בגללו ובחורים צעירים מלאים ברהב סיימו את חייהם אצלו על […]
