בזכותך אני מאושרת בזכותך אני כותבת את כל אשר על ליבי גם בימים, גם בלילות אתה תמיד איתי בזכותך זכיתי לרגע של אור בזכותך אני מצליחה לראות מבעד לקור פתיתי […]
לא האמנת בי עכשיו אני מפחדת מעצמי לא בוטחת באף אדם כאילו אני סתם יצור מגושם לא בטחת בי הפנת את גבך והסתכלתי לתוכי חיפשתי אותך אני לא יכולה לבכות […]
הלב שלי רוטט בציפייה, אין לי מושג למה אין לי מושג למה מהרגע שקמתי הבוקר רטט לו שם בין הצלעות שמכסות אותו רוטט לו יחד עם הבטן שמתהפכת לה למה? […]
"הדשא הוא כחול," הצהיר החמור, "וזה ידוע לכל," המשיך הוא לנעור. "הדשא הוא ירוק," טענה הפרה, "וזה ממש לא צחוק," על דבריה חזרה. הוויכוח נמשך עוד שעות ארוכות, עד שניגשו […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה/ספר שני: הלורד והגבירה – פרק י"ח+י"ט — השקט השורר והנמשך לאחר שאני נוגעת בטבעת האודם ולוחשת "לממלכת יאלדורי" מרתיע אותי, לכן אני פוקחת עיניים- ומוצאת את […]
רוחות עזות הצליפו בנו ופתיתי שלג קפואים נחתו על גופנו וכיסו את פרוותנו, הלבנה ממילא. צלצולי הכנסייה נשמעו מרחוק וכבר אפשר לראות את אורותיה. מנהיג הלהקה נהם עלינו ואנחנו האצנו […]
בשביל חואנה, זו הייתה הדרך היחידה בה היא תאמין שהכול יהיה טוב. לוסי הייתה אישה שנוצלה על ידי הוריה המאמצים. נדמה שהם הרחיקו ממנה , הם הצליחו להפריד בינה לבין […]
אני שוכבת בחדר שלי מנסה לנער מעליי את חתיכות התסכול והשעמום שנדבקו לבגדיי כמו חול רטוב ועקשן בוהה בחדר שלי החדר שלי חדר גדול ועמוס לעייפה בדברים שתשעים אחוז מהם […]
הבגידה בסבל עצובה היא יש שם שיכחה סוודר שעזבת יש שקט בקו הטלפון את קוראת בחדר חלומות לילה הם פיוטים אבל אין זיכרונות
אף אחד לא יודע שבצנים יש אש אבל זה קרה בארוחת הערב כשהבטתי לו בעיניים והוא שרף לי את היד, אש פרצים נוראית פרצה לו מהלחיים והוא נכווה עליי שוב […]
רגעים של בלבול שטפו את החשיכה לפעמים אני עין עוצמת עין לא כמו נסיכה עם עין אחת מקל הליכה ומגבעת על חצי. פעם פותחות ידיים פעם סוגרת כמצמוץ שחור פעם […]
כל עוד נר החיים דולק בלהבה גדולה ויציבה להבת תשווקה גדולה ויציבה כל עוד אני איתך ואתה איתי אני יכול לגרש במטאטא של מכשפות את הגלולות למניעת התלהבות את הקללות […]
התעוררתי לא טוב. ישנתי כמו בחלום כזה מתוק והתעוררתי לא טוב. מישהם טלפנו בטלפון הנייד שלי וזה בכלל לא היה בשבילי, זה היה בשביל מישהם אחרים פה שהטלפון הנייד שלהם […]
אז עברנו לגור ברחוב פחות יקר, בית-אבן עתיק ומתפורר בצד של הכיכר. יתושים ומקקים עשו פארטייה עלינו. בדיוק אלוהים עזב, 1993, ואני ניסיתי לכתוב סיפורים בלי שהיו לי כלים, וכולם […]
שלום לכם אנשים טובים. רציתי לשתף אתכם בחוויה יוצאת מגדר הרגיל שהתרחשה אצלי בשירותים. היה זה יום אביבי עד קיצי, היום, כשקמתי משינה וביקשתי מהפיליפינית (אימא) כוס קולה עם קרח. […]
היסטוריה שבת, עשרים־ושלושה באוקטובר 1971. "פשוט אף־פעם לא לימדו אותך?" רמוס משך בכתפיו, עייף ומתוסכל. היה זה שבוע לאחר שיעור התעופה, וסיריוס תפס אותו שוב לבדו. הוא ישב על מיטתו, […]
לא , אני לא סופרת , סתם ילדה עם מחברת , שלפעמים מתרשמת מרשימות ורישומים על אחרים על העיניינים שבין הגבירות לאדונים . לפעמים אני מתרשלת וקצת מפשלת בעיקר כשמדובר […]
אני בן אדם טוטאלי שתקוע בביניים. רוצה שחור! אחרת לבן. ונשאר באפור אז קבעתי את מקומי בצללים חולם לעוף גבוה בהיררכית החיים אך לא מעז לזחול מחוץ לקירות החדר מרוב […]
תוכן דמויות עיקריות ע"פ סדר הופעתן וסיכום לבסוף: איילקס- גיבורת הסיפור והמספרת. גנבת שהופללה על לא אוון בכפה ונכלאה בממלכת טמריה הבירה. המלך קוסטום- מלך טמריה הבירה. נתן לאיילקס משימה […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר שני: הלורד והגבירה – פרק י"ז — לזה אני בהחלט לא ציפיתי! "זה מה שיוכיח את נאמנותי? להרוג נערה חסרת חשיבות וניתנת להחלפה?" אני מנסה להוריד […]
הארבע קירות לא מרגישים כמו בית – זו רק דירה, המזרן המעוצב שהם קוראים לו מיטה – עבורו זירה. בארון מסתתרים השדים – איתם כלואה מוזת היצירה, וסכנת מוות – […]
היום התיישבתי ליד השולחן עם המפה הלבנה, ואחרי אכילת התפוח הקבועה שלי, ישבתי וחשבתי זה לא יאמן שאני כבר כל כך זקנה. אני לא חושבת שהרבה מכם מכירים אותי. אתם […]
עליתי לאוטובוס מצחי שעון על החלון אזניות לאזני כי חם בחוץ אך המזגן קר. את הופעת מאחורי בשמי לי קראת ושאלת "מה אתה עושה פה?" חוזר מסטאז' ויוצא לחשוב; אני […]
"זה יעבור לך" אני אומרת בזעם ומתחרטת כמעט מיד על המלים, והוא לא מבין. עדיין לא מבין את הסאבטקסט מאחורי המילים. יושב לו בשקט במושב האחורי עם בובת הנמר הקטן, […]
הפעם ההיא שעליתי על במה ושיחקתי משחק שיחקתי משחק פעם חייל ופעם איש עסקים ואוי הייתה גם את הפעם ההיא הפעם היא ששחיקתי מלך רשע שדוקר עלמות צעירות דוקר עולמות […]
לקח לי הרבה זמן להסכים שהוא יעשה את זה ישלים עם הגוף הכאוב שלי יתפוס אותי כמו נמר גדול יאהב אותי גם עם פרצוף מכווץ מכאב ובלי מחשופים מנומרים אני […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה/ספר שני: הלורד והגבירה – פרק ט"ו+ט"ז — סרינה מפתיעה אותי ואני פולטת אנקה "למה שאשקר לך, אמא?". "שיקרת לי לגבי השרשרת, אני יודעת היכן ניתן למצוא […]
וזה יכול לקרות הרי לכולם יש בעיות ומשהו יכול להשתבש ומישהו ירצה להתכחש וזה יכול לקרות לכולם נמאס מצרות הן באות לפעמים גם עוקצות וזה יכול לקרות אנחנו משלמים על […]
Years ago, I looked for a job and went on to an interview in a company. There were two interviewers, one young and one quite old. The young spoke and […]
תודה לכם תודה לכל מי שהיה לחברים וחבריהם לשתויים ולשתייה תודה לכל מי שביקר ולכל מי שנשאר לכל מי שהבין ומי שפספס את העיקר תודה אם כשבכיתי הבאתם ממחטה ואם […]
