הנקמה "אז," פתח ג'יימס בערב יום ראשון, "איך נחזיר להם?" "נחזיר למי?" שאל פיטר מבלי להרים את ראשו, מחפש דבר־מה בין גיליונות הקלף שמולו. הם ישבו בחדר המועדון של גריפינדור, […]
מרחק של אלף קילומטרים אבל הקול שלך נשמע לא יכולה יותר לברוח אין אוויר לנשימה לא מצאתי פתרון או דרך עקיפה שונאת כל כך לחזור אבל צריכה קצת מנוחה מדמיינת […]
הירח הלבן הוא כמו סימן מגיע תמיד בזמן בלילה זאת השעה יכניס אותך לתדהמה דמעות של מלאכים זולגות על האדמה בצורת יהלומים כאילו הגיעה הישועה הלילה לא יסתיים כי המלאך […]
מאור חזר, וקורן לא דיבר איתו על זה. אולי זה היה טיפשי – אבל הוא פחד שהוא יכעס. הוא לא רצה שוב להסתבך כל כך מהר. הוא הרגיש שכולם מצפים […]
"…!" צעקתי את שמה בכל כוחי, בגרון ניחר, בנשימתי האחרונה. עיניה נפערו בהפתעה, לסתה נשמטת. היא הביטה בי בפחד שהחדיר לתוכי דממה קפואה כמו אבק כוכבים. ראשה נע בעדינות לצדדים, […]
״לפעמים אני מדמיין שאני ילד. כי ילדים מרשים לעצמם לא לשמור הכל חזק בבטן. לחזור לימים שלא ידענו מהי אהבה.״ אהבה היא הסם החזק בעולם והיא גם הדבר היחידי שאין […]
״זה פיל, וזה אריה גדול גדול גדול והוא המלך של כל הספארי נכון? אפשר ללכת לספארי? אני רוצה״ אח שלי הקטן נמצא על הרצף האוטיסטי ואף פעם לא יצא לי […]
״זה בסדר לשחרר לפעמים, טישו?״ ״אני בסדר אוקיי? אני לגמרי בסדר״ פסיכולוגים הם כאלה מתנשאים, הם חושבים שהם יודעים הכל, הם יושבים מולך ומסתכלים עלייך במבט בוחן כאילו הם צריכים […]
אנחנו כבר בעליה השישית. היו כבר חמש עליות לארץ, של עולים חלוצים. היום זאת העלייה השישית, כשכולם עולים במעלית ולא מתאמצים במדרגות. הוא נדהם כשהמעלית התחילה לנוע עוד לפני שהספיק […]
ואני לעולם לא אשכח את אותן הלילות שהוא קם מזיע מחלום רע והרגשתי אותו בכל תזוזה של המיטה. הפנים שלו סיפרו לי הכל והשפתיים שלו היו יבשות יותר מביום כיפור. […]
אנחנו בסך הכל בני אדם – לא מלאכים, עם תאוות, רגשות – וחיים מסובכים. עם דילמות, תסביכים – ותככים, במה לבחור – בהנאות או בערכים? . האם הבחירה שלך – […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ו' — "אז, נתחיל שוב- מה שמך?" שואלת צ'יפה. אני מהססת. שאומר לה את שמי האמיתי או את השם הבדוי שלי? איזה […]
התמסרתי אל הרוח אל השקט העדין שלה נתתי למגינת העלים לדרבן אותי הלאה בשביל להוביל אותי אל הניצחון. בעיניים עצומות הלכתי אחריה נושמת בשקיקה את מילותיה ולא היה בי פחד […]
אחד מן הקשישים שבהם טיפלתי בצעירותי היה עצמאי, ולכן התבקשתי על-ידי אשתו רק לנקות את החדר שבו הם התגוררו. במובן מסוים, חדר זה היה מדינה בתוך מדינה כי הקשישים גרו […]
"קורן, אני קופץ לחדר אוכל – להביא לך משהו?", שאל מאור. קורן סימן בידו שלא – לא טורח להרים את ראשו מהמחברת. סהר משוגע לגמרי – העונש הזה היה מגוחך. […]
הכוכב, כאילו שמע אותי, זהר לפתע באור תכול בוהק, מעוור אותי וגורם לי לצעוק בכאב ולכסות את עיני. בעודי מסיר בחשש את ידי מעיני, ממצמץ ונאבק להבין מה אני רואה, […]
השפן יהיה שפן – והנמר יהיה נמר, אך האדם יכול להיות פחדן כשפן – או אמיץ כנמר. כמובן שגם האדם מושפע מהגנטיקה – מהחומר, אך לאדם יש אפשרות – להשתנות, […]
זו היא. היפה בנשים. לא אתאר איך היא נראית, כי לכל אדם לו היפה בנשים משלו. תאר לך, תארי לך, את היפה בנשים שלך. זוהי היא, היפה בנשים. הרי היא, […]
הוא היה יכול להקיף את האי בשעתיים. האי היה מרוחק מ-כל יבשה ואיים אחרים, וגודלו היה כפול מהכפר הקטן בו גדלתי. היא אהבה אותו באמת, הנימפה קליפסו, והייתה מוכנה להעניק […]
חודשים הוא היה בבית, בקושי יצא. לפעמים הוא היה קופץ למכולת או לכספומט, לפעמים לקופת-החולים בשל דברים. פעם הוא האשים את הקור, פעם את החום, פעם הוא האשים המולה ברחובות […]
פרק 5: שיקויים שישי, עשרה בספטמבר, 1971 בסוף שבוע השיעורים הראשון שלו, רמוס איבד עשר נקודות בית, למד לחש אחד, וצבר עוד חבּורה; הפעם על סנטרו. השיעורים הראשונים היו בסדר […]
היא מבקשת שאספר לה דבר אחד שלמדתי ממרום שנותיי על פני הכדור הזה, מביטה בי בעיניי העגל שלה, העגולות והגדולות שנראות כמו שני כדורי בדולח מבריקים. "נו," היא אומרת, והידיים […]
* הסיפור מתרחש בעולם טמריה, עולם פנטזיה רחב ומגוון ביצורים שונים ובממלכות שונות. * איילקס, גנבת אנושית צעירה, שמוצלחת במעשיה, הופללה על עוון לא ידוע ונכלאה בבית הסוהר של טמריה […]
הזמן טס מהר כל כך. זה תמיד קורה לי, סמסטר מתחיל, אני לא מצליח להבין שום דבר באף קורס, מחכה עד שיגיע הרגע בו דברים יתחילו לחלחל ואז בום: תקופת […]
שוכבת על הגב , מביטה על התיקרה הלבנה מתרכזת רק בניקודה אחת יד מונחת על החזה , אני נושמת , יש דופק אני עדיין בחיים תתרכזי לניקודה ההיא הלבנה צריך […]
פעם התחפשתי, היום כבר לא. משתדלת שלא. איפה שצריכה- לא נשארת, איפה שלא- נשארת. לומדת לזהות את המקומות, מאירה אותם לאט, בפנס חצי שבור, עם אור בחצי קלאץ', משאירה לי […]
הצבעים שלה כלואים בתוך שחור. איפה שהוא בפנים. קבורים עמוק מתחת, כי מישהו אמר לה פעם שאסור להם לצאת. שלא כדאי לה לתת להם לצאת, ושיום אחד, הם יעלמו, אם […]
תתרומם ותתחזק, מעוצמת הגלים העזים המתפרצים מתוכך הסערה תחליש את כוחותיך, מהחיים אל תתפרק תן להם הזדמנות פז כמו בראש השנה, לחדש רוח נפש שבך.
פעמיים בגיהינום ריאיון באחד הבתים המופצצים של העיר בחמוט (סיפור אמיתי): המראיין: שלום חייל ספר לי איך המצב כאן בעיר בחמוט? החייל: המצב פחות או יותר תחת שליטה, מנקים את […]
העננה הזאת רודפת למרות שאותה הודפת היא כבר חלק בלתי נפרד בכל אירוע ושמחה היא אוחזת לי ת'יד תזוזה אחת קלה ומיד פורצת קורה בשניה אחת שהיא גם מתפוצצת . […]
