אני שונאת הכל! צועקת בקול מקווה שלא ישמעוני,שיקבר בחול עדיף מאשר יכירו בהרגשתי, ויחשדו ביסורים שהנני נושאת עמי . אינם דומים לדבר,הם משהו פנימי. סודי שמובדד אותי מסביבתי, כובד משקלו […]
ויהי הוא האדם העצוב ההולך לו במגילותיו אבוד בין כתביו על דברים אבודים ויסתכל למטה. אלו הם הצבעים של חייו נושרים מגופו לתוך ההיסטוריה הקטנה וילך על שאריות אישיותו . […]
גיא וגאיה הם אחים תאומים שהופרדו כשהם היו תינוקות. השניים נפגשים בפעם הראשונה כעבור עשר שנים. גאיה מתאהבת בגיא ואיננה יודעת שהוא אחיה. האמת נודעת לה באופן הכי כואב שיש. […]
לילה שקט במעברים החמים בגהינום. ככה קוראים למקום הזה אמצע המדבר ועמדת שמירה יחידה עשויה מפח ירוק. האבטחה רופפת היום חייל אחד יושב שם על כיסא פלסטיק חורק, הוא מוציא […]
Bones. Strong heardy bones. Rubber. Blind, unforgiving rubber. What was once sweet and lovable, Is now a flat nothing. What once stood strong, Now blown by the wind. Now, it […]
תצוגה מבחילה כזאת של הגוף שלו פרוש ומבותר על הקיר מתחתיו הוא יישן. ככה היא תלתה את הציור שהיא ציירה אותו כדי להזכיר לו מה היא חושבת עליו. לא מחשבות […]
פרק שני – ההמלכה "אני מורשה ללכת?" אני שואל בנימוס, נמאס לי כבר מכל גינוני המלכות האלה, מהשיחה החד צדדית המתסכלת הזאת ומהמלך הקודם שרק מנסה להוכיח עד כמה אני […]
"אתה לא יכול לבגוד בסטיבן, אתה לא יכול לבגוד בסטיבן, אתה לא יכול לבגוד בסטיבן" שון מלמל לעצמו שוב ושוב, יושב על המיטה הזוגית שבדירה שלו, אחרי מה שקרה עם […]
רומיאו מונטרו ויוליה קפורלה הם צאצאים למשפחות יריבות. יוליה עוברת ללמוד בבית הספר חדש בארגנטינה וכאשר רומיאו רואה אותה פעם ראשונה , הוא מתמלא כלפיה שנאה . אביה ממהר לשדך […]
שבוע לאחר המקרה: נק' מבטה של אלן: אני כבר לא יודעת למי להאמין,כולם אומרים שג׳ואי מת אבל אני לא מאמינה…וגם…לא מצאו גופה…רק דם…וגם של מי זה עדיין לא ידוע,הדם מעורבב […]
פניאל התקדם בסמטה החשוכה. הוא העדיף את השיטה הישנה והטובה – לתפוס את המטרה במקום חשוך וריק, להרוג אותה לפני שתספיק להגיב. הוא יכל לעשות זאת גם ברחוב סואן, אבל […]
"עם התפתחות תעשיית המוות התעורר הצורך לשמר תרבויות ושפות בצורה מלאכותית. חברות שלמות נמחו בצורה כמעט מיידית, בלחיצת כפתור. זה לא היה אורתודוקסי מצידנו, ובכל זאת ראינו בכך מטרה בעלת […]
אהבה מסריחה. באגדות זה כל כך פשוט, הם מכירים, אוהבים, וחיים לנצח באושר ובעושר. ועל זה אנחנו גדלים.. שלא באמת צריך להתאמץ, שהכל כל כך פשוט. אבל איפה המריבות, הכעסים, […]
וזהו שיר על המתים גם באדמה הם חיים ובכל דרכם גם להם דמדומים סופיים והזיכרונות של אלו גם בסוף יש להרדים בזמנים שאני רואה שאין טעם בזמנים שאני לא רואה […]
שון עלה במדרגות אל הגג, מיר התעקש שהוא צריך לעלות למעלה לבד והמלוכסן השתכנע, אחרי הכל הוא זוכר מהפגישה עם ברטה שהגג היה מקום שהוא אהב להיות בו בזמן שהוא […]
לפעמים זה נדמה כאילו יושב שם מישהו למלה בשמיים שכותב לנו תסריט. הוא כבר יודע מה יקרה ואת סדר ההשתלשלויות. הוא מסתכל בעיניים בוכנות. מביט בנו וברגע אחד טורף את […]
"לאן אתה רוצה שניסע?" ברטה שאלה ושון חשב לכמה רגעים, "הביתה" הוא מלמל, "איזה בית בדיוק?" היא שאלה בחיוך, "לבית שאני זוכר, לדירה שלי" הצעיר אמר והיא הסתכלה עליו בהפתעה […]
"היום יום ראשון,היום המקולל והארור על פני כדור הארץ,אני באמת מנסה להבין מי הבן **** שיכול להנות מהיום הזה כאילו מה…",בנסיעה שלי לכיוון זירת הפשע לא התייחסתי כל כך הרבה […]
תובל ושובל לא ידעו מה לעשות עם חננאל , בכלל , הן היו בטוחות שהוא עוד יתחרט על מה שהוא עושה. הוא סתם מתערב בגורל , וככל הנראה שהוא מתגרה […]
נטלי הציעה לערוך את המסיבה בלילה בסירה המפליגה בסין. הסכמתי לרעיון הנפלא הזה והודענו לכולם על האירוע. שבוע לפני המסיבה, נטלי ביקשה ממני לתת לה את שמה של בת זוגי. […]
האדם, יצר החמדנות. נולדנו כבריה שאינטיליגנטית כמוה כנראה עוד אין ועדיין, כמו הפרה שתיעלה את הוסת שלה אנחנו רוצים להיות, למרות שרק דשא היא אוכלת ואפילו אותו לא יכולה לעכל. […]
כמו העש לאש עם הברקים הקטנים בין העננים פרחי הקיר אני לא יוצרת ניצוץ שתראה כמראה לשדה הפתוח הזה כה חשוך פה. אני לא יודעת אם אני בפנים או בחוץ […]
צופר האוטו קטע את רצף הרחמים העצמים. הנהג פתח את החלון אבל רוני לא הצליחה להבין מה הוא אומר (היא טוענת שיש לה בעיות שמיעה לא מאובחנות). "מה אמרת?" היא […]
שון עבר בדיקות אחרונות, הוא כבר שבוע בבית חולים, היו איתו לא מעט רופאים שעזרו לו ללכת, מחזירים לי את יכולת התזוזה ברגליים, הוא עבר בדיקות ראש ובדיקות גוף, בדיקות […]
הגלים שטפו אותך מהחוף יקירי ואין זכר אלייך בנוף יקירי
העולם זז בכל דקה, שנייה, בכל מצמוץ ונשימה. ואני? זזה איתו, אבל בכאילו. אני נעה קדימה, מזדקנת בכל רגע שעובר ולא יחזור, אבל מרגישה במקום. אני מתקרבת לתאריכים סופיים, כאלו […]
מייקל יצא מהמעלית, מתנשם כולו, נשימותיו הכבדות מסמנות על כך שהוא רץ לשם כאילו ואין מחר. הוא יכל היה לשמוע את צעקות השמחה ואת ההתרגשות עוד מבפנים והוא חייך ורץ […]
לצד הלילות מלאי הזיעה של בעלה, לאה הייתה המאושרת שבאדם. הפרות שלה התרבו עם פריו של השכן ולה כבר לא הספיקו הידיים לחלוב את כל הבהמות שנולדו. במהרה היא שכרה […]
פרק ראשון – ההודעה מה הוא אמר הרגע? "ב – מבוטלת אתה מתכוון לנדחתה, נכון?" אני שואל, מבולבל לגמרי, בניסיון להבין מה שמעתי הרגע. "לא. הוא מתכוון בוטלה. אתה לא […]
"תיכנס, אני אשאיר אתכם לבד" ג'יין אמר למייקל כשהם עמדו למול הדלת הסגורה, "תודה" מייקל השיב בכנות וחייך אל האחר שרק כחכח בגרונו והזיז את עיניו ממנו, הפרופסור הרכין את […]
