כמה שנים עברו מאז שנגעתי? חוקים חדשים לצרות ישנות, חיים מרגשים לצד ההתרוקנות, אך אני מסתכל על הגנים ואין סלחנות. זה מאז התפתחותי שאני שורר כאן, ואין לי מקום אחר […]
אני יודע, זה הדבר האחרון שרצית שיקרה. אבל החיים לא אוהבים לתת לנו מה שאנחנו רוצים. כעסת על עצמך. למה בעצם? כולנו בני אדם. כן גם את. כל כך התרגלנו […]
חרוזים שלא מצאתי הם מתבטאים בפרצופים שקטים, מבטים רחוקים וצרות שלא נגעתי בהן אך אני אוטם אוזניי להם. סירקולציה שזזה כל פעם מחפשת אחר חורים בעיניים שלי. לבסוף מגיעה לעומק […]
גבריאל ואורנה המשיכו להתנשק כאילו אף אחד לא הפריע להם. לפתע גבריאל הרחיק את אורנה מעליו, הוא הביט בה במבט מופתע. " לא , אני לא יכול לעשות את זה […]
אתמול היה לי יום מאוד קשה, שום דבר לא הלך כמו שרציתי. לכן החלטתי לשים הכול בצד ולנקות את ראשי בעזרת ביקור במוזיאון העירוני. אחרי שלושת רבעי שעה של שוטטות […]
נפל ברחוב. הוא נפל ברחוב ואף איש לא ניגש אליו. הוא נפצע ברגלו ובידיו, והייתה חבורה על פניו, אבל איש לא ניגש אליו. החבורה על פניו הזילה דם, שטפטף על […]
היו היה פעם עץ, קראו לו "עץ הזווית" וכל הילדים בשכונה אהבו להיות בקרבתו. לא בשל ייחודו ומורכבותו בשלל הזוויות שהרכיבו אותו, אלא פשוט, כי מדי יום היה קשוב, שקט […]
לא קצת חבל לשחק את משחק החיים בדרגת קושי קשה עם המון מכשולים, ואויבים אך גדול האויבים הוא אתה לא קצת חבל לצפות בסרט החיים ולגלות שמדובר בסרט אימה עם […]
איך הייתי רוצה לזרום כמו נהר מלא במים איך הייתי רוצה להסתכל לשמים ולראות כוכבים ולא רק שמיים קודרים ועצובים איך הייתי רוצה להיות קליל כמו נוצה שנידפת ברוח איך […]
לכל קוראי המכובדים (וגם אלו שלא, אני מניח), הייתה לי תקופה מעניינת מאז שעברתי להגיב בכמה אתרים שונים. אני חייב להודות: אני הייתי בטוח שהיום האינטרנט מלא בקוראים יותר מאשר […]
פרק שני// זומבים *אדם* הימים הבאים נדמו כטשטוש לא ברור. אני זוכר הרבה אנשים, רעש, לכלוך,חיבוקים קרים שלא אומרים כלום. אחרי שבועיים אמא החליטה לחזור לארץ כי לדעתה \"המשפחה היא […]
I know it is gunfire- I can hear the shots. My blood truns ice My brain My heart My legs take charge- I run I hide Eyes shut. Only to […]
אישה יפה …. מהצד זה נשמע מושלם להיות האישה היפה זאת אשליה אחת גדולה זה ממש לא מושלם פשוט לא ! ולמה זה לא מושלם?! כי זה מתלווה בסבל מתמיד […]
פרק ראשון// ימי חורף *ניב* הפעם הראשונה שהכרתי את אדם היתה בשנה שעברה. לא הכרתי הכרתי הוא פשוט הצטרף לכיתה שלנו. זה היה מאוד מוזר. לא רגיל שילד חדש מצטרף […]
אני מנסה לבכות, מנסה חזק-חזק. שומע גבריאל בלחסן בלופים, מדמיין את אבותיי העיראקים מושמדים בשואה, איזו תאונת דרכים מפוארת ואותי נשאר לבד בעולם, את ההורים שלי מזדיינים או סתם מנהלים […]
הם תמיד היו שם, מסתתרים בצללים. הם דאגו שאף אחד לא יראה אותם והסתתרו מפני האנושות. הם היו המחפשים. וכרגע, הם מצאו את האחד. "הוא צעיר מדי לדעתי" העיר טליאס […]
קום תסתכל להם בעיניים ותגיד אני מודה זה אני שחי פה ורוב הזמן מגלגל עוד אחת זה אני , לא כפרי לא עירוני אין לי הגבלות או מילים מתייפייפות זה […]
אנשים לא יכולים להבין הכל אחד על השני. אבל עדיין אנשים חיים ביחד.. מנסים צוחקים מאותם בדיחות , נהנים מרגעי אושר קטנים ומנחמים אחד את השני. גם אם הם חיים […]
מסתכלת עליי דרך משקפי השמש. מסתירה עיני ענבר לוהטות כמו גחליליות ביער . בוחנת אותי בזמן שאני חושב הרבה ואומר מעט. הולכת לידי באצילות . ידה כאילו נתפסת על ידי […]
אני קמה בבוקר בשקט מהמיטה של אבא מתארגנת לבית הספר בשקט אני מסתכלת בשקט על הארון שלי ובודקת מה אוכל ללבוש כדי שלא יראו את הסימנים אבל גם שלא יחשבו […]
תבין, אני לא מחפשת מישהו שיגיד לי שהכל יהיה בסדר. אני לא ילדה מטומטמת, לא מחפשת מישהו שינסה ליפות לי את האמת ולהפוך אותי לאחת כזו. אני לא מחפשת אף […]
חיוכים/שלומית קלדרון בחצר ההומה ציחקוקים, קריאות, צעקות.. ילד רודף אחרי ילדה, השניים רצים ומתחבאים בין האגפים שבמבנה הסמוך, בנות מקפצות על גומי מתוח בין ארבעה ניצבים ואחד שנדחף ומפריע להן […]
הראל' לחשתי 'יהל' לחשת ושכבנו בשקט עם רוח צוהרים חמה. ברוש ואלון ציירו תנועות על הריצפה, וציקדות נשמעו כמו בקבוקי קולה נפתחים. הייתי צמאה. 'אתה יודע' אמרתי פתאום 'תמיד הייתי […]
בום, בום, בום. החבטות מהדהדות בחלל החדר הגדול, מלוות פה ושם בחריקת סוליות על הפרקט. בום, בום, בום. רגליים קלות מנתרות על הרצפה בתנוחה דינמית של מתאגרף. שק החבטות רועד […]
מהלך לי על מראות שאני לא מכיר, צועד ללא שליטה על עקבותיי שכבר היו שם, מה זה המקום הזה? ולמה אני מחייך תחת השמיים האלו? ולא מוכר לי הטעם הזה, […]
היי לכם קוראים מדהימים שלי, אז הסיפור השני הגיע לסיומו ואני יכולה להגיד לכם בביטחון שבלעדי כל התמיכה שלכם, אני לא בטוחה אם הייתי ממשיכה בתחביב האהוב עליי מכל- כתיבה, […]
הם ניגנו ביחד על הפסנתר, שון ישב על רגליו של מייקל, שניהם עם בוקסר בלבד אחרי מקלחת של בוקר, כוסות הקפה מונחות מעלה על שולחן הפסנתר והם מצאו להם זמן […]
הקסם תמיד היה חלק מהעולם. אך אפילו אם לא ראו אותו, הכחישו את קיומו, פספסו את הימצאותו, תמיד, כמו נמר המתחבא ומחכה לטרפו, הוא היה שם, וחיכה לזמן המתאים להתפרץ. […]
הייתי רוצה, שרגלי ילטפו את הדשא הרטוב, שריאותיי ינשמו אוויר ים קריר, שהרוח תעשה בשיערי כבשלה, שהעננים יגנו עליי ביום חם, שהחול יזדחל בין אצבעותיי, שכל דפי המחברת יתמלאו, שספרים […]
רק הבטתי הצדה לשנייה על איזו פצצה שפסעה על המדרכה והופ מצאתי את עצמי נכנס במכונית של איזה זקן! "הלו! הלו!" צעקתי ברגע שהצלחתי להרים את ראשי מהכביש: "למה אתה […]
