הוא גבר כזה. הוא גבר כזה שיגרום לך להזיז את השיער למאחורי האוזניים בלי אפילו להשים לב שאת עושה את זה .. הוא גבר כזה שכשהוא מחייך את מחסירה פעימה […]
"ואין עוד צדק שלא חנכתי" מילותיו חלשות על קצה שבר, הסתכלתי עליו והוא הסתכל במראה ובראשי שאלתי; זה צבעיו שזהרו? האם זה בכלל הוא? כי אילולא היה חוסר צדק לו, […]
"את יודעת… אני חושב על זה" -"אוקי ו… ?" לא להאמין. הרגע בישרתי לה על השינוי הגדול ביותר שעשיתי והיא אפילו לא שינתה את המבט שלה למתרשם או מתפלא. אני […]
מוקדם בבוקר, כשהוא קם מאוחר. הגיטרה נשארת בפינה, אבל כשהוא חוזר בחזרה, הוא תמיד מוצא זמן כדי לנגן על הגיטרה. מוקדם בבוקר, הוא מחכה ליום המחר, כדי שהוא יוכל להזמין […]
אחרי שנויה ועומר הצליחו להתגבר על ענבר, הפעם היא הולכת לחזור ובגדול. עומר ונויה חוגגים שנה שהם ביחד והם מתחילים לחשוב על עתיד משותף. ענבר שבורת הלב מחפשת נקמה, היא […]
פרק רביעי: "שיעור שני" – חלק 2 אני נדהם לגמרי מהמילים שלו. גופי נהיה משותק ואני לא יכול אפילו לפצות את פי לומר… משהו. אני לא יודע אפילו מה להגיד […]
בעיצומו של הגשם הסוער נס דר. שוורץ אל עבר ביתו. אפילו המטרייה היוקרתית שלו לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה. הוא נקש בעצמה רבה על דלת ביתו. שוורץ, שהיה כה שקוע […]
הגשם השוטף נפל על פני גגות הבניינים, מציף את הרחובות ומקרקש במרזבים. שלט ניאון מיושן למראה הבהב בגשם הזה – "קונג פו – מכון אימונים", הוא קרא. הגשם גם שטף […]
מנועו של האופנוע הישן טרטר במורת רוח כשג'ונתן קפץ ממנו במהירות, כיבה אותו והניח אותו בצד. הוא רץ במהירות אל עבר שורת ניידות המשטרה והמחסומים שהוצבו לרוחב הרחוב, ידיו מכווצות […]
הוא פוסע כל בוקר . אני רואה אותו גבר גבוה , זקוף ,חובש כובע מצחיה ולבוש מכנסי טייץ קצרים וגופיה ונראה מעולה. לידו פוע כלב גדול בהיר מסוג גולדן רטריוור […]
הלילה לא נגמר הוא נראה ארוך יותר. החיפוש נמשך לתוך האפלה אף אחד לא הולך לישון עד שנמצא את הנערה הנכספת. לא נזוז מכאן, הזמן יודע לאן בדיוק הוא לוקח […]
אמילי הכירה מצבים כאלה. הם קרו כל הזמן. בדרך כלל הם פשוט הלכו, ברחו, רצו, עפו, התחפרו או מה שהם לא עשו. אולי הפעם יהיה לה יותר מזל. "שלום?" אמילי […]
הדמעות בעיניים יצרו לי את הים וממלאות אותו שוב ושוב אני הוא הים אני הם הגלים אני גם החול הרטוב. כל כך הרבה זמן כל כך הרבה זמן ואולי היה […]
הבטחת שאף פעם , אני ואת לא ניפרד הבטת עמוק בעיניי ואמרת שאת כל כך מצטערת, שאת טסה לקנדה ושאולי את חוזרת. חיכיתי לך ורציתי שנהיה ביחד כמו פעם אז […]
"הנושא של היום הוא אנטומיה של הצלחה. ההרצאה תהיה במעבדת האנטומיה. בואו נלך לשם. תיכנסו בבקשה. תשבו ארבעה ליד כל שולחן. ועכשיו, בבקשה, שאחד מכל שולחן יבוא אליי וייקח הצלחה […]
יש לו עציץ. בעציץ יש צמח. היא אמרה שקודם כל הוא צריך לדעת לטפל בעציץ לפני שהוא מנסה לפתח קשרים חברתיים. הוא היה משקה את העציץ, אבל לפעמים העציץ נבל. […]
בריאן בא, תתנהגו כרגיל אמרתי כשעמדתי במסדרון התיכון "ווסטהיי" עם שתי חברותי הטובות לילי ודמי. בריאן כרגיל לא מתייחס אליי, יש לו את החברה שלו קים, אבל יש בי עדיין […]
היית כמו כיבוי אורות בשבילי נתת לי את ההזדמנות להפסיק את ההצגה ולהוריד את כל המסכות והתלבושות ולשכוח לרגע את כל השורות ששיננתי, נתת לי לבכות ולהתפרק, עירומה מכל מה […]
אהבתי שהיית שולח לי ׳בוקר טוב אישה שלי׳ כל יום אהבתי את זה שידעת מה אני אוהבת לשתות אהבתי את זה שהיית מזהה את הפרצוף הכועס שלי בזה שהייתי מכווצת […]
מכיר את הרגעים שאי אפשר לעצור את הדמעות? זה לא בכי, פשוט דמעות. אתה ממשיך בעיסוקים שלך אבל הברז הזה לא מפסיק לדלוף, כאילו הורדת את המסכה וזה מה שבאמת […]
בבית הקפה ראיתי שתי חברות, אחת שבה עם הקפה החם שלה ומחתה ברוגז ״תראי את השמיים האפורים האלה. עונת הגעגועים הגיעה… חייבות למצוא מישהו.״ וחברתה השיבה לה בחצי חיוך והמשיכה […]
פעם כשהייתי מביטה אל השמיים, אני זוכרת אותם מפוצצים בכוכבים, כמו יהלומים קטנים. היום בלילות, ניתן לראות רק כוכב אחד בודד שנותר. תהיתי לעצמי איך כולם כבר הגיעו למכסת המשאלות […]
״#broken.. למה בחרת את הכינוי הזה?״ – לכולנו יש חלקים מעצמנו שנמצאים בידיי אדם אחר, שאין בכוונתו לחזור ולהשיב לנו אותם.
הראש והלב. נדמה לי שהם תמיד היו ביריבות. תמיד נטרו טינה זה לזה. אני תמיד אצדד את הלב, הרי בכל פעם שאתה הכית בו חזק ונטשת אותו, הראש פתאום החליט […]
אם כולם מתיימרים להיות כל כך חכמים ובעלי תשובה לכל שאלה, אז תגידו לי, למה קיים רוע בעולם? למה דברים נוראיים קורים לאנשים טובים? למה העולם ממשיך להתקיים ככה? האם […]
מהרגלי המגונים; לבלות את הלילה מכורבלת עם הבדידות בשמיכה אחת, להכנס לשיחות ישנות עם האנשים שבעבר הייתי כל עולמם. קודם לבהות בתמונתם המעודכנת ולתהות.. לראות כמה הם גדלו, התבגרו.. לאחר […]
כשנויה נחתה בשדה התעופה בן גוריון. היא הרגישה איך ההתרגשות עטפה אותה לרגע. נויה רצתה לנשום עמוק ושהפחד הזה שהיא מרגישה זה עתה רק ייעלם. מונית הסיעה אותה עד שהנהג […]
רגליים ארוכות נעות בשעת חצות בחצרות של חתולים שחורים כנורות פלורסנט מקרינות על האספלט את דרך האבנים הצהובות. הו דורותי, הו דורותי, מה תמצאי בקצה הלילה? אולי קצת אומץ ללב […]
חלול פיו של הפיל היושב על קצה עריסתי ושר לי מנגינה נושנת לנשימות הלבנה המתדפקת לחלוני כאנחה חוזרת ושואלת באיזה אוקטבה להשתגע זה?
