אין לכם דיכאון חורף אין לכם דיכאון קיץ אין לכם דיכאון לילה אין לכם דיכאון בוקר אין לכם דיכאון יום ראשון אין לכם דיכאון רק כי נפרדתם מהחברה אין לכם […]
מוקדש לאהובתי אחת והיחידה הודיה! הבחור הבא הוא אולי עוד טעות. הבחור הבא הוא אולי עוד ריסוק ואכזבה. הבחור הבא אולי נשאר לתקופה קצרה. הבחור הבא אולי יפגע בי קשות. […]
אימה של סשה נפטרה מסרטן הריאות, אביה לא רוצה שום קשר איתה היא גרה עם ויקטור האב החורג שלה ועם ביתו היילי בת גילה, ויקטור מעניק לשניהן יחס שווה ומזלזל, […]
"יש לכן 5 דקות להתארגן ולטוס לבית הספר!" אמר ויקטור בקולו הקשוח וטרק את הדלת. "כמה שבאלי לעוף מהמקום הזה!!" אמרה היילי וכיסתה את פניה בשמיכה חייכתי חיוך קטן והלכתי […]
"קוראים לי קירא יושיקאגה. אני בן שלושים ושלוש. הבית שלי נמצא בחלקה הצפוני של מוריו, איפה שנמצאות הווילות, ואני לא נשוי. אני עובד בחנות הכלבו קאמה יו, ומגיע הביתה כל […]
דין היה מסוג האנשים שאי אפשר להתעלם מהנוכחות שלהם, אבל הוא לא היה רק פרצוף יפה. את זה אני יכולה להבטיח לכם הוא היה מסוג האנשים שלא אומר יותר מידי, […]
מה שלומך? בסדר. איך קוראים לך? אני מתבייש להגיד. למה? כי את כל-כך יפה. הו, תודה רבה. אבל זה בסדר להגיד. לא… אני מתבייש. טוב, תספר לי על עצמך. אני […]
עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו, לא? כן, את התכערת ושמנת, ואת גם מסריחה יותר מקודם. גם אני שמחה לראות אותך, אני רואה שהתבגרת ואתה נראה יותר טוב, רציני כזה, אצילי, […]
נסחפתי אל חופייך כמו מכתב בבקבוק ללא חתימה, אבל דאגת למצוא לבוראי שם להביא לסתימה את הפחדים שנטפתי בדיו בעודי ממתינה בידייך המתנדפות לקצף גלים ועל מצע של חולות הנפרשים […]
הקריאה שלי לא יודעת לקרוא את מקצב זרימת דמי עוד. כשהם רוצים עוד; אותם עורקים ערורים ומילותיי לא מספיקות לאחות את מלתעות האודם בשחור עוד. אז אם אין לי עט […]
יש ימים בהם השמיים בהירים, יש ימים בהם השמיים אפורים, זמנים משתנים, תמונות של אושר וסבל מתווכחות, נוכחות של נשמות באות וחולפות, חלומות נבנים ונשברים, הכל פשוט זמני בחיים.
"זה… אני. אתם בטח שואלים איך הגעתי למצב הזה. תנו לי רק לנער מעליי את הרעד הזה שאוחז לי בגוף ואני איתכם. זה כמו לבוא מהחום ולהיכנס לחדר עם מזגן […]
"לקום" קולה של מליסה גרם לשלושת הנערים המחובקים לפקוח עיניים בעייפות, "קדימה ילדודס, היום יום קצר" היא אמרה בחיוך, מתעוררת היום מוקדם יותר מהרגיל בשביל להתארגן כמו שצריך ולהצליח להקפיץ […]
גועל של אדם מכשפה עם רושם טוב היא מכעירה את העולם כשהיא הולכת ברחוב כזה אדם לא הכרתי שנים כל כך רבות אני עדיין מתחרט שנתתי לעצמי לבכות היא נתנה […]
אין שום מטה קסמים שיעזור לי להתגבר עליך זו רק אני שצריכה לתעתע בעצמי ולהאמין שהקסם אמיתי
אני שמה לב שאני צוברת כעסים בזמן האחרון. ההתחלה היתה מבטיחה, עשה רושם טוב, והייתי בטוחה שזהו, נהיה יחד למשך הרבה מאוד זמן. עדיין לא בנינו קירבה ואינטימיות, ואני שמה […]
איני יכולה לכתוב לך, איני יכולה לחשוב עלייך, איני יכולה להגיע אלייך, ללטף את פניך.. אך אני עדיין מאוהבת בך, מה אני יכולה לעשות? איני יכולה לעשות דבר אלא רק […]
שקט… לילה… קולות הינשופים… רק אני בעולם, עם שאר השדים… "לא, בבקשה אני מתחננת אל תפגעו בי", אך המילים לא יוצאות מפי. אני לבד? איפה כולם? "היי מישהו" אני צועקת […]
ישבתי באמבולנס, חשבתי. אולי אני עשיתי משהו לא בסדר? אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב… איך הגעתי למצב הזה בכלל? אימא שלי… היא מסתכלת עליי בפנים מרוחות בדמעות, ואני […]
על פני ים הערפל הלכו שני אחים. הם היו לבושים בבגדי ציידים, חניתותיהם שלופות, עיניהם תרות את המרחב האפור בחיפוש בלתי פוסק אחר יעדם. הגבוה מביניהם, עורו כהה ושריריו החסונים […]
דפים חדשים נפתחים כשלוקחים צעדים ומגלים דברים נפלאים
אני לא לסבית, גם לא דו מינית. אני אוהבת גברים ונמשכת אליהם, אבל אני אספר על חוויה שעברה עלי. לפני חצי שנה בערך, הייתי בסיור באחד הסניפים של מקום העבודה […]
היום עבר די מהר, מה ששימח את ג'ואי, שלושת הבנות המשיכו לדאוג לו, הן תמיד ביררו שהכל בסדר ושאין לו שום סחרחורת, כולם אכלו ולא היה לו עוד התנגשויות עם […]
אביטל ואביב הביטו אחד על השני במשך הרבה זמן ושתקו. יותר טוב לפעמים גם להיות קצת בשקט. אם אפשר לומר ששניהם היו באותה הסירה. כי שניהם חוו את אותם הרגעים […]
'התינוק בוכה' את אומרת אבל לא קמה. את מרימה את הבקבוק ושותה, כשהפייה זזה משפתייך הן מבריקות, כהות מזכרון של אודם. אני נושם עמוק; הבכי מחרפן. 'התינוק בוכה' אני אומר […]
תכרתו את ראשי תכתרו כל איבר מגופי לא תפגעו בי לא תצליחו לפגוע בי שום דמעה לא תחלוף על פניי לא תגלוש לה על שפתיי לא עוד לא פגועה פשוט […]
אומרים בסוף הכול יהיה בסדר אומרים מחר יום חדש ברצינות די לחיות בסרט ואני אומרת מלחמות חסרות היגיון אגו של ילדים בתיכון פרפרי הבטן שאיבדו את יעדן האני שהתאבד בתלייה […]
ומיכאל שלא בא, אחרי שלבשתי במיוחד את שימלתי הצהובה, הוא הילד האחר שאיתו נורית הלכה/שיחקה, הוטירו אותי ואת דני בציפייה נאיבית- תמימה. טעות בהדפסה גרמה לכם לחשוב שאני היא שיזמה […]
